
על פי התחקיר, טרים, בן 43, מועסק במחלקת החינוך של ניו יורק מאז שנת 2009, ובשנה האחרונה השתכר 110,848 דולר. תחת הכינוי Cartoonking365 הוא מפעיל ערוץ בשם MMEEDUCATING, שבו צבר אלפי מנויים. אנשי ה"ניו יורק פוסט" זיהו אותו באמצעות השוואת תמונות וסרטונים מהערוץ לתמונות שפורסמו בחשבונות הרשמיים של בית הספר.

בסרטון אחר הרחיק טרים לכת וטען כי ישראל וגורמים יהודיים היו מעורבים ברצח הנשיא ג'ון פ' קנדי. במהלך הסרטון הוא התייחס שוב ושוב לשמו היהודי של ג'ק רובי – האיש שירה בלי הארווי אוסוולד – וניסה לרמוז לקיומה של קונספירציה יהודית רחבת היקף. בערוץ מופיעים גם סרטונים המקדמים טענות נוספות שהופרכו מזמן, ובהן הטענה שהנחיתה על הירח מעולם לא התרחשה.
הסרטונים שפרסם עוררו סערה בשל תוכנם. באחד מהם קידם את אחת מתיאוריות הקונספירציה האנטישמיות המוכרות סביב פיגועי 11 בספטמבר, כאשר רמז כי איש העסקים היהודי לארי סילברסטיין ידע מראש על הפיגועים משום שביטח את מגדלי התאומים זמן קצר לפני האסון. מדובר בטענה שהופרכה שוב ושוב לאורך השנים, אך ממשיכה להופיע בחוגים אנטישמיים ברחבי העולם.
בסרטון אחר הרחיק טרים לכת וטען כי ישראל וגורמים יהודיים היו מעורבים ברצח הנשיא ג'ון פ' קנדי. במהלך הסרטון הוא התייחס שוב ושוב לשמו היהודי של ג'ק רובי – האיש שירה בלי הארווי אוסוולד – וניסה לרמוז לקיומה של קונספירציה יהודית רחבת היקף. בערוץ מופיעים גם סרטונים המקדמים טענות נוספות שהופרכו מזמן, ובהן הטענה שהנחיתה על הירח מעולם לא התרחשה.
החשיפה עוררה זעם בקהילה היהודית של ניו יורק, הגדולה בעולם מחוץ לישראל. משה שפרן, נשיא ארגון המורים היהודים המאוחד, אמר ל"ניו יורק פוסט" כי מדובר בדוגמה נוספת לבעיה שהולכת ומחריפה במערכת החינוך הציבורית. לדבריו, מחנכים המקדמים תיאוריות קונספירציה, סטריאוטיפים ועלילות נגד יהודים אינם יכולים להמשיך ללמד תלמידים, במיוחד בתקופה שבה האנטישמיות נמצאת בעלייה.
לצפייה: https://www.youtube.com/shorts/Moc42jB5qqY?feature=share
גם במחלקת החינוך של ניו יורק מיהרו להגיב. בהודעה רשמית נמסר כי ההשקפות שיוחסו למורה אינן משקפות את ערכי מערכת החינוך הציבורית וכי אין להן מקום בבתי הספר בעיר. עוד נמסר כי נפתחה חקירה לבדיקת המקרה. טרים עצמו לא הגיב לפניות העיתון.
הפרשה אינה מתרחשת בחלל ריק. בשנתיים האחרונות התמודדה מערכת החינוך של ניו יורק עם שורה של מחלוקות הקשורות לישראל ולאנטישמיות. רק בשנה שעברה עמדה אותה חטיבת ביניים במרכז סערה לאחר שאירחה סופרת שהציגה בפני תלמידים מפה של המזרח התיכון שבה ישראל כלל לא הופיעה, ובמקומה סומנה "פלסטין". גם אז נאלצה מחלקת החינוך לפתוח בבדיקה ולהבטיח כי תפיק לקחים.
מאז מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר נרשמה בניו יורק עלייה חדה במספר התקריות האנטישמיות, ובקרב הורים יהודים וישראלים גובר החשש שגם בתי הספר אינם חסינים מפני האווירה הציבורית. עבור רבים מהם, העובדה שמורה המלמד מקצועות העוסקים בהיסטוריה ובחשיבה ביקורתית מפיץ בזמנו הפרטי תכנים הכוללים עלילות אנטישמיות ותיאוריות קונספירציה מעוררת שאלות קשות על מנגנוני הפיקוח והבקרה של מערכת החינוך.
הפרשה מציבה גם דילמה משפטית מורכבת. בארצות הברית נהנה כל אזרח מחופש ביטוי רחב מאוד, וגם אמירות מקוממות או מופרכות מוגנות במקרים רבים על ידי החוקה. אולם כאשר מדובר במורה בבית ספר ציבורי, האחראי לחינוכם של מאות תלמידים, השאלה הופכת רגישה בהרבה: האם ניתן להפריד בין פעילותו הפרטית לבין תפקידו בכיתה, או שמי שמפיץ ברשת תיאוריות אנטישמיות אינו יכול עוד לזכות באמון הציבור כמחנך?
בקהילה היהודית של ניו יורק, שספגה בשנתיים האחרונות גל חסר תקדים של אירועי שנאה, רבים סבורים שהתשובה ברורה. כעת נותר לראות אם גם מחלקת החינוך של העיר תגיע לאותה מסקנה – ומה יהיו הצעדים שתנקוט בעקבות אחת הפרשות המטלטלות ביותר שידעה מערכת החינוך הציבורית בעיר בשנים האחרונות.