הכריך על מטוס קטאר אייר הוגש כבטוח: בן 16 מת בטיסה לארצות הברית כשציוד החירום כשל

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

האירוע התרחש ב־21 באוגוסט 2024, כאשר ג'ייסון עשה את דרכו בחזרה לארצות הברית עם אביו, אריק הו, ואחותו אריקה, בתום ביקור משפחתי בסין. המשפחה עלתה בדוחא לטיסת ההמשך לנמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו יורק. ג'ייסון סבל מאלרגיות חמורות ומוכרות לבוטנים, למוצרי חלב ולדגים, ולפי כתב התביעה, הוא ואביו הודיעו לאנשי הצוות על הרגישויות מסכנות החיים.

אביו של ג'ייסון וג'ני נגוין, המשמשים מנהלי עיזבונו, תובעים כעת פיצויים ודורשים משפט בפני חבר מושבעים. התביעה אינה מופנית רק נגד קטאר איירווייז, אלא גם נגד מדאייר, חברה המספקת לחברות תעופה ייעוץ רפואי מרחוק בעת מצבי חירום. נגד מדאייר נטען כי לא העניקה לצוות הנחיות רפואיות מספקות ולא המליצה על הסטת המטוס לנחיתת חירום, מהלך שלטענת התובעים עשוי היה לאפשר לג'ייסון לקבל טיפול בבית חולים בזמן.

למרות האזהרות, אנשי הצוות הגישו לנער כריך והבטיחו, לטענת המשפחה, כי הוא בטוח עבורו. זמן קצר לאחר שאכל ממנו החל ג'ייסון להתקשות בנשימה, מצבו הידרדר במהירות והוא התמוטט. מכאן מתאר כתב התביעה רצף של ניסיונות הצלה שלא הצליחו לבלום את התגובה האלרגית הקטלנית.

תחילה ניסה ג'ייסון להשתמש בנבולייזר, אך המכשיר לא הביא להקלה. לאחר מכן הזריק לו אחד מאנשי הצוות חומר שלא זוהה בכתב התביעה, אך גם הזריקה לא שיפרה את מצבו. בשלב הבא הובא מכל חמצן נייד, אלא שלטענת המשפחה הוא לא היה תקין או שלא פעל כלל. התביעה טוענת גם כי חברת התעופה לא וידאה את תקינות הציוד הרפואי שעל סיפון המטוס, לרבות מכל החמצן ומזרק האפינפרין האוטומטי.

התיאור של המשך הטיסה קשה במיוחד. לאחר שנחשב למת, הושכבה גופתו של ג'ייסון מאחורי המושבים שבהם ישבו אביו ואחותו, והמסכה המחוברת למכל החמצן הלא־פעיל נותרה על פניו. הוא הוכרז רשמית כמת רק לאחר נחיתת המטוס בניו יורק.

אביו של ג'ייסון וג'ני נגוין, המשמשים מנהלי עיזבונו, תובעים כעת פיצויים ודורשים משפט בפני חבר מושבעים. התביעה אינה מופנית רק נגד קטאר איירווייז, אלא גם נגד מדאייר, חברה המספקת לחברות תעופה ייעוץ רפואי מרחוק בעת מצבי חירום. נגד מדאייר נטען כי לא העניקה לצוות הנחיות רפואיות מספקות ולא המליצה על הסטת המטוס לנחיתת חירום, מהלך שלטענת התובעים עשוי היה לאפשר לג'ייסון לקבל טיפול בבית חולים בזמן.

נכון לפרסום הדיווחים הראשונים, קטאר איירווייז ומדאייר לא מסרו תגובה פומבית לטענות. חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בטענות המופיעות בתביעה אזרחית, וטרם התקיימה הכרעה שיפוטית הקובעת כי החברות התרשלו או נושאות באחריות למותו של הנער.

הפרשה מצטרפת לתביעה נוספת שהוגשה נגד קטאר איירווייז בשנת 2025. במקרה ההוא טענה אם מצפון קרוליינה כי בתה בת השלוש, שסבלה מאלרגיה חמורה לחלב ולאגוזים, קיבלה מאשת צוות חטיף שוקולד המכיל חלב בזמן שהאם הייתה בשירותים. הילדה פיתחה תגובה אנפילקטית, אמה הזריקה לה אפינפרין והיא אושפזה לאחר הנחיתה במשך יומיים ביחידה לטיפול נמרץ. המשפחה דרשה פיצויים בסך חמישה מיליון דולר, וגם שם לא פורסמה באותה עת תגובה רשמית של חברת התעופה.

מקרה נוסף שנקשר לקטאר איירווייז ולמדאייר עסק בנוסע בן 85 מקליפורניה, שלפי תביעת משפחתו נחנק במהלך טיסה לאחר שלא קיבל את הארוחה הצמחונית שהזמין. התביעה טענה כי צוות המטוס לא הסיט את הטיסה בזמן, אף שמצבו הידרדר והוא נזקק לחמצן במשך שעות. גם במקרה זה מדובר בטענות שטרם הוכרעו בבית המשפט.

עבור נוסעים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, המקרה של ג'ייסון מעלה שאלות מטרידות: כיצד בודקות חברות תעופה את מרכיבי המזון שהן מגישות, מי מוסמך להבטיח לנוסע שמנה מסוימת בטוחה עבורו, ובאיזו תדירות נבדקים מכלי החמצן, מזרקי האפינפרין ושאר פריטי ציוד החירום שעל המטוס.

מומחי אלרגיה ממליצים לנוסעים לשאת עמם מזרקי אפינפרין אישיים בכמות מספקת, לשמור אותם בהישג יד ולא במזוודה שנשלחה לבטן המטוס, ולהימנע מהסתמכות מלאה על הבטחות כלליות של צוות אוויר בנוגע למזון. עם זאת, אמצעי הזהירות האישיים אינם מבטלים את חובתה של חברת תעופה לספק מידע מדויק, להגיב במהירות למצב חירום ולהחזיק ציוד רפואי תקין.

בית המשפט יצטרך לקבוע אם מותו של ג'ייסון היה טרגדיה שלא ניתן היה למנוע, או תוצאה של שורה של כשלים – החל מהכריך שהוגש לו, דרך הטיפול הרפואי ועד להחלטה להמשיך בטיסה. מבחינת משפחתו, התשובה כבר ברורה: נער בן 16 עלה למטוס בדרכו הביתה, סמך על הבטחה שהאוכל בטוח, ולא ירד ממנו בחיים.