אחד טבע — וחבריו קפצו אחריו ונספו: חמישה נהרגו בטרגדיית שרשרת באוהיו

יום קיץ שגרתי על גדת נהר הסיוטו, בפרבר פאוול שמצפון לקולומבוס, הפך בתוך דקות לטרגדיה שקשה לתפוס את ממדיה. קבוצה של מבוגרים וילדים שהגיעה לאזור הדיג שליד הנהר בילתה במקום ביום ראשון בערב, כאשר אחד מבני החבורה נכנס למים לשחות והחל להיאבק בזרם. האנשים שהיו עמו לא עמדו מנגד. בזה אחר זה הם נכנסו לנהר כדי להצילו – ובזה אחר זה נקלעו גם הם למצוקה.

בתוך זמן קצר היו חמישה בני אדם במים, ללא יכולת לשוב אל הגדה. שתי נשים חולצו באותו ערב כשהן במצב אנוש והובהלו לבתי חולים, אך הרופאים נאלצו לקבוע את מותן. החיפושים אחר שלושה גברים נמשכו אל תוך הלילה ולמחרת, עד שגם גופותיהם אותרו ונמשו מהנהר. שמות ההרוגים והקשר המשפחתי המדויק ביניהם טרם פורסמו, עד להשלמת מסירת ההודעות לקרוביהם.

הפרט הקשה ביותר בפרשה הוא אולי הדרך שבה הגיע הדיווח הראשון לרשויות. נהג שחלף בכביש 257 הבחין בילד קטן רץ לבדו בצד הדרך כשהוא מבוהל וחסר אונים. הילד סיפר כי בני משפחתו נמצאים בתוך הנהר, והנהג עצר מיד והתקשר למוקד החירום. השיחה התקבלה מעט לאחר השעה תשע בערב, וממנה החל מבצע חיפוש נרחב בהשתתפות צוותי כיבוי, צוללנים, אנשי משטרה ויחידות חילוץ ממספר מחוזות.

הפרט הקשה ביותר בפרשה הוא אולי הדרך שבה הגיע הדיווח הראשון לרשויות. נהג שחלף בכביש 257 הבחין בילד קטן רץ לבדו בצד הדרך כשהוא מבוהל וחסר אונים. הילד סיפר כי בני משפחתו נמצאים בתוך הנהר, והנהג עצר מיד והתקשר למוקד החירום. השיחה התקבלה מעט לאחר השעה תשע בערב, וממנה החל מבצע חיפוש נרחב בהשתתפות צוותי כיבוי, צוללנים, אנשי משטרה ויחידות חילוץ ממספר מחוזות.

שני ילדים מתחת לגיל עשר שהיו עם הקבוצה, ובהם הילד שרץ להזעיק עזרה, הועברו לטיפול שירותי המשפחה. הרשויות לא מסרו מה בדיוק ראו הילדים, אך ברור כי הם נותרו על הגדה בזמן שהמבוגרים שסביבם נעלמו במים. השריף של מחוז דלאוור, ג'פרי בלזר, תיאר את השתלשלות האירועים בפשטות מצמררת: אדם אחד נכנס לשחות, נקלע למצוקה – ואז החלה הטרגדיה, כאשר האחרים נכנסו אחריו כדי לנסות לסייע.

החקירה עדיין בראשיתה. הרשויות מנסות לברר מי היה הראשון שנכנס למים, האם ההרוגים ידעו לשחות, מה הייתה עוצמת הזרם באותו זמן והאם תנאי הנהר תרמו לכך שגם המחלצים נקלעו למצוקה. בשלב זה אין חשד למעשה פלילי, והאירוע נחקר כאסון טביעה. המוקד המרכזי של משרד השריף הוא זיהוי ודאי של כל ההרוגים, הודעה למשפחות ושחזור הדקות שבהן הפך ניסיון הצלה ספונטני לאסון המוני.

המקרה באוהיו ממחיש תופעה שמוכרת היטב לאנשי הצלה: אדם אחד מתחיל לטבוע, וקרוביו קופצים אליו מתוך אינסטינקט אנושי מובן – אך ללא אמצעי ציפה, חבל או הכשרה מתאימה הם עלולים להפוך בעצמם לקורבנות. אדם הנמצא בפאניקה במים עשוי להיאחז בכל מי שמתקרב אליו, להפעיל עליו כוח עצום ולגרור אותו מתחת לפני המים. גם שחיינים מנוסים עלולים להתקשות מול זרם חזק, קרקעית לא אחידה, עומק משתנה או תשישות שמגיעה במהירות.

נהרות מסוכנים במיוחד משום שהמראה השקט של פני המים עלול להטעות. מתחת לפני השטח עשויים להיות זרמים חזקים, בורות עמוקים, ענפים, סלעים ושינויים חדים בעומק. בניגוד לבריכה או לחוף מוכרז, אין במקום מציל, סימון ברור של אזורים מסוכנים או תגובה מיידית של צוות רפואי. במקרה של נהר הסיוטו, מדובר באזור המשמש דייגים ומטיילים ונמצא סמוך לגן החיות של קולומבוס, אך הוא אינו אתר רחצה מוסדר.

ההנחיה המקובלת במקרי טביעה היא לנסות תחילה לסייע מן הגדה: להושיט ענף, מוט או חפץ ארוך, להשליך אמצעי ציפה ולהזעיק מיד את שירותי החירום. כניסה ישירה למים נחשבת מוצא אחרון למי שעבר הכשרה ומחזיק בציוד מתאים. ברגע האמת, כאשר בן משפחה נאבק מול העיניים, קשה מאוד לפעול בקור רוח. אולם האסון בפאוול ממחיש מדוע ניסיון הצלה ללא הכנה עלול להרחיב את מעגל הקורבנות בתוך שניות.

הטרגדיה התרחשה יומיים בלבד לאחר שחמישה בני משפחה נהרגו בשיטפון בזק בדרום יוטה, כאשר מים סחפו מטיילים בקניונים. שני האסונות, שגבו יחד את חייהם של עשרה בני אדם בתוך סוף שבוע אחד, מדגישים את הסכנה הנשקפת ממקורות מים בעונת הקיץ – גם כאשר מזג האוויר נראה נעים והבילוי מתחיל ללא סימן מוקדם לאסון.

בפאוול נותרו כעת משפחות המתמודדות עם אובדן בלתי נתפס, קהילה מזועזעת ושני ילדים קטנים שהיו עדים לרגעים שבהם חמישה מבוגרים נכנסו לנהר ולא שבו. איש מהם לא נכנס למים מתוך פזיזות או כוונה להסתכן. הם עשו זאת משום שמישהו שהיה איתם היה בצרה, ומשום שהתגובה האנושית הראשונה הייתה להציל אותו.

דווקא משום כך הטרגדיה כה מטלטלת. חמישה בני אדם ניסו לעשות את הדבר שנראה באותו רגע נכון ואמיץ – אך הנהר הפך את מעשה ההצלה למלכודת קטלנית. עכשיו נותרה לרשויות המשימה להבין בדיוק כיצד התרחש האסון, ולציבור נותר לקח קשה: מול אדם טובע, הגבורה אינה תמיד לקפוץ למים. לעיתים, הדרך היחידה להציל חיים היא להישאר על הגדה, להזעיק עזרה ולהושיט חבל – לפני שהקורבן האחד הופך לחמישה.