עבור ישראלים ויהודים רבים המתגוררים בארצות הברית, ובמיוחד בדרום קליפורניה, כל פרשה הנוגעת לאנטישמיות בפוליטיקה האמריקאית זוכה כיום לתשומת לב מיוחדת. מאז מתקפת 7 באוקטובר והגל חסר התקדים של מחאות אנטי־ישראליות בקמפוסים ובערים הגדולות, רבים בקהילה היהודית בוחנים לא רק את עמדותיהם של הפוליטיקאים, אלא גם את האנשים שמממנים אותם ואת המעגלים שבהם הם בוחרים לפעול.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
על הרקע הזה מגיעה פרשה חדשה שמסעירה את המפלגה הדמוקרטית. עבדול אל־סייד, מהמועמדים הבולטים של האגף הפרוגרסיבי למושב מישיגן בסנאט האמריקאי, צפוי להשתתף בסוף השבוע באירוע גיוס כספים שמארחת קלי נוימן – מגייסת כספים דמוקרטית שנקלעה מוקדם יותר השנה לסערה ציבורית בעקבות פוסט שבו שיבחה את סבה שלחם בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

אל־סייד נחשב לאחד הכוכבים העולים של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, ומועמדותו זוכה לתמיכה מצד בכירים במפלגה. לכן, עצם השתתפותו באירוע שמארחת דמות כה שנויה במחלוקת מעוררת ביקורת, גם אם בקמפיין שלו מנסים להציג את הפרשה כאירוע שולי.
העיתוי רגיש במיוחד. אל־סייד נחשב לאחד הכוכבים העולים של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, ומועמדותו זוכה לתמיכה מצד בכירים במפלגה. לכן, עצם השתתפותו באירוע שמארחת דמות כה שנויה במחלוקת מעוררת ביקורת, גם אם בקמפיין שלו מנסים להציג את הפרשה כאירוע שולי.
הסערה החריפה כאשר התברר כי הסנאטורית אליזבת וורן, שהביעה השבוע תמיכה באל־סייד, הופיעה תחילה ברשימת הדוברים באירוע. רק לאחר שסוכנות הידיעות "ג'ואיש אינסיידר" פנתה בשאלות לקמפיין, הוסר שמה מחומרי הפרסום. בקמפיין טענו כי מדובר ב"טעות טכנית" וכי וורן כלל לא הייתה אמורה להשתתף באירוע גיוס הכספים. לשכתה של הסנאטורית סירבה להגיב.
במרכז הפרשה עומדת קלי נוימן, עורכת דין ומגייסת כספים ותיקה במפלגה הדמוקרטית. בנובמבר 2024 פרסמה ברשתות החברתיות פוסט שבו סיפרה על סבה, אלברט נוימן, שלדבריה לחם "בצד הגרמני" בשתי מלחמות העולם. היא תיארה אותו כאדם שקיבל אותה כפי שהיא, למרות היותה הומוסקסואלית, וכתבה כי הוא הוכיח לה ש"אנשים יכולים להשתנות ושאהבה מנצחת".
כאשר הפוסט נחשף מחדש מוקדם יותר השנה, הוא עורר ביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים ואנשי ציבור. נוימן מחקה את הפרסום והתנצלה בפני מי שנפגע ממנו, אך במקביל המשיכה לטעון שסבה לא היה נאצי אלא חייל גרמני צעיר שנשלח להילחם.
הטענה הזו עוררה מחלוקת נוספת. המוזיאון הלאומי לזכר השואה בארצות הברית דוחה זה שנים את ההבחנה הגורפת בין הצבא הגרמני לבין המשטר הנאצי. על פי עמדת המוזיאון, הצבא הגרמני השתתף באופן פעיל במנגנון המלחמה ובפשעים שביצע המשטר הנאצי, ולכן הטענה שלפיה חיילי הוורמאכט לא היו חלק ממערכת הפשע הנאצית נחשבת למיתוס היסטורי.
לפי דיווחים, סבה של נוימן שירת ככל הנראה בוורמאכט ולא באס־אס. למרות זאת, עצם הניסיון להציג את שירותו באור חיובי עורר זעם רב בקרב ניצולי שואה, ארגונים יהודיים ואנשי ציבור.
נוימן עצמה דוחה בתוקף כל טענה כי היא אנטישמית. לדבריה, לאורך השנים גייסה כספים גם עבור מועמדים יהודים מהמפלגה הדמוקרטית, ובהם הסנאטור המדינתי ג'רמי מוס. היא מדגישה כי אינה גאה בשירותו של סבה בצבא גרמניה, אלא ביחסו האישי כלפיה.
אלא שהוויכוח אינו מתמקד רק בדבריה של נוימן. השאלה המרכזית היא כיצד דמות שעוררה סערה כה גדולה ממשיכה להיות חלק ממעגלי גיוס הכספים של בכירי המפלגה הדמוקרטית. בשנים האחרונות אירחה אירועים עבור שורת מועמדים בולטים, ובהם חברת הקונגרס היילי סטיבנס והסנאטורית המדינתית מלורי מקמורו. לאחר שמקמורו פרשה מהמרוץ לסנאט, העבירה נוימן את תמיכתה לאל־סייד.
בקמפיין של אל־סייד ניסו לצמצם את הנזק וטענו כי נוימן גייסה כספים עבור מועמדים דמוקרטים רבים, בהם גם יריביו הפוליטיים. עוד הדגישו כי הם מגנים באופן חד־משמעי את האידיאולוגיה הנאצית ואת כל גילויי האנטישמיות.
אולם עבור ישראלים ויהודים רבים החיים בארצות הברית, הפרשה אינה עומדת בפני עצמה. היא מצטרפת לשורה ארוכה של אירועים שהתרחשו מאז 7 באוקטובר – מהפגנות אנטי־ישראליות באוניברסיטאות ועד מקרים של הטרדות ותקיפות נגד יהודים בערים מרכזיות. בקהילות כמו לוס אנג'לס, סן פרננדו ואלי, ניו יורק ומיאמי, קיימת רגישות גבוהה במיוחד לכל סימן המעיד על טשטוש הגבולות ביחס לאנטישמיות.
זו גם הסיבה שהפרשה מושכת תשומת לב רבה מעבר לגבולות מישיגן. היא אינה עוסקת רק באירוע גיוס כספים אחד, אלא בשאלה רחבה יותר: האם המפלגה הדמוקרטית מקפידה מספיק על זהות האנשים הפועלים במעגלי הכוח שלה, והאם היא מגיבה באותה נחישות לכל גילוי של זלזול בזיכרון השואה כפי שהיא דורשת ביחס לצורות אחרות של שנאה.
גם אם קמפיין אל־סייד יצליח להרחיק את עצמו מהסערה, הסיפור כבר הפך לסמל בוויכוח שמלווה את הפוליטיקה האמריקאית בשנים האחרונות. עבור ישראלים החיים בארצות הברית, מדובר בעוד תזכורת לכך שהמאבק באנטישמיות כבר אינו מתנהל רק בבתי הכנסת או בקמפוסים, אלא גם במסדרונות הכוח של המפלגות הגדולות ובאירועי גיוס הכספים של הפוליטיקאים המבקשים להנהיג את המדינה.