מרד בקונגרס: טראמפ מפסיד בפעם השנייה בהצבעה על המלחמה באיראן

וושינגטון — המלחמה באיראן אולי נמשכת, אבל התמיכה הפוליטית בה כבר רחוקה מלהיות מובטחת. בית הנבחרים האמריקני העביר ביום חמישי החלטה הקוראת להפסיק את הפעילות הצבאית נגד איראן ללא אישור מפורש של הקונגרס. ההחלטה התקבלה ברוב של 214 חברי קונגרס מול 208, לאחר שארבעה מחוקקים רפובליקנים חצו את הקווים והצביעו יחד עם כל חברי הסיעה הדמוקרטית. מדובר בפעם השנייה שבה בית הנבחרים מעביר החלטה מסוג זה מאז פרוץ המלחמה – צעד סמלי בעיקרו, אך כזה הממחיש את השחיקה במעמדו של הנשיא דונלד טראמפ בקפיטול.

מבחינה משפטית, ההחלטה אינה מחייבת את הבית הלבן להפסיק את הלחימה. כהחלטה משותפת של הקונגרס היא אינה מובאת לחתימת הנשיא ואינה נושאת תוקף של חוק. למרות זאת, בוושינגטון רואים בה מסר פוליטי חד: יותר ויותר מחוקקים, כולל רפובליקנים, סבורים שהמלחמה מתנהלת ללא אסטרטגיה ברורה, ללא יעד מוגדר וללא אישור מפורש של הקונגרס, כפי שמתחייב במקרים רבים של שימוש ממושך בכוח צבאי.

את המהלך הובילה חברת הקונגרס הדמוקרטית פרמילה ג'יאפאל, שטענה במהלך הדיון כי "אין למשימה הזאת יעד ברור, אין אסטרטגיה ואין נקודת סיום". לדבריה, ארצות הברית נסחפה למלחמה מתמשכת מבלי שהקונגרס אישר אותה באופן מפורש. חבר הקונגרס גרגורי מיקס, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ, הצטרף לביקורת ואמר כי החיילים האמריקנים משלמים בחייהם על מלחמה שהעם האמריקני מעולם לא אישר.

מבחינה צבאית טראמפ ממשיך להוביל את המערכה, אך מבחינה פוליטית הוא ניצב מול התנגדות הולכת ומתרחבת. העובדה שבית הנבחרים נזף בו בפעם השנייה בתוך זמן קצר, ושגם חברים במפלגתו בחרו להתייצב נגדו, מעידה כי ככל שהמלחמה מתארכת – כך גם המחיר הפוליטי שלה הולך וגדל.

הרקע להצבעה הוא שילוב של מחיר אנושי וכלכלי הולך וגדל. על פי נתוני משרד ההגנה האמריקני, עלות המלחמה הגיעה כבר ל־37.5 מיליארד דולר. במקביל, מספר ההרוגים האמריקנים ממשיך לעלות, ובימים האחרונים השתתף טראמפ בטקס קבלת ארונותיהם של ארבעה חיילים שנהרגו במזרח התיכון. גם מחירי האנרגיה בעולם ממשיכים לטפס על רקע השיבושים בתנועת המכליות במצר הורמוז והמתיחות באזור.

למרות המרד המצומצם, רוב חברי המפלגה הרפובליקנית המשיכו לעמוד מאחורי הנשיא. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, בריאן מאסט, הגן על המשך הלחימה וטען כי המבצע נועד לגבות מחיר מאיראן על עשרות שנות תקיפות נגד אזרחים וחיילים אמריקנים. במהלך הדיון הקריא את שמותיהם של חיילים שנהרגו במלחמה ואמר כי אסור להפוך את הקרבתם לוויכוח פוליטי.

אלא שמתחת לפני השטח הולך ומצטבר חוסר שקט גם במחנה הרפובליקני. ארבעת חברי הקונגרס שחצו את הקווים – תומאס מאסי, בריאן פיצפטריק, טום בארט ווורן דייווידסון – כבר ספגו בעבר מתקפות פומביות מטראמפ לאחר שהצביעו נגד המשך המלחמה. הנשיא כינה אותם "ראוותנים" ו"מפסידנים", והבהיר כי אינו מתכוון לסלוח למי שמערער על מדיניותו הביטחונית.

במקביל להצבעה בבית הנבחרים צפוי גם הסנאט לדון בהחלטה דומה. גם שם הסיכוי שהמהלך ישנה בפועל את מדיניות הבית הלבן אינו גבוה, אך אם תאושר החלטה נוספת, יתקבל מסר חריף עוד יותר שלפיו שני בתי הקונגרס מביעים הסתייגות מהמשך הלחימה ללא אישור ברור של המחוקקים.

עבור ישראל, ההתפתחויות בוושינגטון אינן עניין אמריקני בלבד. המעורבות הצבאית של ארצות הברית מול איראן נחשבת מרכיב מרכזי במאזן הכוחות האזורי, וכל סימן להיחלשות הגיבוי הפוליטי לנשיא עשוי להשפיע גם על קבלת ההחלטות בזירה המזרח־תיכונית. בירושלים עוקבים מקרוב אחר הדיונים בקונגרס, מתוך הבנה שהמשך הלחימה תלוי לא רק במצב בשטח אלא גם ביכולת של טראמפ לשמור על רוב פוליטי בבית.

בינתיים, התמונה ברורה: מבחינה צבאית טראמפ ממשיך להוביל את המערכה, אך מבחינה פוליטית הוא ניצב מול התנגדות הולכת ומתרחבת. העובדה שבית הנבחרים נזף בו בפעם השנייה בתוך זמן קצר, ושגם חברים במפלגתו בחרו להתייצב נגדו, מעידה כי ככל שהמלחמה מתארכת – כך גם המחיר הפוליטי שלה הולך וגדל.