
חשוב להבהיר מה עומד מאחורי המהלך: הממשל אינו טוען בהכרח שכל אחת מהמדינות האלה מייצרת מוצרים באמצעות עבודת כפייה. הטענה היא שהן אינן אוסרות או אינן אוכפות בצורה מספקת איסור על הכנסת מוצרים כאלה לשטחן, ובכך מאפשרות להם להמשיך לעבור בשרשראות האספקה העולמיות. ארצות הברית, לעומתן, אוסרת יבוא כזה כבר קרוב למאה שנה.

ממשל טראמפ הטיל מכסים על כ-60 מדינות, כולל ישראל
"הגיע הזמן ששותפות הסחר שלנו יעשו את אותו הדבר", אמר נציב הסחר האמריקני ג'יימיסון גריר. לדבריו, עבודת כפייה אינה רק הפרה של זכויות אדם, אלא גם יוצרת יתרון מסחרי לא הוגן לחברות שמסוגלות לייצר מוצרים בעלויות נמוכות יותר על חשבון העובדים.
קנדה, מקסיקו, בריטניה, הודו, ארגנטינה, בנגלדש, קמבודיה ומדינות נוספות יחויבו בשיעור של 10%, לאחר שחוקקו איסור, הנהיגו מנגנון חלקי או התחייבו לעשות זאת. על ישראל, אוסטרליה, ברזיל, סין, סעודיה ומדינות נוספות ברשימה יוטל השיעור הגבוה יותר של 12.5%. לפי ההודעה הרשמית של נציבות הסחר האמריקנית, החקירה כללה שתי סדרות של שימועים, אלפי תגובות מהציבור והתייעצויות עם יותר מ־45 ממשלות.
לאיחוד האירופי, לטייוואן, ליפן, לדרום קוריאה ולשווייץ נקבע מנגנון מעט שונה, המתחשב במכס שכבר חל על כל מוצר. במקרים מסוימים יתווסף רק הסכום הדרוש כדי להגיע לשיעור כולל של 10% או 12.5%, ולא יוטל מכס נוסף אם המוצר כבר מחויב בשיעור זה או בשיעור גבוה יותר.
למרות היקפו הרחב של המהלך, לא כל המוצרים יושפעו. בין החריגים נמצאים נפט וגז, דשנים, מוצרי מזון מסוימים וחומרי גלם חיוניים. גם מכוניות, פלדה, אלומיניום, נחושת ומוצרים אחרים שכבר כפופים למכסים מטעמי ביטחון לאומי לא יחויבו פעם נוספת. לפי המסמך שפרסם הבית הלבן, המדינות שנבדקו אחראיות יחד ל־99.4% מהיבוא האמריקני, אך ההחרגות מצמצמות את היקף הסחורות שעליהן ייגבה המכס בפועל.
העיתוי אינו מקרי. המכסים החדשים נכנסו לתוקף מיד לאחר שפג המכס העולמי הזמני של 10%, שהוטל בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בפברואר נגד מכסי "יום השחרור" של טראמפ. בממשל מתעקשים שהמהלך החדש אינו פשוט תחליף למכס שפג, אלא תגובה נפרדת לממצאי החקירה בנושא עבודת כפייה. עם זאת, הוא מאפשר לטראמפ לשמור על מכס בסיסי רחב באמצעות סמכות חוקית אחרת, לאחר שבית המשפט חסם את המסלול שבו השתמש קודם לכן.