
אם תאושר, תהפוך קליפורניה למדינה הראשונה בארצות הברית שתכלול זהות יהודית כחלק מהנתונים הדמוגרפיים הרשמיים הנאספים על ידי רשויות המדינה. הצעת החוק, SB 1387, תחייב כל גוף ממשלתי שאוסף מידע על מוצא אתני להוסיף גם אפשרות להזדהות כבעל מוצא יהודי. מדובר בטפסים מגוונים, החל מבקשות לקבלת דמי אבטלה ועד טפסי הרשמה למכללות ולאוניברסיטאות ציבוריות.
הצעת החוק כבר עברה את ועדות המדיניות בשני בתי המחוקקים של קליפורניה. כעת נותרה לה משוכה אחת בלבד לפני שתגיע להצבעה במליאת הסנאט ובמליאת האספה המחוקקת, שם צפויה להתקבל הכרעה סופית.

אם תאושר, תהפוך קליפורניה למדינה הראשונה בארצות הברית שתכלול זהות יהודית כחלק מהנתונים הדמוגרפיים הרשמיים הנאספים על ידי רשויות המדינה. הצעת החוק, SB 1387, תחייב כל גוף ממשלתי שאוסף מידע על מוצא אתני להוסיף גם אפשרות להזדהות כבעל מוצא יהודי. מדובר בטפסים מגוונים, החל מבקשות לקבלת דמי אבטלה ועד טפסי הרשמה למכללות ולאוניברסיטאות ציבוריות.
יוזם ההצעה, הסנאטור הנרי שטרן, מסביר כי הרעיון נולד בעקבות העלייה החדה במספר התקריות האנטישמיות מאז פרוץ מלחמת ישראל–חמאס. לדבריו, רשויות המדינה ידעו כמה אירועי שנאה דווחו, אך לא הייתה להן אפשרות להבין עד כמה הקהילה היהודית נפגעת ביחס לגודלה. "היו לנו נתונים על פשעי השנאה, אבל לא היו לנו הנתונים הדמוגרפיים שיאפשרו להבין עד כמה הבעיה חמורה עבור אוכלוסייה קטנה יחסית", אמר בריאיון לעיתון "פורוורד".
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות סביב ההצעה נוגעת לעצם ההגדרה של יהדות. בעוד שבארצות הברית רבים רואים ביהדות דת בלבד, חלק גדול מהיהודים רואים בעצמם גם עם בעל מוצא משותף. סקר של מרכז המחקר פיו משנת 2021 המחיש זאת היטב: 55% מהיהודים בארצות הברית הגדירו את יהדותם בראש ובראשונה כזהות תרבותית, 52% ראו בה מוצא, ורק 36% הגדירו אותה בעיקר כדת. רק כעשירית מהמשיבים אמרו שיהדות היא עניין דתי בלבד.
דייוויד בוקרסלי, מנכ"ל ארגון "יהודי קליפורניה", קואליציה המאגדת פדרציות יהודיות, בתי כנסת וארגונים קהילתיים, טוען כי הנתונים החדשים יסייעו לשבור דימויים שגויים על הקהילה היהודית. לדבריו, רבים מניחים שכל היהודים לבנים, מבוססים כלכלית ומצליחים, אך המציאות מורכבת הרבה יותר. לדבריו, הנתונים יאפשרו למקבלי ההחלטות להבין טוב יותר את צורכי הקהילה ולהקצות משאבים בהתאם.
התומכים סבורים שלמאגר תהיה גם חשיבות מעשית בתחומי הבריאות. נתונים מדויקים יותר יאפשרו לרשויות הבריאות לפתח תוכניות סקר ממוקדות למחלות גנטיות השכיחות יותר בקרב אוכלוסיות יהודיות מסוימות, ובהן מחלת טיי־זקס וכן מוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2, המעלות את הסיכון לסרטן שד ולסרטן השחלות.
גם מערכת החינוך עשויה, לטענתם, להרוויח מהמהלך. שטרן מצביע על כך שהוראת השואה וההיסטוריה היהודית אינה אחידה בין מחוזות החינוך השונים בקליפורניה. לדבריו, נתונים אמינים על מספר התלמידים המזדהים כיהודים עשויים לעודד מחוזות להרחיב את לימודי ההיסטוריה והתרבות היהודית. "נתונים טובים מובילים למדיניות טובה", אומר בוקרסלי.
אלא שלא כולם משוכנעים שהיתרונות מצדיקים את המחיר. לצד חששות הנוגעים לפרטיות ולשמירת מידע, יש גם התנגדות עקרונית לרעיון של יצירת מאגר רשמי שיסמן יהודים. מבקרים טוענים כי יהדות אינה יכולה להיות מוגדרת באופן אחיד כמוצא אתני, וכי ההצעה אינה נותנת מענה למתגיירים, למאומצים או ליהודים בעלי רקע אתני מגוון.
חלק ניכר מההתנגדות מגיע דווקא מארגונים יהודיים המזוהים עם השמאל הפרוגרסיבי, ובהם "הקול היהודי לשלום" ו"כופפו את הקשת". במכתב רשמי שהגישה שלוחת מפרץ סן פרנסיסקו של "הקול היהודי לשלום" נטען כי ההתייחסות ליהדות כאל קבוצה אתנית אחת אינה מדויקת מבחינה משפטית ואף אינה משקפת את המציאות. לטענת הארגון, הדרך הנכונה להעריך את גודל הקהילה היהודית היא באמצעות מחקרים וסקרים ייעודיים, ולא באמצעות מאגרי מידע ממשלתיים.
גם דיאנה סקוט, העומדת בראש ארגון "מעגל העובדים" בצפון קליפורניה, מטילה ספק בנחיצות המהלך. לדבריה, דווקא בתקופה שבה תוכניות הגיוון והשוויון במדינה מצטמצמות, קשה להצדיק השקעת משאבים במערכת חדשה לאיסוף נתונים דמוגרפיים.
שטרן דוחה את הטענות וסבור שלפחות חלק מהביקורת נובעת מהמחלוקות הפוליטיות סביב עמדותיו הפרו־ישראליות. לדבריו, יש מי שמתקשים להפריד בין הצעת החוק עצמה לבין תמיכתו הפומבית בישראל.
השאלה המטרידה ביותר נותרת שאלת הביטחון של מי שיבחר לסמן את עצמו כיהודי. ג'ון אבּווד, לשעבר המדען הראשי של לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ומומחה להגנת פרטיות במאגרי מידע, מזהיר כי גם כאשר נתונים מתפרסמים באופן מצרפי בלבד, מומחים בעלי יכולות ניתוח מתקדמות עלולים לעיתים לזהות אנשים באמצעות הצלבת מידע גיאוגרפי ודמוגרפי.
עם זאת, אבּווד מציין כי חוקי הגנת הפרטיות של קליפורניה נחשבים מהמחמירים בארצות הברית. גם תומכי ההצעה מדגישים כי כל מידע אישי יישמר בידי הגוף שאסף אותו ולא יפורסם לציבור. "בקליפורניה קיימים כבר עשרות שנים חוקים נוקשים מאוד שמגבילים שיתוף של מידע אישי", אומר בוקרסלי. "אנחנו נותנים אמון בחקיקה שנועדה להגן על הפרטיות, גם אם תמיד קיימים חששות מפני שימוש לרעה בעתיד."
הדיון סביב הצעת החוק חורג בהרבה משאלת הסטטיסטיקה. הוא נוגע בשאלה עמוקה הרבה יותר: האם הכרה רשמית בזהות היהודית תחזק את הקהילה ותסייע לה להילחם באנטישמיות, או שמא דווקא תיצור תקדים שעלול להפוך בעתיד למקור של סכנה. זו בדיוק הדילמה שמעסיקה כיום את קליפורניה – וייתכן שבעתיד גם מדינות נוספות בארצות הברית.