
הדוח, שהוכן לבקשת הסנאטור ברני סנדרס, בחן נתונים מ־11 מדינות המייצגות כחמישית מאוכלוסיית ארצות הברית. לפי הממצאים, 12,346 מעובדי אמזון רשומים בתוכנית הסיוע התזונתי הפדרלית, ו־11,338 נוספים מבוטחים באמצעות תוכנית הבריאות הממשלתית "מדיקייד". מדובר בעלייה של כמעט פי שלושה לעומת הנתונים שנאספו בשנת 2020.
המחקר מציב את אמזון במקום השני ברשימת המעסיקים שעובדיהם נעזרים בתוכניות סיוע ציבוריות, אחרי וולמארט. אצל וולמארט נמנו יותר מ־16 אלף עובדים המבוטחים באמצעות "מדיקייד" וכ־15.5 אלף עובדים המקבלים סיוע תזונתי. עם זאת, הדוח מציין כי פלטפורמות העבודה המזדמנת, ובהן אובר, ליפט, דורדאש, גרבהאב ואינסטקארט, הפכו יחד לקטגוריה הגדולה ביותר של עובדים הזכאים לסיוע במזון, עדות לשינויים שחלו בשוק העבודה האמריקני בשנים האחרונות.

הסנאטור קרא לג'ף בזוס, מייסד אמזון, להעלות את שכר העובדים ולספק תנאי העסקה טובים יותר. לטענתו, הביקורת מוצדקת במיוחד לאחר שבעלי ההון נהנו מהקלות מס משמעותיות במסגרת חקיקת המס שקידם הנשיא דונלד טראמפ, בעוד שבמקביל קוצצו תקציבי תוכניות הרווחה הפדרליות.
סנדרס ניצל את פרסום הדוח כדי לתקוף בחריפות את שני התאגידים הגדולים. "משלמי המסים האמריקנים לא צריכים לסבסד את שכר הרעב של חברות כמו אמזון ווולמארט", אמר. לדבריו, "אף אדם העובד בחברה שמרוויחה מיליארדי דולרים לא צריך לחיות בעוני."
הביקורת של סנדרס לא הסתיימה בשאלת השכר. הוא האשים את החברות בכך שהן מחלקות תגמולים נדיבים למנהלים, מוציאות מיליארדי דולרים על רכישה עצמית של מניות ומעשירות את בעלי המניות, בזמן שחלק מהעובדים נאלצים להסתמך על תוכניות הרווחה של הממשל הפדרלי. לדבריו, מדובר למעשה ב"רווחה תאגידית" הממומנת מכספי הציבור.
הסנאטור קרא לג'ף בזוס, מייסד אמזון, ולמשפחת וולטון, בעלת השליטה בוולמארט, להעלות את שכר העובדים ולספק תנאי העסקה טובים יותר. לטענתו, הביקורת מוצדקת במיוחד לאחר שבעלי ההון נהנו מהקלות מס משמעותיות במסגרת חקיקת המס שקידם הנשיא דונלד טראמפ, בעוד שבמקביל קוצצו תקציבי תוכניות הרווחה הפדרליות.
אמזון דחתה את הטענות וטענה כי הדוח מציג תמונה חלקית בלבד. דוברת החברה, רייצ'ל לייטי, הסבירה כי הזכאות לתוכניות הסיוע נקבעת לפי הכנסתו הכוללת של משק הבית וגודל המשפחה, ולא לפי שכרו של העובד בלבד. בנוסף, לדבריה, העובדה שאמזון מעסיקה עובדים רבים במשרות חלקיות מגדילה באופן טבעי את מספר הזכאים לסיוע ממשלתי.
החברה הזכירה כי בסוף שנת 2025 הכריזה על השקעה של מיליארד דולר בשיפור תנאי ההעסקה של עובדי המחסנים וההפצה, מהלך שלדבריה העלה את שכר הבסיס הממוצע ליותר מ־23 דולר לשעה והפחית את עלויות ביטוח הבריאות לעובדים.
הדוח מצביע גם על מגמה רחבה יותר במשק האמריקני. לפי הנתונים, כ־13.8 מיליון עובדים בארצות הברית מבוטחים באמצעות "מדיקייד", לעומת כ־12 מיליון בשנת 2020. במקביל, כ־10.6 מיליון עובדים מקבלים סיוע במסגרת תוכנית הסיוע התזונתי, לעומת תשעה מיליון לפני חמש שנים. מרביתם עובדים במשרה מלאה, בעיקר בתחומי התחבורה, הלוגיסטיקה, המזון והשירותים.
נתונים אלה מחזקים את הטענה כי הבעיה אינה מוגבלת למובטלים או לאנשים שאינם משתתפים בשוק העבודה, אלא כוללת גם מיליוני עובדים שהכנסתם אינה מספיקה לכיסוי יוקר המחיה, למרות שהם מועסקים באופן קבוע.
העיתוי של פרסום הדוח בולט במיוחד. אמזון מסיימת את שנת הכספים 2025 כשהיא חזקה מאי פעם: הכנסותיה השנתיות הסתכמו בכ־716.9 מיליארד דולר, הרווח התפעולי הגיע לכ־79.9 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק בתוך חמש שנים מ־11.6 מיליארד דולר ל־77.7 מיליארד דולר.
במקביל, הודיע המנכ"ל אנדי ג'סי למשקיעים כי החברה מתכננת להשקיע בשנת 2026 כ־200 מיליארד דולר בהרחבת מרכזי הנתונים ותשתיות הענן של "אמזון ווב סרביסז", בעיקר כדי לעמוד בביקוש האדיר לשירותי בינה מלאכותית. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר בתולדות החברה ובהיקף הגבוה בכ־60% מזה של השנה הקודמת.
הפער בין ההשקעות האדירות בעתיד הבינה המלאכותית לבין מספר העובדים הזקוקים לסיוע ממשלתי צפוי להמשיך ולעמוד במרכז הוויכוח הציבורי בארצות הברית. בעוד מבקרי החברה טוענים כי תאגיד המגלגל מאות מיליארדי דולרים בשנה צריך להבטיח שכל עובדיו יוכלו להתפרנס בכבוד, באמזון מתעקשים כי הנתונים אינם מעידים על שכר נמוך, אלא על מאפייני כוח העבודה ועל אופן קביעת הזכאות לתוכניות הסיוע. הוויכוח הזה צפוי להפוך לאחד הנושאים הכלכליים הבולטים בזירה הפוליטית האמריקנית לקראת בחירות האמצע.