האיש שסירב להכיר בניצחון ביידן: הסנאט הפקיד בידיו את המודיעין האמריקאי

הסנאט האמריקאי אישר את מינויו של ג'יי קלייטון לתפקיד מנהל המודיעין הלאומי, האיש שיעמוד בראש כלל קהילת המודיעין של ארצות הברית. ההצבעה הסתיימה ברוב של 51 מול 47, כאשר כל חברי המפלגה הדמוקרטית התנגדו למינוי, מה שהפך אותו לאחד המינויים הביטחוניים השנויים ביותר במחלוקת של כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ.

בלב הסערה עמד סירובו של קלייטון, במהלך שימוע האישור בסנאט, לומר במפורש כי ג'ו ביידן ניצח כדין בבחירות לנשיאות בשנת 2020. מבחינת הדמוקרטים, הסירוב הזה העלה סימני שאלה באשר לעצמאותו של האיש שעתיד לפקח על סוכנויות המודיעין הרגישות ביותר בארצות הברית.

קלייטון נכנס לתפקיד בתקופה רגישה במיוחד. טראמפ שב ומקדם את טענותיו כי קהילת המודיעין הסתירה מידע על ניסיונות התערבות זרה בבחירות 2020, וקורא לחקור את מה שהוא מכנה "טיוח מודיעיני". אם תיפתח חקירה כזו, היא צפויה להתנהל תחת אחריותו של קלייטון עצמו.

למרות המחלוקת הפוליטית, קלייטון נהנה ממוניטין מקצועי גבוה. בעבר עמד בראש רשות ניירות הערך בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ ובהמשך שימש כתובע הפדרלי של מחוז מנהטן. בין היתר פיקח על תיקים מתוקשרים, ובהם ההליכים נגד שליט ונצואלה ניקולס מדורו. גם ראש סוכנות הביון המרכזית, ג'ון רטקליף, נמנה עם התומכים הבולטים במינויו.

תחילת הדרך דווקא נראתה שונה לחלוטין. כאשר טראמפ הכריז על המינוי, דמוקרטים ורפובליקנים שיתפו פעולה בניסיון לזרז את האישור. הדמוקרטים ביקשו למנוע מהממלא מקום, ביל פולטי, להמשיך בתפקיד, בעוד הרפובליקנים רצו לקדם במקביל את הארכת סעיף 702 לחוק המעקב אחר מודיעין זר, אחד מכלי איסוף המודיעין החשובים ביותר של ארצות הברית.

אלא שטראמפ עצמו שינה את התמונה. הוא קרא לעכב את ההצבעה, בטענה שהרפובליקנים יאבדו בכך מנוף לחץ מול הדמוקרטים. הדחייה אפשרה לאופוזיציה לבחון לעומק את עמדותיו של קלייטון, ובמהלך השימועים הפך המינוי ממועמדות שנראתה כמעט מוסכמת לעימות פוליטי חריף.

המתיחות גברה עוד יותר לאחר שקלייטון נשאל על תפקידו בפרשת צווי הזימון שהוציא משרד המשפטים נגד עיתונאים מ"ניו יורק טיימס", בעקבות פרסומים על מטוס הנשיאות שקיבל טראמפ מקטאר. קלייטון טען שכל ההליכים בוצעו כחוק, אולם משרד המשפטים משך בסופו של דבר את הצווים בעקבות ביקורת משפטית.

לצד הסערה הפוליטית, ניצבים בפני קלייטון גם אתגרים ביטחוניים משמעותיים. בראשם עומדת ההתמודדות עם איראן, כאשר הבית הלבן מבקש להגביר את הלחץ על טהרן ובמקביל להתמודד עם ביקורת גוברת על מדיניותו במזרח התיכון. עבור ישראל ועבור הקהילה הישראלית בארצות הברית, מדובר במינוי בעל חשיבות מיוחדת, משום שקהילת המודיעין ממלאת תפקיד מרכזי בהערכת האיומים ובהכוונת המדיניות הביטחונית האמריקאית באזור.

למרות המחלוקת הפוליטית, קלייטון נהנה ממוניטין מקצועי גבוה. בעבר עמד בראש רשות ניירות הערך בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ ובהמשך שימש כתובע הפדרלי של מחוז מנהטן. בין היתר פיקח על תיקים מתוקשרים, ובהם ההליכים נגד שליט ונצואלה ניקולס מדורו. גם ראש סוכנות הביון המרכזית, ג'ון רטקליף, נמנה עם התומכים הבולטים במינויו.

אולם כבר מיומו הראשון בתפקיד צפוי קלייטון להתמודד עם אתגר נוסף: קיצוץ נרחב במשרד המודיעין הלאומי. ממשל טראמפ סבור שהמשרד גדול ומסורבל מדי, ובחודשים האחרונים כבר צומצם כוח האדם שלו באופן משמעותי. כעת יהיה על קלייטון לנהל מערכת מודיעין הנמצאת תחת לחץ פוליטי חסר תקדים, להוביל רפורמות ארגוניות, ולהכריע בשורה של סוגיות ביטחוניות רגישות — כשמעל הכול מרחפים המשבר מול איראן והמאבק הפוליטי לקראת בחירות האמצע.