מלכודת האיחוד המשפחתי: הורים שבאו לאסוף את ילדיהם נעצרו במקום

כשאורורה התאחדה סוף סוף עם בתה בת השש, היא הייתה בטוחה שהסיוט הסתיים. הילדה חצתה לבדה את גבול ארצות הברית–מקסיקו, ובמשך יותר מחצי שנה הוחזקה במעון לקטינים מהגרים בזמן שאמה, שכבר שהתה בארצות הברית, נאבקה להשיב אותה אליה. באמצע חודש מרץ השתיים התאחדו. "היינו מאושרות עד השמיים", סיפרה אורורה, בת 24, שביקשה, כמו יתר המרואיינים בכתבה, להיחשף בשמה הפרטי בלבד.

אלא שהאושר החזיק ימים ספורים בלבד. זמן קצר לאחר האיחוד נעצרו האם ובתה בידי סוכני רשות ההגירה והמכס ונשלחו למתקן מעצר משפחתי במדינת טקסס. השתיים הן חלק מיותר מ־12 אלף בני אדם שנעצרו בעקבות מידע שהעביר משרד שיקום הפליטים במהלך כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ, כך עולה מנתונים ממשלתיים פנימיים שנבדקו בלעדית בידי סוכנות הידיעות רויטרס.

לפי הנתונים שנחשפו כעת, ההפרדה הזו כמעט נעלמה. מאז ינואר 2025 העביר משרד שיקום הפליטים לרשות ההגירה והמכס יותר מ־460 אלף "לידים" – פרטי מידע על ילדים לא מלווים, על ההורים או קרובי המשפחה שביקשו לקבל עליהם אחריות ועל בני בית נוספים. מדובר בהיקף חסר תקדים של שיתוף מידע, שנחשף לראשונה ומלמד עד כמה התרחב שיתוף הפעולה בין שתי הסוכנויות.

הנתונים חושפים שינוי עמוק במדיניות ההגירה האמריקאית. משרד שיקום הפליטים הוקם בשנת 1980 כדי לסייע לפליטים שנמלטו ממלחמות ומרדיפות, ובהמשך קיבל אחריות גם על הטיפול בילדים מהגרים לא מלווים. במשך שנים נשמרה הפרדה ברורה בין תפקידו ההומניטרי של המשרד לבין פעילות האכיפה של רשויות ההגירה. חוק משנת 2008 אף קבע כי יש לשחרר קטינים בהקדם האפשרי לקרובי משפחה או לאחראים עליהם, גם אם אותם מבוגרים אינם מחזיקים במעמד הגירה חוקי, מתוך תפיסה שטובת הילד קודמת לשיקולי אכיפה.

לפי הנתונים שנחשפו כעת, ההפרדה הזו כמעט נעלמה. מאז ינואר 2025 העביר משרד שיקום הפליטים לרשות ההגירה והמכס יותר מ־460 אלף "לידים" – פרטי מידע על ילדים לא מלווים, על ההורים או קרובי המשפחה שביקשו לקבל עליהם אחריות ועל בני בית נוספים. מדובר בהיקף חסר תקדים של שיתוף מידע, שנחשף לראשונה ומלמד עד כמה התרחב שיתוף הפעולה בין שתי הסוכנויות.

ג'ן סמיירס, שכיהנה כסגנית מנהל משרד שיקום הפליטים בתקופת ממשל ג'ו ביידן, אמרה כי מנגנוני ההגנה שנועדו למנוע העברת מידע לרשויות האכיפה "התהפכו לחלוטין". לדבריה, "הם הפכו תוכנית שנועדה להגן על ילדים לכלי שמשרת גירושים".

משרד שיקום הפליטים מסר לרויטרס כי הוא "אינו ממלא כל תפקיד במעצר ילדים", והפנה את השאלות למשרד לביטחון המולדת, הממונה על רשות ההגירה והמכס. במשרד לביטחון המולדת השיבו כי המידע הועבר במסגרת מאמץ לאתר ילדים ששוכנו אצל אחראים שלא עברו בדיקות מספקות, ובהם גם כאלה בעלי עבר פלילי.

סיפורה של אורורה ממחיש כיצד המדיניות החדשה משפיעה על משפחות. היא נכנסה לארצות הברית שלא כחוק לפני כשנתיים בתקווה למצוא עבודה ולהעניק לבתה עתיד בטוח יותר. מחשש למסע המסוכן דרך המדבר הותירה את הילדה אצל קרובי משפחה במקסיקו, ורק מאוחר יותר שלחה אותה אל הגבול. במשך חודשים ארוכים נדרשה להציג שוב ושוב מסמכים, לעבור בדיקות ואף לבצע בדיקת DNA כדי להוכיח את הקשר המשפחתי. לדבריה, מעולם לא הסתבכה בפלילים.

במקביל הוחמרו משמעותית הנהלים לשחרור קטינים. בין היתר נוספה דרישה לקבל טביעות אצבע מכל בני הבית שבהם עתיד להתגורר הילד. כתוצאה מכך זינק משך השהייה הממוצע של ילדים במשמורת מ־30 ימים בשנת התקציב 2024 ל־194 ימים ביוני 2026. במשרד שיקום הפליטים טוענים כי ההחמרה נועדה להגן על הילדים מפני ניצול ופגיעה.

יום אחד בלבד לפני שבתה שוחררה לידיה, הגיעו סוכני הגירה לביתה של אורורה והורו לה להתייצב במשרדי רשות ההגירה והמכס. "שאלו אותי אם היו לי בעיות בארצות הברית", סיפרה. "עניתי שלא, כי לא עשיתי שום דבר רע. כל מה שאני עושה זה לעבוד". זמן קצר לאחר מכן היא ובתה נעצרו במקום והועברו למתקן המעצר המשפחתי בדילי שבטקסס. לאחר שלושה שבועות שוחררו, אך אורורה חויבה לענוד צמיד אלקטרוני. לדבריה, בתה עדיין מתעוררת בלילות בבכי משום שהיא משוכנעת שהן עדיין כלואות.

מקרים דומים תועדו גם במשפחות אחרות. מרלני ובנה הצעיר נמלטו מאלימות בגואטמלה בשנת 2023 והתיישבו בטקסס, בעוד בנה הבכור ויקטור נותר במדינה. לאחר שדודו נרצח, החליט גם הוא להימלט לארצות הברית. הוא שהה ארבעה חודשים במשמורת משרד שיקום הפליטים, ולאחר ששוחרר התאחד עם משפחתו ימים ספורים לפני יום הולדתו ה־18.

אלא שגם כאן האיחוד לא נמשך זמן רב. כחודשיים לאחר מכן עצרו סוכני רשות ההגירה והמכס את מרלני ואת בן זוגה באיומי אקדח, בזמן שיצאו לעבודה. משרד לביטחון המולדת מסר כי בן הזוג היה יעד לצו חיפוש פלילי, אך לא פירט מהו החשד נגדו ולא השיב לשאלות נוספות בנושא.

עורכת הדין אלכסה סנדוקס, מפרויקט הייצוג למהגרים גלווסטון–יוסטון, אמרה כי היא רואה יותר ויותר מקרים שבהם בני משפחה שמגיעים לקבל אחריות על ילדים מוצאים את עצמם תחת אכיפה. לדבריה, "ראינו מספר רב של אחראים שנעצרו, ולעיתים גם בני משפחה נוספים שנלכדו יחד איתם".

כעת נאלץ ויקטור, שעדיין אינו בן 18, לטפל לבדו באחיו הקטן בן השש. בתוך הכאוס שנוצר לאחר מעצר אמו הוא אף החמיץ דיון בבית המשפט להגירה, וכעת תלוי ועומד נגדו צו גירוש. למרות הכול, הוא אומר שאינו מתכוון לוותר. "אני צריך להמשיך להתקדם", אמר.

הכתבה מבוססת על תחקיר בלעדי של סוכנות הידיעות רויטרס מאת העיתונאית קריסטינה קוק. בשל רגישות המקרים והחשש מפני השלכות נוספות, חלק מהשמות שונו או הושמטו בהתאם לבקשת המשפחות.