ניקולס הציוני לא יהודי – והוא מפרק את שונאי ישראל בשידור חי
מהנדס גרעין לשעבר בצי האמריקאי, אוטיסט ונשוי ליהודייה, הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות הפרו־ישראליים הבולטים ברשת. תחת השם "ניקולס הציוני" הוא מתעמת מדי לילה עם משפיענים אנטי־ישראליים, מאלץ אותם להוכיח את טענותיהם מול מאות אלפי צופים – וטוען שהמאבק שלו אינו רק למען ישראל, אלא למען האמת.
האזינו לכתבה זו
ניקולס הציוני לא יהודי – והוא מפרק את שונאי ישראל בשידור חי
31.07.2026 11:00
0:00 / 0:00
07.31.2026 11:00
סוכנויות הידיעות
כשניק מטאו פרסם את הסרטון הראשון שלו להגנת ישראל לפני כחמש שנים, הוא ידע שיספוג ביקורת. הוא לא העלה בדעתו שבתוך זמן קצר יוצף באיומי רצח ובהודעות המהללות את אדולף היטלר. עבורו, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשף לעוצמת האנטישמיות ברשת. "זה היה הלם מוחלט", סיפר בריאיון לאתר אנפאקד. "לא גדלתי בסביבה יהודית ולא הבנתי עד כמה התופעה הזו עמוקה."
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
רבים מהגולשים הניחו שהוא יהודי. בפועל, מטאו אינו יהודי ואף אינו משתייך לדת כלשהי, אף שהוא נשוי לאישה יהודייה ומאמין באלוהים. למרות זאת, הוא הפך לאחד המגינים הנחרצים ביותר של ישראל ברשתות החברתיות. תחת הכינוי "ניקולס הציוני" הוא משדר כמעט מדי לילה, מתעמת עם מתנגדי ישראל ומנהל ויכוחים חיים מול מיליוני עוקבים באינסטגרם, טיקטוק, אקס, פייסבוק ויוטיוב.
בחודשים האחרונים הוא התעמת עם כמה מהקולות האנטי־ישראליים הבולטים ברשת, בהם סניקו ומיירון גיינס. באחד העימותים, סיפר, סניקו מחק את הסרטון לאחר שרבים מצופיו כתבו כי הפסיד בוויכוח. בעימות אחר שאל את גיינס, שהאשים את ישראל בביצוע רצח עם, אם קרא את אמנת האו"ם למניעת השמדת עם. לאחר חילופי דברים הודה גיינס שלא קרא את המסמך שעליו ביסס את טענותיו.
הדרך שבה הוא מנהל את העימותים הפכה לסימן ההיכר שלו. במקום להיגרר לצעקות או להתנצחויות אינסופיות, הוא עוצר את הדיון, מבקש מהצד השני להגדיר מושגים ולהציג מקורות. לטענתו, רבים מהמשפיענים האנטי־ישראליים משתמשים בשיטה המכונה "גיש גאלופ" – הצפת היריב בעשרות טענות במהירות כדי למנוע ממנו להשיב באופן מסודר. מטאו מסרב לשחק לפי הכללים האלה. הוא דורש להתמקד בטענה אחת בכל פעם, עד שהצד השני נאלץ להסביר או להודות שאינו מכיר את העובדות.
בחודשים האחרונים הוא התעמת עם כמה מהקולות האנטי־ישראליים הבולטים ברשת, בהם סניקו ומיירון גיינס. באחד העימותים, סיפר, סניקו מחק את הסרטון לאחר שרבים מצופיו כתבו כי הפסיד בוויכוח. בעימות אחר שאל את גיינס, שהאשים את ישראל בביצוע רצח עם, אם קרא את אמנת האו"ם למניעת השמדת עם. לאחר חילופי דברים הודה גיינס שלא קרא את המסמך שעליו ביסס את טענותיו.
מטאו מספר שאחת ההאשמות השכיחות ביותר שהוא שומע היא שישראל מבצעת "ג'נוסייד" ברצועת עזה. במקום להגיב בסיסמאות, הוא מתחיל כמעט תמיד באותה שאלה: "איך אתה מגדיר ג'נוסייד?" רק לאחר שהצד השני מספק הגדרה, הוא עובר לבחון האם הטענה עומדת בקריטריונים המשפטיים של אמנת האו"ם, ובראשם הדרישה להוכיח כוונה מפורשת להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית.
לדבריו, לא מדובר רק בוויכוח משפטי אלא בניסיון למנוע שימוש במונחים טעונים ככלי תעמולה. "המטרה שלהם היא לגרום ליהודים, במיוחד לצעירים, להרגיש שהם מבודדים ושאסור להם להגן על ישראל", אמר. "אני מרגיש שאין מספיק לא־יהודים שקמים ואומרים שזה גם המאבק שלהם."
הביטחון העצמי שלו אינו מקרי. במשך 12 שנים שירת בצי האמריקאי כמהנדס גרעין, בין היתר על סיפון צוללת. השירות, לדבריו, לימד אותו משמעת, סבלנות ויכולת לנתח מידע תחת לחץ. הוא גם מספר כי הוא נמצא על הרצף האוטיסטי, ומאמין שהתכונה הזו מסייעת לו לזהות דפוסים בטיעונים ולהבחין במהירות בכשלים לוגיים. "ברגע שמסירים את הסיסמאות, לרוב אין להם באמת תשובות", אמר.
מטאו מדגיש כי הוא משתדל לקרוא מגוון רחב של מקורות. לצד היסטוריונים ישראלים כמו בני מוריס ומשפטנים כמו אלן דרשוביץ, הוא קורא גם כותבים פלסטינים ועוקב אחר כלי תקשורת מכל קצות הקשת, מ"הג'רוזלם פוסט" ועד "אל־ג'זירה". מבחינתו, הדרך להתמודד עם תעמולה היא להכיר היטב גם את הטיעונים של הצד השני.
לצד הביקורת על האנטישמיות בחוגים אנטי־ישראליים, הוא מזהיר גם מפני ביטויי אנטישמיות המגיעים מחלקים בימין האמריקאי, ומזכיר בין היתר את טאקר קרלסון ואת קנדיס אוונס. לדבריו, שנאת יהודים אינה סוגיה פוליטית אלא איום רחב יותר על החברה המערבית.
על זרועו הימנית מקועקעות המילים "עם ישראל חי" – קעקוע שהפך לסמל המחויבות שלו למאבק. למרות המתקפות והאיומים שהוא סופג, הוא אומר שאין לו כוונה לעצור. "אני לא נלחם רק בשביל היהודים", סיכם. "אני נלחם בשביל האמת. מבחינתי, מה שקורה לישראל הוא מבחן לערכים שעליהם מבוססת הציוויליזציה המערבית."