
חלק מהמאכלים ברשימה מכילים פחמימות קצרות שרשרת המכונות FODMAP. הן אינן מתעכלות במלואן, מגיעות למעי הגס ושם עוברות תסיסה על ידי חיידקי המעי – תהליך שעלול ליצור גזים ונפיחות, במיוחד אצל אנשים עם תסמונת המעי הרגיש. הנה 13 מאכלים ומשקאות נפוצים שעלולים לנפח את הבטן, ומה אפשר לנסות במקומם.
שעועית עשירה בחלבון, בפחמימות, בסיבים ובמגוון ויטמינים ומינרלים, אבל היא מכילה גם סוכרים ממשפחת ה־FODMAP. אצל אנשים מסוימים, ובעיקר אצל מי שסובלים ממעי רגיש, התסיסה שלהם במעי עלולה לגרום לגזים, נפיחות, כאבי בטן ושלשולים.
השריה והנבטה עשויות להקל על העיכול, וכדאי להחליף את מי ההשריה כמה פעמים. אפשר גם להתחיל במנה קטנה יותר ולבדוק כיצד הגוף מגיב.

גם עדשים הן קטנייה מזינה מאוד שמספקת חלבון, סיבים, ברזל, נחושת ומנגן. עם זאת, הכמות הגבוהה של הסיבים עלולה לגרום לנפיחות אצל מי שאינם רגילים לצרוך הרבה מהם, וה־FODMAP שבהן עשויים להגביר את ייצור הגזים. השריה או הנבטה לפני הבישול והקטנת המנה עשויות לעזור. אם אי־הנוחות נמשכת, אפשר להחליף אותן בקינואה, בדגנים או במקור חלבון אחר.
בכל לגימה ממשקה מוגז נכנסת למערכת העיכול גם כמות של פחמן דו־חמצני. חלק מהגז עלול להילכד בקיבה, ליצור לחץ ולהוביל לנפיחות ולגיהוקים. החלופה הפשוטה ביותר היא מים רגילים, אך אפשר לבחור גם בתה, בקפה או במים לא מוגזים עם פרי. מי שלא רוצה לוותר לגמרי יכול לנסות לצמצם את הכמות ולבדוק אם חל שיפור.
חיטה נמצאת בלחמים, פסטות, טורטיות, פיצות, עוגות, עוגיות ומאפים רבים. אצל אנשים עם צליאק או רגישות לגלוטן היא עלולה לגרום לנפיחות, גזים, כאבי בטן ושלשולים. החיטה מכילה גם FODMAP, ולכן עשויה לעורר קשיי עיכול גם מסיבות אחרות. חלופות אפשריות הן שיבולת שועל שמסומנת כנטולת גלוטן, קינואה, כוסמת, קמח שקדים וקמח קוקוס.
ברוקולי, כרובית, כרוב וכרוב ניצנים עשירים בסיבים, בוויטמינים C ו־K, בברזל ובאשלגן. למרות הערכים התזונתיים שלהם, הם מכילים FODMAP ועלולים לגרום לנפיחות אצל אנשים רגישים. בישול עשוי להפוך אותם לקלים יותר לעיכול, וגם הקטנת המנה יכולה לעזור. אפשר לנסות במקומם תרד, מלפפון, חסה, בטטה או קישוא.
בצל נאכל לרוב בכמויות קטנות, אבל הוא אחד המקורות המרכזיים לפרוקטנים – סיבים מסיסים שעלולים לגרום לנפיחות. יש אנשים שרגישים גם לרכיבים אחרים בבצל, במיוחד כשהוא נא. בישול יכול להפחית את אי־הנוחות, ואפשר להוסיף למנות עשבי תיבול ותבלינים במקום בצל. גם החלק הירוק של הבצל הירוק או עירית עשויים להתאים יותר לאנשים שרגישים לפרוקטנים.
שיפון הוא דגן מזין שמספק סיבים, מנגן, זרחן, נחושת וויטמינים מקבוצת B. עם זאת, השילוב בין תכולת סיבים גבוהה לבין גלוטן עלול לגרום לנפיחות אצל אנשים רגישים. אפשר להתחיל בכמות קטנה יותר ולבדוק את התגובה. מי שממשיך לסבול יכול לנסות שיבולת שועל, אורז מלא, כוסמת או קינואה.
חלב, גבינות, יוגורט ומוצרי חלב נוספים מספקים חלבון וסידן, אך רבים מתקשים לפרק את הלקטוז – הסוכר הטבעי שבחלב. אצל אנשים עם אי־סבילות ללקטוז, מוצרי חלב עלולים לגרום לנפיחות, גזים, כאבי בטן ושלשולים. חלקם מסוגלים לאכול חמאה, שמנת, גבינות קשות או יוגורט בלי בעיה. קיימים גם מוצרים נטולי לקטוז ותחליפים על בסיס שקדים, סויה, קוקוס או אורז.
תפוחים עשירים בסיבים, בוויטמין C ובנוגדי חמצון, אך אצל חלק מהאנשים הם גורמים לגזים ולנפיחות. הסיבה עשויה להיות השילוב בין תכולת הסיבים לפרוקטוז, ששניהם יכולים לעבור תסיסה במעי הגס. תפוח מבושל עשוי להיות קל יותר לעיכול מתפוח טרי, ואפשר גם להקטין את הכמות. חלופות אפשריות הן בננה, אוכמניות, אשכולית, מנדרינה או תותים.
שום מוסיף הרבה טעם למנות, אך בדומה לבצל הוא מכיל פרוקטנים ממשפחת ה־FODMAP. קיימת גם רגישות לרכיבים נוספים בשום, שעלולה להתבטא בנפיחות, גיהוקים וגזים. אפשר להשתמש בטימין, פטרוזיליה, עירית או בזיליקום כדי להוסיף טעם. שמן שהושרה בשום עשוי להתאים יותר למי שרגיש לפרוקטנים.
קסיליטול, סורביטול ומניטול משמשים כתחליפי סוכר במוצרים ללא סוכר ובמסטיקים. הם מגיעים למעי הגס כמעט בלי להתפרק, ושם חיידקי המעי ניזונים מהם – תהליך שעלול לגרום לנפיחות, גזים ושלשולים, בעיקר בכמויות גדולות. אריתריטול נחשב קל יותר לעיכול לעומת חלק מהממתיקים האלה. גם סטיביה יכולה לשמש חלופה.
בירה משלבת שני גורמים שעלולים לנפח את הבטן: גזים מהמשקה המוגז ופחמימות שעוברות תסיסה. היא מיוצרת מדגנים כמו שעורה, חיטה, תירס או אורז, לצד שמרים ומים, וחלק מהדגנים שבה מכילים גם גלוטן. לכן היא עלולה לגרום לנפיחות אצל אנשים רגישים. כדי להפחית את התופעה, עדיף להימנע ממנה ולבחור במשקה לא מוגז.