
האזהרה, שהועברה במסמך רשמי למשרד ההגנה האמריקאי, אינה מעידה על שינוי במדיניות התמיכה בישראל, אך היא חושפת עד כמה נשחקים משאביה הצבאיים של המעצמה לאחר חודשים ארוכים של עימות עם איראן, מתקפות החות'ים בים האדום והמשך המתיחות מול רוסיה.
במרכז המשבר עומדות שש משחתות המוצבות בבסיס הצי האמריקאי ברוטה שבספרד. בפועל, רק חמש מהן מבצעיות כיום, וגם מתוכן לא כולן זמינות בכל רגע בשל עבודות תחזוקה ותיקונים. ביום שישי האחרון היו רק שתי משחתות – יו־אס־אס פול איגנטיוס ויו־אס־אס רוזוולט – פרוסות בים התיכון, בעוד היתר נותרו בנמל.

גנרל אלכסוס גרינקוביץ', מפקד הפיקוד האירופי של צבא ארצות הברית והמפקד העליון של כוחות נאט"ו באירופה, התריע בפני הפנטגון כי המחסור במשחתות עלול להציב אותו בפני בחירה שלא העלה על דעתו שייאלץ לקבל – האם להגן על ישראל או לשמור את הכוחות להגנת ארצות הברית ובעלות בריתה באירופה.
מדובר בכלי שיט הנחשבים לאחד מעמודי התווך של ההגנה מפני טילים בליסטיים. הן מצוידות במערכת הקרב אייג'יס ובמיירטי SM-3 ו־SM-6, המסוגלים ליירט טילים בליסטיים וטילי שיוט עוד בדרכם ליעד. בחודשים האחרונים השתתפו המשחתות האמריקאיות באופן פעיל בהגנה על ישראל מפני שיגורים מאיראן ומידי החות'ים בתימן, והפכו לחלק בלתי נפרד ממערך ההגנה האזורי.
אלא שבמקביל למשימות במזרח התיכון נדרש הפיקוד האירופי להחזיק כוח ימי משמעותי גם מול רוסיה. המשחתות אחראיות להגנה על בעלות הברית בנאט"ו, למעקב אחר פעילות רוסית בים התיכון ובים השחור, ולשמירה על יכולת ההגנה מפני טילים המאיימים גם על יבשת אירופה ועל ארצות הברית. מבחינת גרינקוביץ', מספר המשימות כבר גדול ממספר האוניות הזמינות.
האזהרה מחדדת גם את עומק התלות של ישראל בסיוע האמריקאי. במהלך חודשי הלחימה האחרונים נשאו מערכות ההגנה של ארצות הברית בחלק מרכזי ביירוט טילים בליסטיים איראניים. סוללות THAAD אמריקאיות ומשחתות המצוידות במערכת אייג'יס יירטו שוב ושוב איומים עוד מחוץ למרחב האווירי של ישראל, ובכך הפחיתו משמעותית את העומס ממערכות ההגנה הישראליות.
גרינקוביץ' מכיר היטב את הזירה. עוד לפני שמונה לעמוד בראש הפיקוד האירופי הוא היה בין הקצינים שפיקדו על מערך ההגנה הרב־לאומי שסייע לישראל לסכל את מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית באפריל 2024. כעת, כשהמלחמה נמשכת חודשים ארוכים והמשאבים נשחקים, הוא מתריע כי לא ניתן להמשיך להפעיל את אותו מערך באותה אינטנסיביות ללא תגבור משמעותי.
בכירים בפנטגון ניסו לצנן את הדרמה והבהירו כי בקשות מסוג זה הן חלק מהליך העבודה השוטף, שבו מפקדים מבקשים עוד אמצעים כדי לעמוד במשימותיהם. עם זאת, הם אינם מכחישים שהעומס על הצי האמריקאי הגיע לרמות חריגות. במקביל להגנה על ישראל, ארצות הברית מחזיקה כוח ימי גדול בים הערבי ובאזור מצר הורמוז, הכולל נושאות מטוסים, משחתות, סיירות וכלי ליווי נוספים שנועדו לאכוף את המצור הימי על איראן ולהגן על נתיבי השיט.
גם העלות הכלכלית של המלחמה הולכת ותופחת. שר ההגנה פיט הגסת' אמר בדיון בקונגרס כי עלות המערכה מול איראן כבר נאמדת בכ־37.5 מיליארד דולר. לדבריו, ללא תקציב חירום נוסף ייאלץ הפנטגון לצמצם אימונים ולהאט תוכניות רכש כדי לממן את המשך הלחימה ואת חידוש מלאי הטילים והמיירטים שנצרכו בחודשים האחרונים.
במקביל גובר גם הלחץ הפוליטי. חברי קונגרס משתי המפלגות דורשים מהממשל להציג אסטרטגיית יציאה ברורה, בעוד שחלק מהרפובליקנים חוששים שהמלחמה המתמשכת תוביל לעלייה נוספת במחירי האנרגיה והמחיה ותפגע בהם בבחירות האמצע.
טום קרקו, מומחה להגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, אמר כי האזהרה של גרינקוביץ' ממחישה את הבעיה האמיתית. "כשצבא נמצא במשך חודשים ארוכים במצב מלחמה, המחיר אינו מתבטא רק בכסף אלא גם בשחיקת הכשירות, במלאי התחמושת וביכולת להגיב למשברים נוספים", אמר.
עבור ישראל, האזהרה הזאת אינה עוד דיון טכני על מספר המשחתות הזמינות בים התיכון. היא נוגעת בלב הברית הביטחונית עם ארצות הברית. כל עוד נמשכת המלחמה מול איראן, וושינגטון ממשיכה להיות שכבת ההגנה העליונה של ישראל מפני טילים בליסטיים. אולם אם השחיקה תימשך והעימות יתרחב לזירות נוספות, גם המעצמה החזקה בעולם עלולה למצוא את עצמה ניצבת בפני שאלה שלא רצתה לשאול מעולם: האם יש לה די כוחות כדי להגן על כולם בעת ובעונה אחת.