הדלק הזול שטראמפ הילל: הסוד של פרידום פיול מתחיל להיחשף

במשך כמה שבועות נראתה פרידום פיול כמו נס כלכלי שנחת באמצע משבר הדלק האמריקני. בזמן שמחירי הבנזין זינקו בעקבות המלחמה באיראן והכבידו על מיליוני נהגים, צצה לפתע רשת תחנות חדשה בפנסילבניה ובניו ג׳רזי והציעה גלון בנזין במחיר שנראה כמעט בלתי אפשרי: 3.47 דולר, עשרות סנטים פחות מהמתחרים הסמוכים.

הנשיא דונלד טראמפ מיהר לאמץ את הרשת ולהציג אותה כהוכחה לכך שקמעונאים פטריוטים יכולים להוזיל מחירים אם רק ירצו. המספר 3.47 לא נבחר במקרה: 47 הסנטים נועדו לחלוק כבוד לטראמפ, הנשיא ה־47 של ארצות הברית. הבית הלבן אף פרסם סרטון מתחנת פרידום פיול שבו נהגים הודו לנשיא על החיסכון.

אחד ההסברים האפשריים הוא שפרידום פיול רכשה מראש מלאי גדול של בנזין, בתקופה שבה המחיר הסיטוני היה נמוך בהרבה. לפני התקיפות האמריקניות באיראן בפברואר נמכר גלון בנזין סיטוני בכ־2.10 דולר, לעומת כ־3.25 דולר בסוף יולי. ייתכן גם שהחברה קיבלה הנחה מיוחדת מספק דלק או מחברת הובלה. אולם בהיעדר גילוי מסודר מצד הרשת, אלה נותרו השערות בלבד.

אלא שככל שהתרחבה הרשת, כך העמיקה התעלומה. פרידום פיול הוקמה רשמית רק בסוף יוני, אך בתוך ימים כבר הפעילה 25 תחנות באזור פילדלפיה ובדרום ניו ג׳רזי. מאז נוספו ארבע תחנות נוספות, ומספרן הגיע ל־29. חלקן נשאו עד לאחרונה שמות ומותגים אחרים, ורק נשר מוזהב ושלטים חדשים הסגירו את המהפך המהיר.

השאלה שהטרידה את מומחי ענף האנרגיה הייתה פשוטה: כיצד יכולה חברה חדשה למכור דלק במחיר נמוך כל כך בלי להפסיד סכומי עתק? פרידום פיול לא חשפה את מבנה הבעלות שלה, לא הסבירה מי מממן את ההנחה ולא הציגה מודל עסקי ברור. מנהליה דחו בקשות חוזרות להתראיין והסתפקו בהצהרה שלפיה מדובר בחברה פרטית ופטריוטית שנענתה לקריאתו של טראמפ להוזיל את המחירים בתחנות.

ניתוח שערכה חברת הטכנולוגיה פיול טראסט עבור ה״וושינגטון פוסט״ העריך כי היקף המכירות בתחנות זינק ביותר מ־50 אחוז בממוצע, ובכמה מהן אף הוכפל. אולם לפי החישוב, מכירת הכמויות האלה במחיר הנמוך עלולה הייתה לעלות לרשת בהכנסות של עד 24 אלף דולר ביום — כ־360 אלף דולר בשבועיים הראשונים בלבד — לעומת הסכום שהייתה יכולה לגבות במחירי השוק המקומיים.

״או שהדלק באמת עלה להם פחות מכפי שנדמה, או שמישהו אחר שילם את ההפרש״, אמר אליעזר פיץ׳, פרופסור למימון בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת דרקסל, שבחן את הנתונים. לדבריו, המידע הקיים אינו מאפשר לקבוע איזו משתי האפשרויות נכונה.

אחד ההסברים האפשריים הוא שפרידום פיול רכשה מראש מלאי גדול של בנזין, בתקופה שבה המחיר הסיטוני היה נמוך בהרבה. לפני התקיפות האמריקניות באיראן בפברואר נמכר גלון בנזין סיטוני בכ־2.10 דולר, לעומת כ־3.25 דולר בסוף יולי. ייתכן גם שהחברה קיבלה הנחה מיוחדת מספק דלק או מחברת הובלה. אולם בהיעדר גילוי מסודר מצד הרשת, אלה נותרו השערות בלבד.

הרמז המשמעותי ביותר הגיע מן המשאבות עצמן. המחיר הראשוני של 3.47 דולר לא החזיק מעמד. בסוף יולי כבר נמכר גלון בנזין ביותר מארבעה דולרים ברבות מתחנות הרשת, ובשבוע האחרון עמד המחיר החציוני על 3.89 דולר. מדובר עדיין בהנחה של כ־25 סנט לעומת התחנות הסמוכות, אך הפער החריג של תחילת הדרך הצטמצם במידה ניכרת.

לדברי מומחי הדלק, במחיר הנוכחי התחנות כבר יכולות להרוויח — גם אם בקושי. כמה מהמתחרות אף החלו להשוות את מחיריהן לאלה של פרידום פיול. פיץ׳ הסביר כי התקרבות המחירים לרמת השוק מתיישבת עם האפשרות שמלאי הדלק הזול שנרכש מראש פשוט הולך ואוזל.

גם זהות האנשים שמאחורי החברה מוסיפה סימני שאלה. מסמכי ההתאגדות של פרידום פיול הוגשו בדלאוור בידי רנדי בראון ויוני גונטובניק. בראון, בן 59, משמש זה קרוב לשני עשורים מאמן בכיר בצוותים המיוחדים של קבוצת הפוטבול בולטימור רייבנס. בעבר כיהן במשך שלוש קדנציות כראש עיריית אבשם שבניו ג׳רזי, הגדיר את עצמו ״תומך גאה של טראמפ״ ושקל להתמודד לתפקידים פוליטיים בכירים יותר.

גונטובניק הוא משקיע אנרגיה וסחורות מניו ג׳רזי, שעבד בעבר בקבוצת האנרגיה מרקוריה. החברה מסרה כי אין לה קשר לפרידום פיול. רישומי תרומות פדרליים מראים כי גונטובניק ובני משפחתו תרמו לפוליטיקאים משתי המפלגות ותמכו בנורפאק, ארגון פרו־ישראלי המקדם את יחסי ארצות הברית וישראל. מאז הקמת הרשת נעלם חלק גדול מהמידע המקוון על עברו המקצועי, והוא לא השיב לבקשות תגובה.

אך הפרטים המטרידים יותר קשורים למפעילי התחנות. כשליש מהנכסים שבהם פועלת פרידום פיול נמצאים בבעלות חברת ההשקעות בלו אול קפיטל ומושכרים למפעילים שונים. לפחות שש מהתחנות מנוהלות בידי האחים שאמיח וסייד קאזמי, שנגדם ונגד חברות הקשורות אליהם הוגשו יותר מתריסר תביעות בטענות להונאה, לחובות שלא שולמו ולהתנהלות עסקית פסולה.

באחת הפרשות נטען כי שאמיח קאזמי נטל שלא כדין דלק בשווי של יותר מ־667 אלף דולר במהלך עשרה ימים. פסק דין ניתן נגדו לאחר שלא התייצב להליך, ושופט פדרלי מתח ביקורת חריפה על התעלמותו מהוראות בית המשפט. תחנה אחרת בפילדלפיה, המופעלת בידי סייד קאזמי, עבדה על פי הדיווח ברישיון שפג תוקפו, נכשלה בביקורת וצפויה להיסגר בתחילת ספטמבר. האחים לא השיבו לבקשות תגובה. דיווח קודם של סוכנות הידיעות אי־פי קשר אותם לשליטה בחלק ניכר מתחנות הרשת.  

הפרשה נעשתה נפיצה במיוחד בשל החיבוק שקיבלה פרידום פיול מן הבית הלבן. מחירי הבנזין הארציים חצו את רף 4.50 הדולרים לגלון על רקע השיבושים בשוק הנפט שנגרמו בעקבות המלחמה באיראן, ובמקביל נרשמה ירידה בתמיכה הציבורית בטראמפ. ב־29 ביוני דרש הנשיא ברשת טרות׳ סושיאל מקמעונאי הדלק להוריד את המחירים ״מיד״ והציע שיכוונו למחיר של כ־2.50 דולר לגלון. יומיים לאחר מכן כבר שיבח את פרידום פיול וטען כי אנשיה עושים זאת מפני שהם אוהבים את ארצות הברית.

חברת הקונגרס הדמוקרטית מרי גיי סקנלון תיארה את המהלך כתרגיל יחסי ציבור שנועד, לטענתה, להסיח את הדעת מהתייקרות הדלק בעקבות המלחמה. הבית הלבן הכחיש כל קשר כספי לרשת והבהיר כי לטראמפ, למשפחתו ולעסקיו אין אחזקות בחברות הקשורות אליה. עוד נמסר כי הממשל אינו מסבסד את ההנחה וכי שום גורם חיצוני אינו משלם את ההפרש.

הנהגים, בינתיים, ממשיכים להגיע. מבחינתם, גם חיסכון של 20 או 25 סנט לגלון מצטבר לסכום משמעותי — במיוחד עבור משפחות, בעלי עסקים ונהגים הממלאים מכלים כמה פעמים בשבוע. מעטים מהם מתעניינים בזהות הבעלים או במקור ההנחה כל עוד המספר שעל המשאבה נמוך מזה המופיע בתחנה הסמוכה.

אלא שהמחיר המאמיר כבר מספק תשובה חלקית. הנס של 3.47 דולר התגלה כמבצע קצר בהרבה מכפי שנדמה בתחילה, והפער מול השוק הולך ונסגר. השאלה שנותרה פתוחה היא האם פרידום פיול בנתה רשת עסקית בת־קיימא — או רק מופע פטריוטי יקר, שיחזיק מעמד כל עוד מישהו מוכן לספוג את ההפסד.