בברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס כמעט תשעה מכל עשרה מועמדים נשארים בחוץ, אבל בניו יורק התחרות אכזרית אפילו יותר — ובקולומביה מתקבלים רק מעטים מכל מאה. בפלורידה, לעומת זאת, הסיכויים טובים משמעותית. כך נראית מפת הקבלה החדשה לאוניברסיטאות המבוקשות בשלוש המדינות שבהן מתגוררות קהילות ישראליות גדולות
האזינו לכתבה זו
המירוץ לקולג': איפה הסיכוי שלכם כמעט אפסי?
09.08.2026 17:00
0:00 / 0:00
08.09.2026 17:00
סוכנויות הידיעות
ציונים מעולים, חיבור אישי מלוטש, רשימת פעילויות מרשימה ושנים של הכנות כבר אינם מבטיחים דבר. עבור משפחות שמכוונות לאוניברסיטאות המבוקשות ביותר בארצות הברית, עונת הקבלה הפכה למירוץ שבו גם תלמידים מצטיינים מגלים כי הסיכויים נגדם. והפערים בין קליפורניה, ניו יורק ופלורידה גדולים הרבה יותר מכפי שניתן לחשוב.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
בקליפורניה התחולל השנה מהפך קטן אך סמלי: אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עקפה את אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס והפכה לקמפוס הציבורי הסלקטיבי ביותר במדינה. שיעורי הקבלה לשני המוסדות נעים סביב אחד מכל עשרה מועמדים בלבד. במילים פשוטות: כמעט תשעה מכל עשרה צעירים שמנסים להיכנס לשני מוסדות הדגל של מערכת אוניברסיטת קליפורניה מקבלים תשובה שלילית.
אבל הנתון המפתיע באמת מתגלה כאשר מתרחקים משני הקמפוסים היוקרתיים. מערכת אוניברסיטת קליפורניה מציעה למעשה שתי מציאויות שונות לחלוטין. לצד ברקלי ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שבהן התחרות קיצונית, נמצאים קמפוסים שבהם הסיכוי להתקבל גבוה בהרבה.
באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין מתקבל בערך רבע עד שליש מהמועמדים, ובאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ובאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס הסיכויים כבר מתקרבים למחצית. באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד ובאוניברסיטת קליפורניה במרסד, לעומת זאת, רוב גדול מאוד מהמועמדים מתקבל.
עבור משפחות המתגוררות בקליפורניה יש יתרון נוסף: המדינה ממשיכה ללחוץ על מערכת האוניברסיטאות הציבוריות להגדיל את מספר המקומות המיועדים לתושביה. המשמעות היא שתלמיד מקומי שאינו מתעקש דווקא על השמות הנוצצים ביותר יכול עדיין למצוא מסלול לאוניברסיטה ציבורית איכותית — ובעלות נמוכה משמעותית מזו של מוסדות פרטיים רבים.
עבור משפחות שמכוונות לאוניברסיטאות המבוקשות ביותר בארצות הברית, עונת הקבלה הפכה למירוץ שבו גם תלמידים מצטיינים מגלים כי הסיכויים נגדם. והפערים בין קליפורניה, ניו יורק ופלורידה גדולים הרבה יותר מכפי שניתן לחשוב.
ואז מגיעים לניו יורק, ושם המספרים נעשים אכזריים הרבה יותר.
אוניברסיטת קולומביה נמצאת בליגה אחרת לחלוטין. שיעורי הקבלה בשנים האחרונות נעים סביב אחוזים בודדים בלבד. המשמעות המעשית היא שגם מועמד בעל ציונים כמעט מושלמים, הישגים יוצאי דופן והמלצות מצוינות עלול לגלות שכל זה עדיין אינו מספיק. כשעשרות אלפי תלמידים מצטיינים מתחרים על מספר קטן יחסית של מקומות, ההבדל בין קבלה לדחייה עשוי להיות זעיר.
גם אוניברסיטת ניו יורק, שהייתה בעבר יעד נגיש הרבה יותר, הפכה לאחד המוסדות הסלקטיביים במדינה. בתוך כעשור צנח שיעור הקבלה שלה באופן דרמטי, בעוד מספר הבקשות זינק. מוסד שבעבר קיבל חלק משמעותי מהמועמדים אליו מסוגל כיום לדחות יותר מתשעה מכל עשרה.
גם אוניברסיטת קורנל, השייכת לליגת הקיסוס ושוכנת במדינת ניו יורק, מותירה את הרוב המכריע של המועמדים בחוץ. היא אמנם נחשבת בחלק מהשנים לנגישה מעט יותר מכמה מאחיותיה בליגת הקיסוס, אבל "נגישה" היא מילה יחסית מאוד כאשר מדובר באוניברסיטה שמקבלת רק חלק קטן מהמבקשים ללמוד בה.
בפלורידה התמונה שונה. גם שם האוניברסיטאות המובילות נעשו תחרותיות יותר, אבל עדיין מדובר בעולם אחר לעומת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, ברקלי או אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
אוניברסיטת פלורידה, מוסד הדגל הציבורי של המדינה, הפכה בשנים האחרונות ליעד מבוקש מאוד ומקבלת רק חלק מהמועמדים. זו כבר אינה אוניברסיטה שאפשר להתייחס אליה כאל "רשת ביטחון" לתלמיד מצטיין. עם זאת, הסיכוי להתקבל אליה עדיין גבוה משמעותית מהסיכוי להתקבל למוסדות העילית של קליפורניה וניו יורק.
גם אוניברסיטת המדינה של פלורידה מושכת מספר גדול של מועמדים ומנהלת תהליך קבלה תחרותי, אך שיעור הקבלה שלה נותר גבוה יותר מזה של האוניברסיטאות הסלקטיביות ביותר בחוף המערבי ובצפון-מזרח ארצות הברית. אוניברסיטת מיאמי הפרטית מציעה אפשרות נוספת, אם כי שכר הלימוד והעלות הכוללת הופכים אותה להחלטה כלכלית שונה לחלוטין מאוניברסיטה ציבורית לתושבי פלורידה.
עבור משפחות ישראליות-אמריקאיות, ההבדלים הללו חשובים במיוחד. קליפורניה, ניו יורק ופלורידה מרכזות שלוש מהקהילות הישראליות והיהודיות הבולטות בארצות הברית, ומשפחות רבות בוחנות לא רק את איכות בתי הספר והדיור אלא גם את האפשרויות שימתינו לילדים בסיום התיכון.
והמספרים מלמדים שיעור חשוב: אין דבר כזה "אוניברסיטה טובה אחת". תלמיד מצטיין שנדחה מברקלי אינו בהכרח תלמיד שלא היה ראוי להתקבל. כאשר כמעט תשעה מכל עשרה מועמדים נשארים בחוץ, האוניברסיטה דוחה בהכרח אלפי תלמידים בעלי הישגים יוצאי דופן. בניו יורק התופעה קיצונית אף יותר.
פלורידה, לעומת זאת, עשויה להציע למשפחה את מה שהפך לנדיר במירוץ האמריקאי להשכלה גבוהה: שילוב של אוניברסיטאות ציבוריות חזקות עם סיכויי קבלה שאינם זעומים לחלוטין, ובמיוחד יתרון כלכלי משמעותי למי שכבר נחשב תושב המדינה.
לכן, אם השאלה היא היכן נמצא המירוץ האכזרי ביותר, התשובה ברורה למדי: ניו יורק מובילה כאשר מסתכלים על מוסדות העילית הפרטיים. קליפורניה מציעה שתיים מהאוניברסיטאות הציבוריות הקשות ביותר לחדירה, אבל גם שורה של חלופות מצוינות ונגישות יותר. פלורידה עדיין מעניקה מרחב נשימה מסוים — אף שגם שם הדלת הולכת ונסגרת ככל שהביקוש עולה.
עבור הורים שמביטים בילדיהם מתחילים למלא בקשות קבלה, זה אולי הנתון החשוב מכולם: במירוץ החדש לקולג' האמריקאי, תלמיד מצטיין כבר אינו שואל רק לאיזו אוניברסיטה הוא רוצה להתקבל — אלא איזו אוניברסיטה בכלל תיתן לו להיכנס.