
ההסדר מסיים פרשה שהפכה את הייברפורד לאחד המקרים הבולטים במאבק המתנהל בקמפוסים האמריקאיים מאז טבח 7 באוקטובר 2023. לפי טענות התובעים, סטודנטים יהודים שהתלוננו על עוינות ואנטישמיות לא רק שלא זכו להגנה מספקת, אלא מצאו את עצמם מתמודדים עם מערכת שבה פעילים אנטי־ישראליים זכו להשפעה ניכרת על האופן שבו טופלו תלונות ועימותים בקמפוס.
בלב המחלוקת עמדה גם "מועצת הכבוד" של המכללה וקוד הכבוד שעליו הופקדה. לפי התביעה, הקוד העניק משקל מיוחד לחוויותיהם של מי שהוגדרו כבני קבוצות מוחלשות, בעוד מי שנתפסו כבעלי "פריבילגיה" לא תמיד זכו לאותה הגנה. הסטודנטים היהודים טענו כי בפועל נוצרה מערכת שבה הם עצמם סווגו בצד הפריבילגי של המשוואה — גם כאשר היו מטרה להתנכלויות.
המתח החריף מיד לאחר מתקפת חמאס. לפי החומרים שהוצגו במסגרת ההליך, פעילים בקמפוס הפיצו תמונה של מצנח רחיפה — אחד הסמלים המזוהים עם חדירת מחבלי חמאס לישראל ב־7 באוקטובר — לצד קריאה לעמוד עם "ההתנגדות הפלסטינית". הפרופסור טאריק אוגאב קרא ל"תמיכה חד־משמעית ואיתנה בהתנגדות הפלסטינית" ושיתף מסרים שנגעו למתקפה. בהמשך זכה בפרס מטעם המכללה על תרומתו לערכיה.

הטענה המטלטלת ביותר נגעה דווקא לפגישה בין נציגי הקהילה היהודית בפילדלפיה לבין אנשי המכללה. לפי המשתתפים בפגישה, כאשר העלו את החשש שסטודנטים יהודים אינם מרגישים בטוחים להביע את עמדותיהם, בכיר בתחום הגיוון, השוויון וההכלה השווה את מצבם לחוויותיהן בעבר של קבוצות מיעוט אחרות בקמפוס — ואז, לטענתם, אמר כי "עכשיו תורם של היהודים" להרגיש לא בטוחים
לפי התביעה, העוינות לא נותרה ברשתות החברתיות. מפגינים שיבשו אירוע שעסק באנטישמיות והשתלטו על אזורים בקמפוס. סטודנטים יהודים סיפרו כי נאלצו לעבור בין המפגינים בדרכם לספרייה ולחדר האוכל. כרזות של אירועים יהודיים נתלשו, וסטודנטים קראו למנוע מ"ציונים" להוביל סיורים בקמפוס ואף להרחיק ציונים מן המוסד.
במקרה אחר, שחקנית כדורסל יהודייה ביקשה להקדיש משחק ביתי להעלאת המודעות לאנטישמיות. לפי הטענות, היוזמה כבר אושרה, אך הנהלת המכללה לחצה עליה לוותר עליה מחשש שמפגינים ישבשו את המשחק באופן שעלול לגרום לקבוצה להפסד טכני.
אלא שהטענה המטלטלת ביותר נגעה דווקא לפגישה בין נציגי הקהילה היהודית בפילדלפיה לבין אנשי המכללה. לפי המשתתפים בפגישה, כאשר העלו את החשש שסטודנטים יהודים אינם מרגישים בטוחים להביע את עמדותיהם, בכיר בתחום הגיוון, השוויון וההכלה השווה את מצבם לחוויותיהן בעבר של קבוצות מיעוט אחרות בקמפוס — ואז, לטענתם, אמר כי "עכשיו תורם של היהודים" להרגיש לא בטוחים.
לפי העדויות שהובאו בתביעה, אותו בכיר אף אמר כי על הסטודנטים היהודים להתנער מ"רצח עם" ולהפסיק להגיש תלונות על אנטישמיות. האמירות הללו הפכו לאחד הסמלים החריפים ביותר של הפרשה: אנשי קהילה שהגיעו למוסד כדי לבקש הגנה לסטודנטים יהודים טענו כי למעשה נאמר להם שהפחד שלהם הוא משהו שעליהם ללמוד לחיות איתו.
הסטודנטים לא ויתרו. הם יוצגו ללא תשלום בידי פרויקט דבורה, ארגון משפטי העוסק בהגנה על זכויותיהם של סטודנטים יהודים במערכת החינוך, והמשיכו בתביעה גם כאשר המכללה ביקשה להדוף את טענותיהם. הפרשה הגיעה גם לוושינגטון, ונשיאת הייברפורד, וונדי ריימונד, נאלצה להתמודד עם שאלות נוקבות במהלך שימוע בקונגרס.
כעת מגיעה הפשרה — ועמה שינויים משמעותיים. המכללה התחייבה להבהיר כי אפליה נגד יהודים אינה הופכת למותרת רק משום שהמטרה מתוארת כ"ציונים". היא משנה את קוד הכבוד שלה, מחזקת את הכללים הנוגעים להפגנות משבשות ולכיסוי פנים ומאמצת מדיניות שנועדה לזהות גם צורות של אנטישמיות המתבטאות באמצעות עוינות קיצונית כלפי ישראל.
במקביל, כהונתה של הנשיאה ריימונד צפויה להסתיים, לאחר שהמכללה הודיעה כי חוזה העסקתה לא יחודש, ובכיר הגיוון שהיה במוקד חלק מהטענות כבר התפטר.
אבל אולי המשפט החשוב ביותר בהסדר אינו משפט משפטי מסובך, אלא ההודאה של הייברפורד עצמה. בהתייחסה להתנהלות מאז 7 באוקטובר הודתה המכללה ב"כישלון מצדנו" והתחייבה לפעול טוב יותר.
עבור הסטודנטים היהודים שניהלו את המאבק, זו הודאה שהגיעה באיחור של יותר משנתיים. הם נדרשו לפנות לעורכי דין, לנהל הליך משפטי ולהביא את הפרשה עד לזירה הציבורית והפוליטית כדי שמוסד המתהדר במשך שנים בערכים של שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים יכיר בכך שגם יהודים זכאים לאותה הגנה.
פרשת הייברפורד חורגת בהרבה מגבולות הקמפוס הקטן שליד פילדלפיה. היא נוגעת לאחת השאלות הנפיצות ביותר באוניברסיטאות האמריקאיות מאז 7 באוקטובר: מתי מחאה נגד ישראל הופכת לאפליה נגד יהודים, והאם השימוש במילה "ציונים" מאפשר לעשות ליהודים דברים שאסור היה לעשות להם אילו כונו פשוט יהודים.
בהייברפורד, לפחות, התשובה עכשיו ברורה יותר. אחרי שנתיים של מאבק, המכללה מכירה בכך שהחלפת המילה "יהודי" ב"ציוני" אינה מעניקה חסינות אוטומטית לאפליה. עבור הסטודנטים שנאבקו בה, הניצחון הזה הגיע רק אחרי שנאלצו להוכיח למוסד שלהם דבר שהיה אמור להיות מובן מאליו: גם כאשר מדובר ביהודים, אפליה היא אפליה.