צבא הצללים של קים ג'ונג און: כך חדרו מרגלי סייבר צפון-קוריאנים לתוך מאות חברות אמריקאיות

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במשך שנים מפעיל משטרו של קים ג'ונג און מערך של עובדי טכנולוגיה שמתחזים לאמריקאים או לאזרחים של מדינות אחרות, מגישים מועמדות למשרות מרחוק, עוברים ראיונות עבודה ומתקבלים לחברות אמיתיות. הם מקבלים גישה למחשבים, למערכות פנימיות ולמידע רגיש — ובעיקר מקבלים משכורת אמריקאית שממנה חלק גדול זורם בחזרה למשטר בפיונגיאנג.

תחקיר בן שנה של "וול סטריט ג'ורנל", שהפך גם לסרט התיעודי "חדרו פנימה: כוח העבודה הסודי של צפון קוריאה בארצות הברית", חושף כעת כיצד המנגנון הזה נראה מבפנים. העיתון הצליח להשיג היסטוריית גלישה, הודעות דואר אלקטרוני, יומנים והקלטות מסך ממחשבים ששימשו תא אחד של עובדים צפון־קוריאנים — והחומרים מראים עד כמה תעשיית ההתחזות הפכה משוכללת.

בתוך קצת יותר משלושה חודשים בלבד הגיש התא שנחקר מועמדות ליותר מאלף חברות. הבינה המלאכותית שימשה כמעט בכל שלב: כתיבת קורות חיים, ניסוח מכתבי פנייה, הכנת תשובות לשאלות מקצועיות ואפילו סיוע בזמן ראיונות עבודה.

במשך שנים מפעיל משטרו של קים ג'ונג און מערך של עובדי טכנולוגיה שמתחזים לאמריקאים או לאזרחים של מדינות אחרות, מגישים מועמדות למשרות מרחוק, עוברים ראיונות עבודה ומתקבלים לחברות אמיתיות. הם מקבלים גישה למחשבים, למערכות פנימיות ולמידע רגיש — ובעיקר מקבלים משכורת אמריקאית שממנה חלק גדול זורם בחזרה למשטר בפיונגיאנג.

בהקלטות מסך שנחשפו נראו מפעילים קוראים תשובות ישירות מצ'אט־ג'י־פי־טי בזמן ראיון. וככל שמנהלי גיוס נעשו חשדניים יותר, החלו חלק מהעובדים להשתמש גם בכלי החלפת פנים מבוססי בינה מלאכותית כדי להתאים את המראה שלהם לזהות שאותה גנבו.

אבל הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. כדי שהתרמית תעבוד, צפון קוריאה זקוקה לעזרה בתוך ארצות הברית.

כאשר חברה אמריקאית שולחת מחשב נייד לעובד חדש, המחשב חייב להיראות כאילו הוא נמצא בארצות הברית. לכן נבנו מה שמכונה "חוות מחשבים ניידים": בתים או דירות בארצות הברית שבהם מוחזקים מחשבי חברות, בזמן העובד הצפון־קוריאני מתחבר אליהם מרחוק ממקום אחר בעולם. האף־בי־איי מזהיר כבר זמן רב כי מסייעים אמריקאים, חלקם ביודעין וחלקם מבלי להבין את התמונה המלאה, מקבלים את המחשבים, מתקינים תוכנות גישה מרחוק, פותחים חשבונות בנק ואף משתתפים בראיונות ובפגישות בשם העובד.

אדם מאוהיו סיפר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי במקרים מסוימים הוא עצמו נכח בפגישות של החברה, בזמן שהצפון־קוריאנים ביצעו את העבודה בפועל. במשרה ששכרה היה 75 אלף דולר בשנה, לדבריו, הוא והעובדים חילקו את המשכורת ביניהם שווה בשווה.

מקרים כאלה כבר הגיעו לבתי המשפט. השנה נידונו כמה אמריקאים לעונשי מאסר לאחר שהורשעו בסיוע לעובדי טכנולוגיה מצפון קוריאה להשיג משרות בארצות הברית, להפעיל "חוות מחשבים" ולייצר מיליוני דולרים עבור המשטר. במקרה אחד הודיע האף־בי־איי כי המערך שבו היו מעורבים שני אמריקאים הכניס לפחות 5 מיליון דולר לצפון קוריאה.

והקורבנות אינם רק החברות.

העובדים הצפון־קוריאנים משתמשים בזהויות גנובות של אמריקאים אמיתיים כדי לעבור בדיקות רקע ולהיראות לגיטימיים. לעיתים אותה זהות משמשת לכמה משרות במקביל, ולעיתים מפעיל אחד מחזיק בכמה זהויות שונות בו־זמנית.

התוצאה יכולה להיות הרסנית עבור האדם שזהותו נגנבה. התחקיר מצא תושב ג'ורג'יה שזהותו הוצעה למכירה ברשת ושימשה צפון־קוריאנים כדי לעבוד בחברות ברחבי ארצות הברית. לדבריו, הנזק שנגרם לשמו ולרישומים הפיננסיים שלו היה כה חמור עד שכיום הוא מתקשה לפתוח חשבון בנק, לקבל הלוואה או לשכור דירה.

אבל הכסף הוא הסיבה המרכזית שבגללה המערך הזה חשוב כל כך למשטר.

חלק מהעובדים מסוגלים להרוויח עד 300 אלף דולר בשנה, במיוחד כאשר הם מחזיקים בכמה משרות במקביל. לפי הרשויות האמריקאיות והערכות בינלאומיות, המשטר לוקח עד כ־90% מההכנסות, ומשאיר לעובדים רק חלק קטן. ההערכות האחרונות מדברות על הכנסות של עד כ־800 מיליון דולר בשנה למערך כולו.

הכסף אינו נעלם בתקציב הכללי בלבד. משרד האוצר והאף־בי־איי מזהירים כי הכנסות עובדי הטכנולוגיה משמשות לעקיפת הסנקציות הבינלאומיות ולמימון סדרי העדיפויות של משטר קים, ובהם תוכניות הטילים והנשק הגרעיני. בתחקיר של "וול סטריט ג'ורנל" הצליחו הכתבים לעקוב אחר חלק מזרימת הכסף עד לחברה שהוטלו עליה סנקציות בארצות הברית בשל קשרים לתוכנית הנשק של צפון קוריאה.

וזו הסיבה שהפרשה גדולה הרבה יותר מהונאת קורות חיים.

ברגע שעובד כזה מתקבל לחברה, הוא אינו רק מקבל משכורת. הוא עשוי לקבל כתובת דואר אלקטרוני פנימית, הרשאות למערכות מחשוב, גישה לקוד, נתוני לקוחות ומידע עסקי רגיש. האף־בי־איי הזהיר כי בחלק מהמקרים עובדים צפון־קוריאנים גנבו קוד ומידע, דרשו כופר לאחר שפוטרו ואף ניסו להתקין תוכנות זדוניות במערכות של החברות שבהן עבדו.

הבעיה החריפה דווקא משום שהעבודה מרחוק הפכה לנורמה.

בעבר, מועמד למשרת טכנולוגיה היה נכנס למשרד, יושב מול מנהל ומציג מסמכים פיזיים. היום הוא יכול להתראיין דרך מצלמה, לקבל מחשב בדואר ולעבוד חודשים או שנים בלי לפגוש עמית אחד פנים אל פנים. אותה מהפכה שאפשרה לחברות אמריקאיות לגייס כישרונות מכל העולם פתחה גם פתח למשטר מבודד ומוטל סנקציות להיכנס בדלת הקדמית.

וההיקף כבר אינו זניח. האף־בי־איי מדבר על מערך של אלפי עובדי טכנולוגיה צפון־קוריאנים, וגורמי ביטחון אמריקאים אומרים שהמבצע פועל זה שנים. בפודקאסט רשמי של האף־בי־איי צוטטה הערכת חברת מנדיאנט שלפיה מפעילים כאלה הצליחו לחדור למאות חברות מרשימת פורצ'ן 500.

לכן מנהלי אבטחת מידע כבר אינם יכולים להסתפק בבדיקת קורות חיים ובשיחת וידאו. האף־בי־איי ממליץ לחברות לבדוק חריגות במיקום המחשב, שימוש בתוכנות גישה מרחוק, כתובות למשלוח ציוד שאינן תואמות את כתובת העובד והתנהגות חריגה במהלך ראיונות.

זה גם הופך את הבינה המלאכותית לחלק מהבעיה. קורות חיים מושלמים כבר אינם הוכחה ליכולת. תשובה מקצועית ומנוסחת היטב במהלך ראיון יכולה להגיע בזמן אמת ממודל שפה. ואפילו הפנים שמופיעות על המסך אינן בהכרח של האדם שמבקש את המשרה.

במובן הזה, צפון קוריאה מצאה פרצה כמעט מושלמת בסנקציות.

במקום למכור נשק, להבריח כסף או לפרוץ לבנק, היא מוכרת לכאורה דבר שאמריקה רוצה לקנות: עבודה.

מאחורי העובד החדש שמופיע בזום, עונה על שאלות ומקבל משכורת חודשית, עלולים להסתתר שם גנוב, מחשב שמוחזק בדירה בארצות הברית, מפעיל שיושב אלפי קילומטרים משם — ומשטר שסוגר בסוף החודש את החשבון.

והחלק המטריד ביותר הוא שכאשר החברה מגלה את התרמית, לעיתים העובד כבר נמצא בפנים.