
לא היה תיאום בין המדינות. כל אחת קבעה בנפרד את מועד ההוצאה להורג שלה, והעובדה ששלושת המועדים נפלו על 13 באוגוסט הייתה צירוף מקרים. אבל קשה להתעלם מהמשמעות הרחבה יותר של אותו יום: אחרי שנים ארוכות שבהן מספר ההוצאות להורג בארצות הברית ירד, בשנים האחרונות נרשמת שוב עלייה חדה בשימוש בעונש המוות. ב־2025 הוצאו להורג 47 בני אדם — המספר הגבוה ביותר מאז 2009 — ועד סיום יום חמישי כבר הוצאו להורג 22 בני אדם מתחילת 2026.

העובדה ששלושת המועדים נפלו על 13 באוגוסט הייתה צירוף מקרים. אבל קשה להתעלם מהמשמעות הרחבה יותר של אותו יום: אחרי שנים ארוכות שבהן מספר ההוצאות להורג בארצות הברית ירד, בשנים האחרונות נרשמת שוב עלייה חדה בשימוש בעונש המוות. ב־2025 הוצאו להורג 47 בני אדם — המספר הגבוה ביותר מאז 2009 — ועד סיום יום חמישי כבר הוצאו להורג 22 בני אדם מתחילת 2026.
הראשון היה קרלוס קואסטה־רודריגס, בן 70, שהוצא להורג בבית הסוהר המדינתי של אוקלהומה במקאלסטר. מותו נקבע בשעה 10:13 בבוקר לפי השעון המקומי. הוא הורשע ברצח בת זוגו, אולימפיה פישר, בשנת 2003.
בחודש שקדם להוצאתו להורג התייצב קואסטה־רודריגס בפני ועדת החנינות. עורכי דינו הציגו טענות הנוגעות למצבו הנפשי ולנסיבות חייו, אבל הוא עצמו הביע חרטה ולא ניסה להציג את עצמו כמי שאינו ראוי לעונש. ועדת החנינות דחתה את בקשתו ברוב של שלושה מול אחד.
פחות מחצי שעה לאחר מכן נקבע בטנסי מותו של אנתוני דארל דוגארד היינס, בן 66. היינס הורשע ברציחתה של קתרין ג'ין ג'נקינס, בת 54 ואם לארבעה, שעבדה כחדרנית במוטל. לפי הרשעתו, בשנת 1985 הוא דקר אותה למוות במהלך עבודתה, לקח כסף ונמלט במכוניתה. הוא הודה בגניבת המכונית אך המשיך לטעון שלא הוא הרוצח.
שתי ההוצאות להורג הראשונות התרחשו כמעט בזו אחר זו — באוקלהומה בשעה 10:13 ובטנסי זמן קצר לאחר מכן. שעות מאוחר יותר הגיע תורה של אלבמה.
שם הוצא להורג ג'רמי ויליאמס, בן 42, שהורשע באחד המקרים הקשים ביותר שהגיעו בשנים האחרונות לבתי המשפט במדינה: אונס ורצח של קמארי הולנד, ילדה בת חמש, בדצמבר 2021.
לפי הרשויות, ויליאמס הציע לאמה של הילדה כסף כדי לאפשר לו לפגוע בה מינית. האם הורשעה בהמשך בסחר בבני אדם ונידונה ל־20 שנות מאסר. ויליאמס לקח את הילדה, תקף אותה מינית ורצח אותה. חומר הראיות נגדו היה כה חמור, עד שבמשפטו ב־2024 הוא ביקש לזרז את ההליך נגדו ולאחר מכן ויתר על חלק משמעותי ממאבקיו המשפטיים כדי לאפשר את ביצוע גזר הדין.
דווקא המהירות שבה הגיע ויליאמס אל חדר ההוצאה להורג הפכה את המקרה שלו לחריג במיוחד. בעולם עונש המוות האמריקני, שבו אסירים יכולים לבלות 20, 30 ולעיתים 40 שנה בין גזר הדין לביצועו, הוא הוצא להורג פחות מחמש שנים לאחר הרצח. הוא עצמו ביקש לקצר את הדרך לשם.
שלוש ההוצאות להורג באותו יום לא התרחשו בארצות הברית מאז 7 בינואר 2010, אז ביצעו לואיזיאנה, אוהיו וטקסס הוצאה להורג כל אחת באותו יום. מאז התרחשו לעיתים שתי הוצאות להורג ביום אחד, אבל שלוש הפכו לתופעה כמעט בלתי נתפסת.
רק שבועיים קודם לכן סיפקה פלורידה סימן נוסף לכך שמשהו משתנה. ב־28 ביולי ביצעה המדינה שתי הוצאות להורג באותו יום — הראשונה מסוגה בפלורידה זה יותר משישה עשורים. הראשון היה ג'יימס ארן דאקט, בן 68, שוטר לשעבר שהורשע באונס וברצח של ילדה בת 11 ב־1987. שש שעות לאחר מכן הוצא להורג דומיניק אנתוני אוקיקונה, בן 80, שהורשע ברצח הוריה של בת זוגו לשעבר ב־1986 והפך לאדם המבוגר ביותר שהוצא להורג בפלורידה בעידן המודרני.
התמונה הרחבה חדה עוד יותר. ב־2025 הוצאו להורג בארצות הברית 47 בני אדם, כמעט פי שניים לעומת השנה שקדמה לה והמספר הגבוה ביותר מאז 2009. פלורידה לבדה ביצעה 19 מהן. מרבית ההוצאות להורג נעשו בזריקה קטלנית, אך מדינות אחדות השתמשו גם בחנק בחנקן ובכיתת יורים.
ובכל זאת, אמריקה רחוקה מהסכמה לאומית בנושא. 23 מדינות ביטלו את עונש המוות, ובקליפורניה, אורגון ופנסילבניה קיימות הקפאות המונעות בפועל ביצוע הוצאות להורג. במקביל, קבוצה קטנה יחסית של מדינות ממשיכה להפעיל את עונש המוות — ובחלקן בקצב הולך וגובר.
זו הסיבה ש־13 באוגוסט היה יותר מצירוף מקרי של שלושה מועדים בלוח השנה. בתוך פחות מיום הוציאו שלוש מדינות שלושה גברים להורג, ולרגע אחד נראתה מערכת עונש המוות האמריקנית כפי שלא נראתה כבר 16 שנה: לא כמוסד שנעלם בהדרגה, אלא כמנגנון שחזר לפעול במהירות.
אחרי ההוצאה הכפולה בפלורידה וההוצאה המשולשת באוקלהומה, בטנסי ובאלבמה, השאלה כבר אינה רק מדוע שלושה אסירים מתו באותו יום. השאלה הגדולה יותר היא האם ארצות הברית נכנסת לתקופה חדשה שבה עונש המוות, אחרי שנים של נסיגה, חוזר שוב אל מרכז הבמה.