מנג'יוני: "אני יריתי בו": מול משפחת הקורבן הנאשם הודה לראשונה ברצח מנכ"ל חברת הביטוח

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

"בבוקר 4 בדצמבר 2024 יריתי במר תומפסון במנהטן", אמר לואיג'י מנג'וני בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, כשהוא מתאר בפני השופטת מרגרט גארנט את המעשה שהפך אותו בתוך ימים מאלמוני בן 26 לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בארצות הברית.

מנג'וני, כיום בן 28, הודיע כי בכוונתו להודות באשמה בשני אישומים פדרליים של מעקב אחר תומפסון מתוך כוונה להביא למותו. ההודאה הרשמית עדיין צריכה להיות מושלמת בהליך המשפטי, אך עצם הצהרתו והודאתו הפומבית בירי מסמנות תפנית דרמטית בפרשה.

בריאן תומפסון, מנכ"ל חברת הביטוח יונייטד הלת'קר, נורה למוות ב־4 בדצמבר 2024 מחוץ למלון במנהטן, בדרכו לכנס המשקיעים השנתי של קבוצת יונייטד הלת'. הרצח לאור יום, שתועד במצלמות אבטחה, הוביל למצוד ארצי שנמשך חמישה ימים והסתיים במעצרו של מנג'וני בפנסילבניה.

בדיון ביום שישי תיאר מנג'וני כיצד התכונן למעשה. לפי דיווחי בית המשפט, הוא סיפר כי למד על כנס המשקיעים, תכנן את המהלך והשתמש באקדח שחלק ממנו יוצר במדפסת תלת־ממד. התיאור שלו מחזק את התמונה שעליה התבססה התביעה במשך חודשים: לא התפרצות רגעית, אלא פעולה שתוכננה מראש.

בדיון ביום שישי תיאר מנג'וני כיצד התכונן למעשה. לפי דיווחי בית המשפט, הוא סיפר כי למד על כנס המשקיעים, תכנן את המהלך והשתמש באקדח שחלק ממנו יוצר במדפסת תלת־ממד. התיאור שלו מחזק את התמונה שעליה התבססה התביעה במשך חודשים: לא התפרצות רגעית, אלא פעולה שתוכננה מראש.

הדרמה באולם הייתה גדולה במיוחד משום שבשורה הראשונה ישבו אלמנתו של תומפסון ובני משפחה נוספים. מאחורי הסערה הציבורית, הממים, חולצות התמיכה והדיונים האינסופיים על מערכת הבריאות האמריקאית, הם צפו באיש המואשם ברצח יקירם אומר בפעם הראשונה בפומבי: אני יריתי בו.

הפרשה הפכה מזמן להרבה יותר מתיק פלילי. הרצח זעזע מנהלים בכירים ותאגידים ברחבי ארצות הברית, שהגבירו את האבטחה סביב בכיריהם, אבל במקביל חשף גל מטריד של אהדה למנג'וני ברשתות החברתיות. עבור חלק מהאמריקאים המתוסכלים מחברות הביטוח וממערכת הבריאות, הוא הפך לסמל של זעם נגד תעשייה שהם מאשימים בדחיית תביעות, ביורוקרטיה ועלויות רפואיות כבדות.

האהדה הזאת אינה משנה את מה שאירע על המדרכה במנהטן. תומפסון, בן 50, נורה למוות בדרכו לפגישה עסקית, ומנג'וני אמר כעת בעצמו כי הוא זה שירה בו. אבל העובדה שהפרשה יצרה סביב נאשם ברצח קהילה של תומכים היא אחת הסיבות לכך שהמקרה ממשיך לרתק את אמריקה גם כמעט שנתיים לאחר הירי.

מבחינה משפטית, לעומת זאת, המצב מסובך בהרבה מכפי שנדמה.

התיק הפדרלי נגד מנג'וני היה בתחילה חמור אף יותר. משרד המשפטים ביקש להעמיד אותו לדין גם באישום רצח באמצעות נשק ולבקש עונש מוות. אלא שבתחילת 2026 ביטלה השופטת גארנט את אישומי הרצח והנשק הפדרליים מטעמים משפטיים, ובכך הסירה את האפשרות להוציא אותו להורג בתיק הזה. נותרו שני אישומי המעקב, שכל אחד מהם קשור לתכנון ולביצוע הריגתו של תומפסון.

גם לאחר ההודאה הצפויה, מנג'וני עלול לבלות את שארית חייו בכלא. האישומים שנותרו מאפשרים עונש של מאסר עולם ללא אפשרות שחרור.

אלא שכאן מתחיל הקרב הבא.

ב־8 בספטמבר אמור להיפתח במנהטן משפט נפרד שמנהלת מדינת ניו יורק, ובו מואשם מנג'וני ברצח, בעבירות נשק ובזיוף. חבר המושבעים במשפט יהיה אנונימי בשל תשומת הלב הציבורית העצומה והחשש מפני לחץ או הטרדה.

עורכי דינו של מנג'וני כבר אותתו כי אם ההודאה הפדרלית תושלם, הם עשויים לבקש מבית המשפט לבטל את תיק הרצח של המדינה בטענה ל"סיכון כפול" — האיסור להעמיד אדם לדין פעמיים על אותה עבירה.

מנג'וני עצמו ביטא בעבר את התסכול בצורה הרבה פחות משפטית. כשדן בשני ההליכים המקבילים אמר כי מבחינתו מדובר "באותו משפט פעמיים" וטען שהמצב הוא סיכון כפול "לפי כל הגדרה של שכל ישר".

אלא שהטענה רחוקה מלהיות פשוטה.

המשפט האמריקאי מכיר בעיקרון המכונה "ריבונות כפולה": הממשלה הפדרלית ומדינה כמו ניו יורק הן רשויות תביעה נפרדות, ובנסיבות מסוימות שתיהן יכולות להעמיד אדם לדין בעקבות אותו מעשה אם הוא מפר חוקים שונים. עם זאת, חוקי מדינת ניו יורק מעניקים במקרים מסוימים הגנות רחבות יותר מפני העמדה כפולה לדין, ולכן ההגנה צפויה לטעון שהתיק הפדרלי והמדינתי חופפים במידה שמונעת משפט נוסף. התביעה במנהטן צפויה להתנגד בתוקף.

זה הופך את המהלך של מנג'וני להימור משפטי משמעותי. הודאה בתיק הפדרלי יכולה לחסוך ממנו משפט אחד, אבל באותה נשימה היא גם מספקת הצהרה מפורשת מפיו שהוא ירה בתומפסון — אמירה שעשויה להפוך לעניין מרכזי בכל הליך משפטי נוסף שיישאר פתוח.

והיא משנה גם את האופן שבו הציבור מסתכל על הפרשה.

עד עכשיו יכול היה מנג'וני, מבחינה משפטית, להמשיך לעמוד מאחורי חזקת החפות ולדרוש מהתביעה להוכיח את המקרה נגדו. ביום שישי הוא עצמו שבר את המחסום הזה כאשר עמד בבית המשפט ואמר מה קרה בבוקר ההוא במנהטן.

אחרי כמעט שנתיים של תיאוריות, ראיות, סרטוני אבטחה, מצוד ארצי, הפגנות תמיכה ומאבקים משפטיים — המשפט החשוב ביותר בפרשה הגיע בסופו של דבר מפי מנג'וני עצמו:

הוא ירה בבריאן תומפסון.

עכשיו השאלה כבר אינה מי לחץ על ההדק. השאלה היא האם ההודאה הזאת תסגור את הפרשה — או תפתח את הקרב המשפטי הגדול הבא.