היטלר נכנס לפריימריז: קמפיין אנטישמי מטלטל את פלורידה
דן בילזריאן, המשפיען שמתמודד בפריימריז הרפובליקניים מול חבר הקונגרס היהודי רנדי פיין, פרסם סרטון שנוצר בבינה מלאכותית ובו דימויים אנטישמיים בוטים, קרניים על ראשו של יריבו, שקי כסף ורמיזה מפורשת להיטלר. ימים לפני ההצבעה ב־18 באוגוסט, בכירים רפובליקנים ובהם טד קרוז, ריק סקוט ושגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי יצאו נגדו בחריפות — ופיין מזהיר: "הבחירה היא בין הנאציזם לערכים האמריקאיים".
האזינו לכתבה זו
היטלר נכנס לפריימריז: קמפיין אנטישמי מטלטל את פלורידה
08.16.2026 21:00
סוכנויות הידיעות
ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות בפריימריז הרפובליקניים בפלורידה, המאבק על מושב בקונגרס הפך למערכת בחירות שקשה היה לדמיין עד לפני שנים אחדות: מועמד תוקף בגלוי את יריבו משום שהוא יהודי, משתמש בדימויים אנטישמיים בני מאות שנים, מכניס את אדולף היטלר לתעמולת הבחירות ומפיץ את הכול באמצעות סרטון שנוצר ברובו בבינה מלאכותית. במרכז הסערה עומד דן בילזריאן, משפיען רשת שמתמודד מול חבר הקונגרס הרפובליקני רנדי פיין במחוז הקונגרס השישי של פלורידה. הפריימריז ייערכו ביום שלישי, 18 באוגוסט.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הסרטון שהצית את הסערה פורסם ב־13 באוגוסט. אורכו כשתי דקות, והוא בנוי ברובו מדימויים שנוצרו בבינה מלאכותית. כבר בפתיח נטען כי פיין רוצה שאמריקאים "ימותו למען ישראל", ומשם הוא מידרדר במהירות לשורה של סטריאוטיפים אנטישמיים מהסוג שהיה מזוהה בעבר עם תעמולה קיצונית בשולי החברה. פיין מוצג לצד שק כסף, מתואר בכינויי גנאי המתייחסים ישירות ליהדותו, מכונה "שיילוק" — הדמות היהודית מ"הסוחר מוונציה" של ויליאם שייקספיר שהפכה במשך מאות שנים לסמל אנטישמי של יהודי חמדן — ובשלב אחר מוצגות קרניים הצומחות מראשו.
אבל הרגע החריג ביותר מגיע כאשר תמונתו של אדולף היטלר מופיעה על המסך והסרטון שואל אם הגיע הזמן לשקול מחדש את דעותיו של "הצייר האוסטרי" — כינוי אינטרנטי מוכר להיטלר. הסרטון כולל גם טענות חמורות וחסרות ביסוס נגד פיין וקורא להשפיל אותו, לכלוא אותו ולהעניש אותו. השילוב בין יהודי, כסף, דמות שטנית והיטלר לא הותיר כמעט מקום לפרשנות לגבי אופייה של התעמולה.
אלא שלא מדובר במעידה חד־פעמית או בסרטון שמטה הבחירות מיהר להסיר לאחר ביקורת. לפי דיווחים על הקמפיין, בילזריאן הפך את יהדותו של פיין ואת תמיכתו בישראל לחלק מרכזי מהמסרים שלו כבר מתחילת ההתמודדות. הוא השתמש בעבר בכינויי גנאי אנטישמיים נגד חבר הקונגרס ואף טען כי "עליונות יהודית" היא האיום הגדול ביותר על העולם. ג'ואיש אינסיידר דיווח כי בילזריאן אמר מלכתחילה שהוא מתמודד נגד פיין משום שהוא יהודי, ובמהלך הקמפיין הפיץ תיאוריות קונספירציה על יהודים, ישראל והקהילה היהודית.
הסיפור חורג גם מהשאלה אם בילזריאן מסוגל לנצח בפריימריז את רנדי פיין. במשך שנים התנהל בארצות הברית ויכוח על האופן שבו אנטישמיות עוברת מהשוליים הפוליטיים אל תוך השיח המרכזי. במקרה הזה כמעט אין צורך לפענח רמזים או "שריקות כלבים". הדימויים גלויים: היהודי החמדן, שק הכסף, הקרניים, השטן והיטלר
העימות קיבל ממד נוסף כאשר בתחילת השבוע רוסס צלב קרס על שלט בחירות של פיין סמוך לאתר הצבעה מוקדמת במרכז האזרחים הוותיקים ויקליין בפלגלר ביץ'. משטרת המקום התבקשה לבדוק את המקרה. אין ראיות הקושרות את בילזריאן למעשה ההשחתה, אולם פיין קשר בדבריו בין האווירה סביב הקמפיין לבין האירוע. זמן קצר לאחר מכן פרסם בילזריאן סרטון נוסף שנוצר בבינה מלאכותית ובו טען שפיין עצמו ביים את התקרית — טענה שלא הוצגה לה כל ראיה.
פיין, אחד מחברי הקונגרס היהודים הרפובליקנים הבולטים ותומך תקיף בישראל, הגיב לסרטון בחריפות יוצאת דופן. הוא מנה את הדימויים שהופיעו בו — הילול היטלר, הצמחת קרניים לראשו של יהודי והצגתו מותקף — והבהיר כי מי שמזדהה עם המסרים האלה אינו קול שהוא מעוניין בו. לדבריו, ההצבעה ביום שלישי הפכה בעיניו להכרעה רחבה בהרבה מגורל המושב בקונגרס: האם הבוחרים יאמצו רעיונות מהסוג שהוביל לנאציזם ולשואה, או ידחו אותם ויאשררו מחדש את הערכים האמריקאיים.
התגובה לא נשארה בתוך המחוז בפלורידה. כמה מהדמויות הבכירות ביותר במפלגה הרפובליקנית יצאו נגד בילזריאן. הסנאטור טד קרוז מטקסס תיאר אותו כנאצי גלוי שמנסה להחזיר לדיון את דעותיו של היטלר, וקבע כי לרוע מסוג זה אין מקום במפלגה הרפובליקנית. הסנאטור ריק סקוט מפלורידה הגדיר את בילזריאן "מתועב" וקרא לכל רפובליקני לגנות אותו ולכל כלי תקשורת לחשוף את האנטישמיות שבמסריו.
גם מייק האקבי, שגריר ארצות הברית בישראל, הצטרף לגינויים וקבע כי מדובר במסרים מהמתועבים ביותר שראה וכי בילזריאן הוריד את שנאת היהודים לשפל חדש. העובדה שהביקורת מגיעה לא מיריבים דמוקרטים אלא מאנשי המפלגה שבה בילזריאן מבקש להיבחר הופכת את הפרשה למבחן פנימי עבור הרפובליקנים: עד היכן ניתן למתוח את גבולות הפרובוקציה הפוליטית לפני שהמפלגה עצמה אומרת די.
לצפייה: https://www.facebook.com/watch/?v=1389894935830261
הסיפור חורג גם מהשאלה אם בילזריאן מסוגל לנצח בפריימריז. במשך שנים התנהל בארצות הברית ויכוח על האופן שבו אנטישמיות עוברת מהשוליים הפוליטיים אל תוך השיח המרכזי. במקרה הזה כמעט אין צורך לפענח רמזים או "שריקות כלבים". הדימויים גלויים: היהודי החמדן, שק הכסף, הקרניים, השטן והיטלר. וכעת, הודות לבינה מלאכותית, אפשר לארוז את כל הארסנל הזה בתוך סרטון מלוטש, לייצר אותו במהירות ולהפיץ אותו למיליוני אנשים ברשתות החברתיות.
דווקא הטכנולוגיה הופכת את הפרשה למטרידה עוד יותר. תעמולה שפעם חייבה צוות צילום, גרפיקאים, שחקנים ותקציב גדול יכולה היום להיווצר בתוך זמן קצר באמצעות כלי בינה מלאכותית. אדם אינו צריך עוד להסתפק בכינוי גנאי או בפוסט כתוב; הוא יכול ליצור בתוך שעות תמונה של יריב פוליטי עם קרניים, להכניס אותו לסצנה דמיונית, להצמיד לו סמלים אנטישמיים ולשגר את הסרטון לרשת כאילו היה תשדיר בחירות מקצועי. במקרה של בילזריאן, הטכנולוגיה החדשה לא יצרה את השנאה — היא רק העניקה לה אריזה מודרנית ועוצמת הפצה חסרת תקדים.
גם ההקשר המקומי הופך את הסיפור לטעון במיוחד. פיין סיפר לאחר השחתת השלט שלו כי הצלב הקרס הזכיר לו כיצד נראתה גרמניה בראשית שנות ה־30. הוא טען כי מטרת האיומים והמסרים היא להפחיד ולהרתיע אותו, אך הבטיח שלא לסגת. הרשויות טרם קשרו איש לחשד בהשחתת השלט, ובדיווח המקומי הודגש במפורש כי לא הוצגה כל ראיה למעורבותו של בילזריאן באירוע.
ההבחנה הזאת חשובה. מערכת הבחירות כבר רוויה בטענות קיצוניות, ולכן דווקא במקרה כזה יש משמעות להפרדה בין מה שניתן להוכיח לבין מה שהוא האשמה פוליטית. מה שכן מתועד היטב הוא התוכן שבילזריאן עצמו מפרסם: סרטון עם דימויים אנטישמיים, התייחסויות להיטלר ותקיפות חוזרות של פיין תוך הדגשת יהדותו. אין צורך לייחס לו מעשה שלא הוכח כדי להבין מדוע הקמפיין שלו מעורר סערה.
ב־18 באוגוסט יכריעו מצביעי הרפובליקנים במחוז השישי של פלורידה מי ייצג את המפלגה במרוץ לבית הנבחרים. מבחינת פיין ותומכיו, ההצבעה כבר אינה רק מאבק בין שני מועמדים. הם מבקשים להפוך אותה למשאל עם על הגבול שהפוליטיקה האמריקאית מוכנה להציב בפני אנטישמיות גלויה.
וזו אולי השאלה הגדולה שנותרה אחרי שהיטלר, הקרניים ושק הכסף כבר הופיעו על מסך הטלפון של הבוחר האמריקאי: האם גם שנאת יהודים בוטה הפכה לעוד כלי לגיטימי בקמפיין — או שהקלפי בפלורידה תציב לה סוף.
