
המספר שמרחף מעל האולם הוא 1.4 טריליון דולר. זהו הסכום המקסימלי התיאורטי שמטא טוענת כי המדינות מבקשות להעמיד על הפרק במסגרת חישוב הקנסות האפשריים. אף שופט לא קבע שמטא תידרש לשלם סכום כזה, והוא נחשב קיצוני גם בעיני משפטנים, אבל עצם העובדה שהוא מופיע בתיק ממחישה את גודל הסיכון שאליו נקלעה אחת החברות החזקות בעולם.
לפי התביעה, מטא השתמשה בגלילה אינסופית, התראות, המלצות אלגוריתמיות וכלים נוספים שמטרתם להשאיר צעירים בפלטפורמות זמן רב ככל האפשר. ככל שהמשתמש נשאר יותר זמן, הוא רואה יותר פרסומות והחברה מרוויחה יותר. המדינות טוענות כי המנגנון הזה אינו מקרי אלא עומד בלב המודל העסקי של אינסטגרם ופייסבוק, וכי החברה ידעה היטב עד כמה הוא עלול להיות בעייתי עבור ילדים.

לפי התביעה, מטא השתמשה בגלילה אינסופית, התראות, המלצות אלגוריתמיות וכלים נוספים שמטרתם להשאיר צעירים בפלטפורמות זמן רב ככל האפשר. ככל שהמשתמש נשאר יותר זמן, הוא רואה יותר פרסומות והחברה מרוויחה יותר. המדינות טוענות כי המנגנון הזה אינו מקרי אלא עומד בלב המודל העסקי של אינסטגרם ופייסבוק, וכי החברה ידעה היטב עד כמה הוא עלול להיות בעייתי עבור ילדים.\
לצד הטענות על התמכרות מופיעה גם חזית משפטית נוספת: איסוף מידע מילדים מתחת לגיל 13 ללא הסכמה מספקת של הוריהם. אם המדינות יצליחו להוכיח שהחברה הפרה באופן שיטתי את חוקי פרטיות הילדים והגנת הצרכן, מספר ההפרות האפשרי עצום — וזה מה שמנפח את החשיפה הכספית לסכומים כמעט בלתי נתפסים.
מטא דוחה את התיאור הזה מכל וכל. החברה טוענת כי היא השקיעה במשך שנים בפיתוח כלים להגנה על קטינים, התייעצה עם מומחים, הוסיפה הגדרות פרטיות מחמירות יותר לחשבונות נוער והעניקה להורים יכולת פיקוח רחבה יותר. לטענתה, המדינות מנסות להטיל על חברה אחת אחריות למשבר בריאות נפש מורכב שמושפע ממשפחה, מבתי ספר, מהמגפה, מהמצב הכלכלי ומהעולם שבו ילדים גדלים.
אבל מבחינת התובעים, השאלה אינה אם מטא היא הגורם היחיד למצוקת בני נוער. השאלה היא אם החברה ידעה שחלק מהמוצרים שלה מזיקים — ובכל זאת המשיכה להפעיל אותם משום שהם מגדילים שימוש ורווחים.
זהו הבדל משפטי קריטי.
אם בית המשפט יקבל את עמדת המדינות, הסנקציה לא חייבת להסתכם בקנס. הוא יכול להורות למטא לשנות את הדרך שבה אינסטגרם ופייסבוק פועלות עבור קטינים: להגביל המלצות אלגוריתמיות, לשנות את מנגנוני הגלילה, לצמצם התראות, למחוק מידע שנאסף מילדים או להקשיח עוד יותר את האימות של גיל המשתמשים.
מבחינת מטא, זה עלול להיות מסוכן יותר מכל קנס חד־פעמי. פייסבוק ואינסטגרם בנויות סביב מעורבות משתמשים, והמעורבות היא שמייצרת הכנסות מפרסום. אם חלק מהכלים שמגדילים את המעורבות יהפכו לבלתי חוקיים או יוגבלו באופן משמעותי, החברה עלולה להידרש לשנות חלק מהבסיס שעליו נבנה העסק שלה.
המשפט הנוכחי גם אינו מגיע בחלל ריק. מטא כבר ספגה השנה הפסדים בתיקים אחרים הנוגעים לנזקי רשתות חברתיות לצעירים, ובהם פסק דין בלוס אנג'לס שבו נפסקו שישה מיליון דולר לצעירה שטענה כי התמכרות לרשתות החברתיות בילדותה פגעה בבריאותה הנפשית. בניו מקסיקו הוטלו על החברה דרישות בטיחות נוספות בתיק נפרד. כל אחד מהמקרים קטן בהרבה מההליך באוקלנד, אבל יחד הם יוצרים תחושה של חזית משפטית שמתרחבת.
ההבדל המרכזי הוא שכאן המדינות אינן מייצגות ילד אחד או משפחה אחת. הן תוקפות את הדרך שבה מטא הפעילה את המוצרים שלה כלפי מיליוני צעירים.
גם מארק צוקרברג עצמו עשוי להיקרא להעיד. התובעים צפויים לנסות לברר מה ידע מנכ"ל מטא על השפעת המוצרים על בני נוער, אילו אזהרות הגיעו להנהלה ומה נעשה בעקבותיהן. גם אדם מוסרי, ראש אינסטגרם, עשוי למצוא את עצמו על דוכן העדים.
ההליך כולל גם פרט יוצא דופן: חבר מושבעים של שמונה אזרחים ישמע את העדויות וימסור המלצה, אבל ההכרעה הסופית תהיה של השופטת הפדרלית איבון גונזלס רוג'רס. היא תוכל לקבל את מסקנות המושבעים או לדחות אותן.
מבחינת מטא, כל מסלול מוביל לסיכון. אם תפסיד רק בחלק מהטענות, הקנס עדיין עלול להגיע למיליארדים. אם תפסיד בשאלות המבניות, ההשלכות על המוצר עשויות להיות עמוקות בהרבה. ואם המדינות יצליחו להוכיח שהחברה הטעתה הורים ורגולטורים לגבי הסיכונים לילדים, המוניטין של מטא עלול לספוג מכה נוספת בזמן שבו הרשתות החברתיות כבר נמצאות תחת לחץ ציבורי כבד.
המחלוקת מגיעה גם ללב הוויכוח האמריקאי על אחריות ההורים. כבר בבחירת המושבעים אמרו חלק מהמועמדים כי הם מאמינים שפייסבוק ואינסטגרם תרמו לבעיות בקרב צעירים, אבל הדגישו שגם להורים יש אחריות להגביל את זמן המסך ולפקח על התוכן שילדיהם צורכים.
זו תהיה אחת מטענות ההגנה המרכזיות: מטא תנסה להראות שהשימוש במוצריה הוא תוצאה של בחירות אישיות ומשפחתיות, ולא של מנגנון כפייתי שהחברה יצרה.
המדינות יטענו בדיוק את ההפך: שילד בן 12 אינו עומד מול מוצר ניטרלי, אלא מול מערכת שלמה שנבנתה בידי כמה מהמהנדסים והפסיכולוגים המוכשרים בעולם כדי לגרום לו לחזור שוב ושוב.
על זה המשפט באמת.
1.4 טריליון דולר הם המספר שמושך את העין, אבל הכסף אינו הסיפור היחיד. אם המדינות ינצחו, מטא עלולה למצוא את עצמה נדרשת לשנות את האופן שבו היא מחזיקה ילדים מול המסך — והשינוי הזה יכול להגיע לכל משתמש, לא רק בקליפורניה או בניו ג'רזי.
לכן זה אינו עוד תיק נגד חברת טכנולוגיה. זהו משפט על השאלה האם אינסטגרם ופייסבוק הן רק פלטפורמות שאנשים אוהבים להשתמש בהן — או מוצרים שתוכננו כך שילדים יתקשו להניח אותם מהיד.