
סקר חדש של רויטרס ואיפסוס, שהסתיים ביום שני, מצא כי שיעור התמיכה בטראמפ ירד לשפל של כהונתו הנוכחית ואף השתווה לנקודת השפל של כהונתו הראשונה, בדצמבר 2017. 64% מהנשאלים אמרו שאינם מרוצים מתפקודו. בתחילת אוגוסט עוד עמד שיעור התמיכה בו על 35%; כעת הוא איבד שתי נקודות נוספות ונמצא הרחק מתחת לרמה שבה נכנס לבית הלבן בתחילת 2025.
אבל המספר הקשה באמת עבור הנשיא אינו רק 33%. הוא 80%.
ארבעה מכל חמישה אמריקאים סבורים שמעורבות ארצות הברית במלחמה עם איראן תימשך זמן רב. התחושה הזאת חוצה כמעט לחלוטין את המפה הפוליטית: 87% מהדמוקרטים ו־71% מהרפובליקנים מעריכים שהעימות לא יסתיים במהירות. רק 16% מהציבור מאמינים שהוא ייגמר בתוך שבועות.

המספר הקשה באמת עבור הנשיא אינו רק 33%. הוא 80%. ארבעה מכל חמישה אמריקאים סבורים שמעורבות ארצות הברית במלחמה עם איראן תימשך זמן רב. התחושה הזאת חוצה כמעט לחלוטין את המפה הפוליטית: 87% מהדמוקרטים ו־71% מהרפובליקנים מעריכים שהעימות לא יסתיים במהירות. רק 16% מהציבור מאמינים שהוא ייגמר בתוך שבועות.
עבור טראמפ, זהו נתון מסוכן במיוחד משום שהוא פוגע בדיוק באחת ההבטחות המרכזיות שבאמצעותן חזר לבית הלבן: להתרחק ממלחמות ממושכות ויקרות ולהחזיר את תשומת הלב ליוקר המחיה בתוך ארצות הברית. אלא שהמלחמה באיראן חיברה כעת בין שני הנושאים שהוא רצה להפריד ביניהם. העימות הצבאי פגע בתנועת מכליות הנפט במצר הורמוז, שיבש חלק משמעותי מסחר האנרגיה העולמי והעלה את מחירי הנפט והבנזין בארצות הברית.
הפער בין ההבטחה למציאות נעשה בולט יותר ככל שהמלחמה מתארכת. בתחילת הדרך דיבר טראמפ על מערכה שתסתיים במהירות. מאז עברו חודשים, המשא ומתן עם טהראן נתקע שוב ושוב, התנועה במצר הורמוז עדיין מוגבלת והמחיר בתחנות הדלק ממשיך להזכיר לבוחרים מדי שבוע שהמלחמה אינה מתרחשת רק אלפי קילומטרים מהם.
השבוע עלו מחירי הנפט זה היום השלישי ברציפות לאחר שהתקוות להסכם בין וושינגטון לטהראן שוב דעכו. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 91.76 דולר לחבית, והנפט האמריקאי מסוג מערב טקסס הגיע לכ־85.55 דולר — הרמות הגבוהות ביותר מאז סוף יולי. הסיבה המרכזית: החשש שהמלחמה תימשך ושמצר הורמוז לא יחזור בקרוב לפעילות מלאה.
עבור משפחה אמריקאית ממוצעת, ובמיוחד עבור בעלי עסקים קטנים, קבלנים, נהגים ואנשים שתלויים ברכב כדי לעבוד, אלו אינם מספרים מופשטים. הם הופכים לחשבון גדול יותר בתחנת הדלק, לעלויות משלוח גבוהות יותר וללחץ נוסף על מחירי מוצרים ושירותים.
טראמפ עצמו אינו מתחמק מהמחיר. בנאומים האחרונים הוא ביקש מהאמריקאים לקבל את העובדה שהבנזין יקר יותר בתמורה למה שהוא מציג כהישג אסטרטגי: מניעת נשק גרעיני מאיראן. מבחינתו, זו עסקה שהציבור צריך להסכים לשלם עליה.
הסקר החדש מראה שהציבור רחוק מלהשתכנע.
רק בערך אחד מכל חמישה אמריקאים סבור שהמלחמה הייתה שווה את המחיר. אפילו בתוך המחנה הרפובליקני התמיכה אינה מלאה: רק כמחצית מהמצביעים הרפובליקנים אומרים שהעימות הצדיק את העלויות.
זו אינה רק בעיה אישית של טראמפ. היא הופכת במהירות לבעיה של המפלגה הרפובליקנית כולה, פחות משלושה חודשים לפני בחירות האמצע בנובמבר.
הרפובליקנים מגינים על רוב דחוק בקונגרס, והיסטורית מפלגתו של נשיא מכהן נוטה לספוג הפסדים בבחירות אמצע. כשהנשיא נמצא ב־33% תמיכה, הדלק יקר והציבור סבור שמלחמה שהייתה אמורה להסתיים במהירות הופכת לעימות ממושך, מועמדים רפובליקנים במחוזות מתנדנדים עלולים למצוא את עצמם משלמים את המחיר. גם בתוך המפלגה גוברת הדאגה שהשחיקה בתמיכה בטראמפ תקטין את המוטיבציה של מצביעים רפובליקנים ותגדיל את ההפסדים בנובמבר.
הבעיה הקשה ביותר עבור הבית הלבן היא שהמלחמה באיראן מתחילה לפגוע גם בתחום שבו טראמפ והרפובליקנים בנו במשך שנים את היתרון הפוליטי שלהם: הכלכלה.
בסקר רויטרס ואיפסוס האחרון אמרו 38% מהנשאלים כי הם סומכים יותר על הדמוקרטים בניהול הכלכלה, לעומת 35% שמעדיפים את הרפובליקנים. מדובר במהפך פוליטי משמעותי עבור מפלגה שהפכה את האינפלציה ויוקר המחיה לנשק המרכזי שלה נגד ממשל ביידן.
גם בנושא יוקר המחיה עצמו מתחזקים הדמוקרטים. במשך שנים הצליחו הרפובליקנים להציג את עצמם כמפלגה שמבינה טוב יותר את הכאב בכיס של משפחות אמריקאיות. עכשיו המלחמה, מחירי האנרגיה והמשך הלחץ על התקציב המשפחתי מאיימים להפוך את היתרון הזה על ראשו.
אפילו ההגירה — אולי הנכס הפוליטי החזק ביותר של טראמפ מאז 2015 — כבר אינה מספקת לרפובליקנים את אותה הגנה.
40% מהמצביעים הרשומים אומרים כי הרפובליקנים מציעים גישה טובה יותר להגירה, לעומת 38% שמעדיפים את הדמוקרטים. זה עדיין יתרון רפובליקני, אבל זעיר: שתי נקודות בלבד. בינואר 2025 עמד היתרון הרפובליקני בנושא על 26 נקודות.
הקריסה הזאת אינה אומרת שטראמפ איבד את הבסיס שלו. הוא עדיין שומר על תמיכה משמעותית בקרב מצביעים רפובליקנים, ולבחירות האמצע נותרו עוד שבועות שבהם הכלכלה, המלחמה או המצב הפוליטי יכולים להשתנות במהירות. אבל הנתונים החדשים מבהירים שמשהו עמוק יותר מתרחש: יותר ויותר אמריקאים אינם רואים עוד את איראן כסיפור חוץ בלבד. הם רואים אותה בתחנת הדלק, בחשבון המשפחתי ובפחד שהמדינה נכנסה למלחמה שאין לה תאריך יציאה.
עבור הישראלים בארצות הברית, התמונה מורכבת במיוחד. מניעת נשק גרעיני מאיראן נתפסת אצל רבים כאינטרס ביטחוני ישראלי ואמריקאי מהמעלה הראשונה, והשותפות הצבאית בין ירושלים לוושינגטון זוכה לתמיכה רחבה בחלקים גדולים מהקהילה. אבל גם משפחה ישראלית בלוס אנג'לס, מיאמי או ניו יורק משלמת את אותו מחיר בתחנת הדלק וחיה באותה כלכלה אמריקאית.
וככל שהמלחמה נמשכת, כך הופכת השאלה הפוליטית לחדה יותר: כמה זמן יסכימו האמריקאים לשלם מחיר כלכלי בבית עבור הישג ביטחוני שהסיום שלו אינו נראה באופק?
הסקר נערך בקרב 1,166 מבוגרים ברחבי ארצות הברית וטעות הדגימה שלו היא כשלוש נקודות אחוז לכל כיוון. סקר אחד אינו בחירות, ו־33% אינם מבטיחים תבוסה בנובמבר. אבל פחות מ־80 יום לפני שהאמריקאים חוזרים לקלפיות, זהו אות אזהרה שקשה מאוד לבית הלבן להתעלם ממנו.
טראמפ יצא למלחמה כדי להכניע את איראן. נכון לעכשיו, איראן עדיין לא נכנעה — אבל התמיכה בנשיא כבר כן.