
הסיבה האפשרית היא הקרינה הקוסמית שמגיעה מהחלל. רק כמות קטנה ממנה מגיעה אל פני כדור הארץ, אך ככל שעולים לגובה החשיפה גדלה. לכן אנשים שמבלים שעות רבות בטיסות עלולים להיחשף לאורך השנים לכמות גדולה יותר של קרינה לעומת מי שעובדים על הקרקע.

המחקר החדש שמדאיג טייסים ודיילים
המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine, התבסס על יותר מ־12 מיליון תעודות פטירה שכללו גם מידע על המקצוע של הנפטרים. החוקרים בחנו יותר מ־500 מקצועות והשוו את שיעורי התמותה מסרטנים שנקשרו לחשיפה לקרינה, בהם לוקמיה, לימפומה, מיאלומה נפוצה וסרטן העור, השד, בלוטת התריס, הערמונית ומערכת העצבים המרכזית.
מבין כל המקצועות שנבדקו, דיילי האוויר דורגו במקום הראשון והטייסים במקום השני. לדיילים היה סיכוי גבוה בכ־50% למות מאחד מסוגי הסרטן שנבדקו בהשוואה לכלל העובדים, ואצל טייסים הסיכוי היה גבוה בכ־36%. בפועל, סוגי הסרטן האלה היו אחראים לכ־6.9% ממקרי המוות בקרב דיילים - בערך אחד מכל 14 - ול־6.7% ממקרי המוות בקרב טייסים, לעומת 5% בכלל האוכלוסייה העובדת.
חשוב לציין כי המחקר אינו מוכיח שהקרינה היא שגרמה למקרי הסרטן. החוקרים לא ידעו כמה שעות טס כל אדם, מה הייתה רמת החשיפה שלו או אם נחשף לקרינה ממקורות נוספים. ייתכן גם שבחלק מתעודות הפטירה המקצוע לא נרשם במדויק. גורם נוסף שלא היה אפשר להביא בחשבון הוא השיבוש הקבוע של השעון הביולוגי בעקבות ג'ט לג, מעבר בין אזורי זמן ושעות עבודה לא סדירות, שגם הוא עשוי להשפיע על הסיכון לסרטן.
מינהל התעופה הפדרלי מכיר בכך שצוותי אוויר נחשפים לקרינה מייננת, אך אין בארצות הברית הגבלה פדרלית על מנת הקרינה שלהם וגם לא חובה לעקוב אחריה. בעקבות הממצאים הציעו המומחים לשקול בדיקות עור שנתיות לעובדים בטיסות בגובה רב, ולבחון אם נשים במקצועות האלה צריכות להתחיל בדיקות ממוגרפיה מוקדם יותר או לעבור אותן בתדירות גבוהה יותר. "אי אפשר לנהל חשיפה שהחלטנו לא למדוד", אמר ד"ר וישאל פאטל, ממובילי המחקר.