כוכבת סרטי המתיחות מתה בלוס אנג'לס: קרוליין לנגפורד הלכה לעולמה בגיל 68

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לנגפורד הייתה אחת הדמויות המזוהות עם הקולנוע הישראלי הפופולרי של שנות ה־70 וה־80. היא הופיעה בסרטים כמו "בנות", "מלך ליום אחד" ו"עם ישראל חי", ונכנסה כמעט לכל סלון בישראל בזכות סרטי המתיחות של יהודה ברקן ויגאל שילון, ובהם "חייך, אכלת אותה", "ניפגש בסיבוב" ו"ניפגש בחוף". במשך תקופה קצרה יחסית היא הייתה בכל מקום — בקולנוע, במדורי הבידור וברכילות — אבל מאחורי התדמית הזוהרת התנהל סיפור חיים שהיה רצוף משברים, מעברים וניסיונות להתחיל מחדש.

היא נולדה בלונדון בשנת 1958 לשירלי ולבארי לנגפורד, במאי טלוויזיה בריטי. כשהייתה בת 14 עלתה המשפחה לישראל, וכאן החלה הקריירה שלה. היא נכנסה לעולם הבידור בגיל צעיר, ובמהרה הפכה לשחקנית מוכרת. אחד הרגעים החשובים בקריירה שלה היה הסרט "מלך ליום אחד", שביים אסי דיין. הקשר המקצועי הפך לקשר אישי, והשניים נישאו. מנישואיהם נולד בנם ליאור דיין.

אלא שהנישואים הפכו במהירות לאחת ממערכות היחסים הסוערות והמתוקשרות בעולם הבידור הישראלי. לאחר ארבע שנות נישואים התגרשו השניים, והסכסוך ביניהם נפרש לעיני הציבור באמצעות ראיונות וכתבות בעיתונים. שנים לאחר מכן הודתה לנגפורד כי הייתה מעדיפה להתמודד אחרת עם הכאב. היא סיפרה כי באותם ימים השתמשה בעיתונות כמקום לפרוק בו את רגשותיה, ורק בדיעבד הבינה עד כמה החשיפה הפומבית העמיקה את הפצעים.

לנגפורד הייתה אחת הדמויות המזוהות עם הקולנוע הישראלי הפופולרי של שנות ה־70 וה־80. היא הופיעה בסרטים כמו "בנות", "מלך ליום אחד" ו"עם ישראל חי", ונכנסה כמעט לכל סלון בישראל בזכות סרטי המתיחות של יהודה ברקן ויגאל שילון, ובהם "חייך, אכלת אותה", "ניפגש בסיבוב" ו"ניפגש בחוף". במשך תקופה קצרה יחסית היא הייתה בכל מקום — בקולנוע, במדורי הבידור וברכילות — אבל מאחורי התדמית הזוהרת התנהל סיפור חיים שהיה רצוף משברים, מעברים וניסיונות להתחיל מחדש.

אבל הכאב הגדול ביותר בחייה לא היה הגירושים מאסי דיין, אלא הפרידה מבנה. ליאור נמסר בגיל צעיר למשפחה אומנת בקיבוץ דביר, ולנגפורד עזבה את ישראל. במשך שנים רדפה אותה ההחלטה הזאת. בראיונות מאוחרים סיפרה כי סבלה ככל הנראה מדיכאון לאחר לידה, מצב שבאותם ימים לא אובחן ולא זכה להבנה שלה זוכות היום נשים רבות.

"הצלקת הכי גדולה שלי היא ליאור", אמרה בעבר. היא סיפרה כיצד חיה במשך שנים בתחושה שנכשלה כאם, וכיצד נשאה עמה את האשמה על כך שבנה גדל אצל משפחה אחרת. לצד זאת, היא גם מחתה על העובדה שהאשמה הציבורית הוטלה כמעט כולה עליה. לדבריה, כמעט איש לא שאל באותה תקופה מדוע אסי דיין עצמו לא גידל את בנם.

לאחר שעזבה את ישראל ניסתה לנגפורד לבנות את חייה מחדש. היא נישאה פעם נוספת ונולדה לה בת, דניאלה. בהמשך נישאה בשלישית לגיל בקנשטיין, ישראלי לשעבר, והשניים השתקעו בלוס אנג'לס. בביתם בוודלנד הילס היא מצאה בהדרגה את השקט שחסר לה בשנותיה הסוערות בישראל.

לנגפורד מעולם לא הפסיקה לראות בעצמה ישראלית. בראיון שנערך עמה בביתה בלוס אנג'לס אמרה כי אף שהיא חיה בארצות הברית, היא ממשיכה לקנות במכולת ישראלית, אוהבת להגיע לארץ ומרגישה "ישראלית בנשמה". עבור ישראלים רבים בקליפורניה, סיפורה היה מוכר היטב: אדם שבנה חיים חדשים באמריקה אך מעולם לא ניתק באמת את החוט שקשר אותו לישראל.

גם הקריירה שלה לא נעלמה לחלוטין. עם השנים חזרה להופיע מדי פעם בהפקות ישראליות, ובמקביל ניסתה את כוחה גם על במות בלוס אנג'לס. ב־2018 אף העלתה מופע סטנד־אפ באזור לוס אנג'לס, שבו הפכה את האירועים הכואבים בחייה לחומר קומי. היא דיברה בלי פילטרים על הגיל, על נישואיה, על הקשיים הכלכליים שחוותה ועל ההתמכרות של בנה לסמים. מי שהייתה פעם אחת הנשים המצולמות בישראל בחרה בשנותיה המאוחרות דווקא לחשוף את עצמה מחדש — הפעם בתנאים שלה.

הקשר עם ליאור, שהיה במשך שנים מקור הכאב הגדול ביותר בחייה, הפך בסופו של דבר גם לסיפור של תיקון. כאשר עבר תהליך גמילה מסמים, לנגפורד הייתה לצדו במשך תקופה ארוכה. השניים עברו יחד טיפול, ובנו מחדש את מערכת היחסים ביניהם. היא סיפרה כי אחרי שנים של נתק, כעס ואשמה, נוצר ביניהם קשר קרוב ואוהב.

"לליאור ולי הייתה חוויה מתקנת", אמרה באחד הראיונות. היא סיפרה בגאווה על הדרך שעשה ועל חייו החדשים כאב וככותב. גם ביחסיה עם אסי דיין חל בשנים האחרונות לחייו שינוי. השניים, שבעבר ניהלו מלחמה פומבית ומרה, הצליחו להתפייס. לנגפורד סיפרה כי לפני מותו של דיין בשנת 2014 הם כבר היו ביחסים טובים, ואף שוחחו בשמחה על העובדה שהפכו לסבא ולסבתא.

החיבור בין האם לבנה קיבל ביטוי גם על המסך. לנגפורד הופיעה לצד ליאור במסגרת "מחוברים", ובהמשך גילמה את עצמה בסדרה "נורמלי", שאותה יצר דיין בהשראת חייו. כך הפך הסיפור המשפחתי שגרם לשניהם כל כך הרבה כאב במשך עשרות שנים גם לחומר שממנו נוצרה יצירה.

בשנים האחרונות פנתה לנגפורד גם לכתיבה. היא פרסמה את הרומן הראשון שלה, שהתבסס במידה רבה על ההיסטוריה של משפחתה, והחלה לעבוד על ספר נוסף שנשען על חייה שלה בישראל. גם שם, כמו בהופעותיה ובראיונות שנתנה, היא חזרה שוב ושוב אל המשפחה, אל הזיכרונות ואל המחיר ששילמה על הבחירות שעשתה בצעירותה.

מותה בלוס אנג'לס סוגר מעגל יוצא דופן. קרוליין לנגפורד הגיעה לישראל כנערה בריטית, הפכה בתוך שנים לכוכבת ישראלית, נישאה לאסי דיין ונכנסה לאחת המשפחות המפורסמות במדינה. אחר כך איבדה כמעט הכול, עזבה את הארץ ונאלצה לבנות את עצמה מחדש מעבר לאוקיינוס.

אבל בשנים האחרונות של חייה התמונה הייתה שונה. האישה שבמשך שנים נשאה עמה תחושת אשמה כבדה הצליחה להתקרב מחדש לבנה, להתפייס עם עברה ולדבר בגלוי על התקופות הקשות ביותר בחייה. היא כבר לא הייתה רק "הגרושה של אסי דיין" או הכוכבת מסרטי המתיחות, אלא אישה שבחרה לספר בעצמה את הסיפור שלה — גם את החלקים שלא הצטלמו יפה.

קרוליין לנגפורד הותירה אחריה את ילדיה, ליאור ודניאלה, משפחה ונכדים, וגם שובל ארוך של זיכרונות מתקופה אחרת בתרבות הישראלית. היא פרצה לתודעה בחיוך הגדול של סרטי המתיחות, אבל מאחורי החיוך הזה הסתתרו במשך שנים כאב, אשמה וגעגוע. דווקא בסוף חייה, הרחק מישראל ובביתה שבקליפורניה, נדמה היה שהצליחה למצוא את מה שחיפשה במשך עשרות שנים — פיוס עם בנה, עם עברה ועם עצמה.