מיאמי: הכנסייה ההסטורית מול מגדל של 60 מיליון דולר לדירה - הקרב שמטלטל את בריקל

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בלב העימות עומד המתחם של הכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה של מיאמי, ברחוב בריקל 609. הקהילה נוסדה עוד בשנת 1896 ונחשבת לקהילה הפרסביטריאנית הוותיקה ביותר בעיר. מבנה הכנסייה הנוכחי, שנבנה ב־1949, ניצב על אחת החלקות המבוקשות ביותר בדרום פלורידה: קרקע מול מפרץ ביסקיין, בלב אזור שבו מגדלי מגורים חדשים נמכרים במחירים שבעבר היו שמורים לאחוזות פרטיות.

כבר בשנת 2021 הצביעה הקהילה בעד עסקה עם החברות ת'רטינת' פלור אינווסטמנטס וקי אינטרנשיונל, שבמסגרתה אמורים היזמים לרכוש ולפתח חלק מן הקרקע. השווי הכולל של העסקה הוערך בכ־240 מיליון דולר. הכנסייה עצמה אמורה להישאר במקומה, אבל מבנה בית הספר והחניון שמאחוריה מיועדים להריסה כדי לפנות מקום למגדל.

בלב העימות עומד המתחם של הכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה של מיאמי, ברחוב בריקל 609. הקהילה נוסדה עוד בשנת 1896 ונחשבת לקהילה הפרסביטריאנית הוותיקה ביותר בעיר. מבנה הכנסייה הנוכחי, שנבנה ב־1949, ניצב על אחת החלקות המבוקשות ביותר בדרום פלורידה: קרקע מול מפרץ ביסקיין, בלב אזור שבו מגדלי מגורים חדשים נמכרים במחירים שבעבר היו שמורים לאחוזות פרטיות.

מאז קיבל הפרויקט שם נוצץ הרבה יותר: 619 בריקל של נובו. מדובר במגדל בן 75 קומות עם 296 דירות, שתוכנן בידי משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס. הדירות מוצעות במחירים שמתחילים במיליוני דולרים ומגיעים עד לכ־60 מיליון דולר ליחידות היקרות ביותר. היזמים הודיעו ביוני כי כבר צברו יותר ממיליארד דולר בהזמנות מוקדמות.

זהו בדיוק סוג הפרויקט שממחיש עד כמה השתנתה מיאמי. נובו, שהחל כמותג מסעדות יוקרה המזוהה עם השף נובו מטסוהיסה והשחקן רוברט דה נירו, התרחב בשנים האחרונות למלונות ולפרויקטי מגורים ממותגים. בבריקל מבטיחים היזמים לא רק דירות מול המים אלא גם מתקני בריאות מתקדמים, אזורי וולנס וטיפולי "ביו־האקינג" בעלות כוללת של עשרות מיליוני דולרים.

אלא שבין הדמיות הזכוכית המרהיבות לבין תחילת הבנייה ניצב מכשול אחד גדול: ההגנה ההיסטורית החלה על המתחם.

בשנת 2003 הוכרזו הכנסייה, בית הספר והחניון כחלק מאתר היסטורי מוגן. כדי לאפשר את הריסת בית הספר ופיתוח החניון ביקשה הכנסייה להסיר את ההגנה משני החלקים האלה, תוך שמירה על המבנה המרכזי של הכנסייה.

בדצמבר 2024 אישרה ועדת השימור ההיסטורי והסביבתי של עיריית מיאמי את הבקשה. אלא שלפני ההצבעה ביקש איגוד הדיירים של אייקון בריקל מגדל 2, הנמצא בסמוך למתחם, לקבל מעמד רשמי בדיון ולהציג ראיות והתנגדויות. העיר דחתה את בקשתו וקבעה כי אין לו זכות להתערב.

הדיירים לא ויתרו.

הם ערערו לוועדת העיר, וכאשר גם שם נדחו — פנו לבית המשפט המחוזי של מחוז מיאמי־דייד. ביולי הגיע המפנה: הרכב של שלושה שופטים קבע פה אחד כי העיר טעתה כשמנעה מאיגוד הדיירים להשתתף בהליך. בית המשפט ביטל את האישורים והורה להחזיר את העניין לדיון חדש.

זו אינה פסיקה שאוסרת לבנות את המגדל, אבל היא בהחלט מכניסה את הפרויקט למצב חדש. ההליך להסרת ההגנות ההיסטוריות צריך כעת להתקיים מחדש, והפעם השכנים יהיו רשאים להציג את טענותיהם באופן רשמי.

היזמים ניסו לצנן את משמעות הפסיקה. מבחינתם, מדובר בהחלטה פרוצדורלית בלבד ולא בדחייה של תוכניות הבנייה. הם טוענים שבית המשפט כלל לא הכריע בשאלה האם ראוי להסיר את ההגנה ההיסטורית, אלא רק קבע שלשכנים היה צריך להינתן מקום ליד השולחן.

אבל מבחינת התושבים, זה בדיוק הניצחון שחיפשו.

הם טוענים שלא ניסו לעצור כל פיתוח במתחם, אלא למנוע מצב שבו אחת העסקאות הגדולות והמשמעותיות ביותר בקו החוף של בריקל תאושר בלי שהאנשים שחיים מטרים ספורים ממנה יוכלו להשמיע את קולם.

מאחורי הוויכוח המשפטי מסתתר גם פחד רחב הרבה יותר: שבריקל הופכת לשכונה שבה כמעט כל פיסת קרקע פתוחה נבלעת בידי עוד מגדל.

במשך שנים שימש השטח סביב הכנסייה מעין מרחב פתוח לא רשמי. משפחות, הולכי רגל ותושבי המגדלים הסמוכים עברו בו, עצרו לקפה ונהנו מהקרבה למפרץ. אין מדובר בפארק עירוני והקרקע היא פרטית, אבל עבור תושבים בשכונה הצפופה משמעות השטח גדולה בהרבה ממגרש חניה.

וזו בדיוק הנקודה שבה נפגשים שני סיפורים שונים לחלוטין.

עבור הכנסייה, הקרקע היא נכס ששווה מאות מיליוני דולרים ויכול להבטיח את עתידה הכלכלי של קהילה ותיקה. כבר בעבר נקלעה הכנסייה לקשיים כספיים ואף התמודדה עם חשבון מס של מיליוני דולרים בעקבות שימושים מסחריים בחלק מהנכס. העסקה עם היזמים עשויה להעניק לה יציבות כלכלית לדורות.

עבור היזמים, זו הזדמנות שכמעט אינה קיימת עוד במיאמי: שטח גדול מול המים בלב בריקל, באחד משוקי דירות היוקרה החמים ביותר בארצות הברית.

ועבור השכנים, זו עוד חתיכה מהשכונה שעומדת להיעלם מאחורי קירות זכוכית.

המאבק הזה אינו יוצא דופן במיאמי של השנים האחרונות. העיר עברה בעשור האחרון גל עצום של השקעות ופיתוח, שהתגבר במיוחד מאז תקופת הקורונה. חברות פיננסיות, קרנות השקעה ומנהלים עשירים עברו לדרום פלורידה, מחירי הנדל"ן זינקו ומגדלי מגורים ממותגים הפכו למוצר מבוקש בקרב קונים מארצות הברית, אמריקה הלטינית ואירופה.

בריקל הייתה המוקד המרכזי של המהפכה הזאת.

השכונה שפעם הייתה רובע משרדים שקט יחסית הפכה למעין מנהטן טרופית: מגדלים בני 60, 70 ו־80 קומות, מרכזי קניות, מסעדות יוקרה ומכוניות־על. כל קרקע שנותרה פנויה הפכה לזהב.

אבל עם הכסף הגיע גם לחץ הולך וגובר על המרחב הציבורי. תושבים מתלוננים על עומסי תנועה, מחסור בפארקים, מדרכות עמוסות והיעלמותם של שטחים פתוחים. מבחינתם, המאבק סביב הכנסייה הוא סמל לשאלה גדולה יותר: האם כל פיסת אדמה בבריקל חייבת להפוך למגדל?

אף אחד מהצדדים אינו טוען שהכנסייה צריכה להישאר מוקפת חניון לנצח. אפילו חלק מן המתנגדים מודים שפיתוח כלשהו כמעט ודאי. אבל הם דורשים שגובה המגדל, נפחו, השפעתו על הרחובות, הצל שהוא יטיל והקשר שלו למבנה ההיסטורי יידונו באופן פתוח.

הדיון הזה מקבל עוצמה נוספת משום שהמגדל החדש לא יהיה פרויקט רגיל. מדובר באחד ממגדלי היוקרה הבולטים ביותר המתוכננים כיום בדרום פלורידה, עם שם בינלאומי ומחירים שנועדו לשוק העשיר ביותר בעולם.

ומולו ניצב מבנה לבן בן יותר מ־75 שנה, שריד למיאמי שהתקיימה הרבה לפני שמגדלי הזכוכית כבשו את קו המים.

הכנסייה תישאר, לפחות לפי התוכניות הנוכחיות. אבל העולם סביבה ישתנה לחלוטין.

כעת העיר צריכה לחזור אל שולחן הדיונים. השכנים יקבלו את זכות הדיבור שבית המשפט קבע שנשללה מהם, הכנסייה והיזמים יציגו מחדש את טיעוניהם, והוויכוח על אחת מפיסות הקרקע היקרות ביותר במיאמי ייפתח מחדש.

בבריקל, שבה דירה בודדת במגדל החדש עשויה להימכר ב־60 מיליון דולר, הקרב כבר אינו רק על ערך הקרקע.

הוא על השאלה כמה מן השכונה הישנה מוכנים התושבים לאבד כדי לפנות מקום למיאמי החדשה.