אושה ואנס על הכוונת: הציוץ שהרעיד את המרוץ במישיגן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הכול החל לאחר שוואנס תקף את אל־סייד בעצרת באוהיו. סגן הנשיא הציג אותו כדוגמה למה שלדבריו הפך את המפלגה הדמוקרטית למנותקת מאמריקה העובדת, והתייחס בין היתר לדבריו בעבר על ההלכה המוסלמית. ואנס טען כי תפיסות כאלה היו זרות לחלוטין לסבו, שאותו הוא מכנה "פאפאו". אל־סייד השיב ברשת החברתית ושאל, בתמצית, האם ואנס "לוקח את אושה איתו בחזרה בזמן לפגוש את פאפאו".

המילים היו מעטות, אך הפרשנות הייתה מיידית. מבקריו של אל־סייד טענו כי הוא רומז שסבו הלבן של ואנס, בן דור קודם במערב התיכון, לא היה מקבל את אושה בשל מוצאה ההודי. אחרים טענו כי עצם הכנסת אשתו של יריב פוליטי לוויכוח, ועוד דרך זהותה האתנית, חצתה קו. אל־סייד לא הסביר בפומבי למה בדיוק התכוון, ומטהו לא השיב לבקשת פוקס ניוז להבהיר את הדברים. לכן אי אפשר לקבוע כי הכוונה הגזענית שיוחסה לו אכן הייתה כוונתו — אך השתיקה הותירה למבקריו מרחב כמעט בלתי מוגבל לפרש את הציוץ.

הכול החל לאחר שוואנס תקף את אל־סייד בעצרת באוהיו. סגן הנשיא הציג אותו כדוגמה למה שלדבריו הפך את המפלגה הדמוקרטית למנותקת מאמריקה העובדת, והתייחס בין היתר לדבריו בעבר על ההלכה המוסלמית. ואנס טען כי תפיסות כאלה היו זרות לחלוטין לסבו, שאותו הוא מכנה "פאפאו". אל־סייד השיב ברשת החברתית ושאל, בתמצית, האם ואנס "לוקח את אושה איתו בחזרה בזמן לפגוש את פאפאו".

חבר הקונגרס הרפובליקני ברנדון גיל מטקסס תקף את אל־סייד ושאל מדוע הוא מניח שכל הסבים הלבנים מן המערב התיכון היו גזענים. פרשנים שמרנים הצטרפו במהירות, וחלקם הציגו את הדברים כהתנשאות כלפי מצביעים לבנים כפריים במישיגן. גם טיודור דיקסון, שהתמודדה בעבר מטעם הרפובליקנים על תפקיד מושלת מישיגן, טענה כי אל־סייד בוחר לתקוף נשים שאינן המועמדות המתמודדות מולו.

הסערה התעצמה משום שהציוץ על אושה ואנס לא היה הפרסום היחיד של אל־סייד באותו יום שבו שולבה אישה המקורבת ליריבו הפוליטי. מוקדם יותר הוא התייחס לנטלי הארפ, עוזרת בכירה של הנשיא דונלד טראמפ, לאחר שטראמפ תקף אותו בשל הופעותיו עם הסטרימר השמאלי חסן פיקר. אל־סייד כתב להארפ כי טראמפ קיבל "קצת יותר מדי זמן מסך" וכי הוא צריך לנוח. ההערה כשלעצמה הייתה לעג פוליטי, אך יחד עם הציוץ על אושה היא אפשרה למתנגדיו לבנות טענה רחבה יותר שלפיה הוא נוטה להפנות עקיצות אישיות כלפי נשים הסובבות את יריביו.

הטענה הזו קיבלה משקל פוליטי משום שאל־סייד כבר עבר מערכת בחירות פנימית אכזרית. רק בתחילת אוגוסט הוא ניצח את חברת הקונגרס היילי סטיבנס בפריימריז הדמוקרטיים, למרות יתרון עצום שלה בהוצאות הקמפיין ותמיכה מצד הממסד המפלגתי. ניצחונו הפך אותו לאחת הדמויות הפרוגרסיביות הבולטות ביותר בבחירות 2026 והעמיד אותו מול רוג'רס במרוץ שמוגדר כאחד החשובים ביותר במאבק על השליטה בסנאט.

הבעיה של אל־סייד היא שמישיגן אינה מדינה שבה אפשר להסתפק בבסיס אידאולוגי צר. דונלד טראמפ ניצח בה ב־2024, והמדינה כוללת תערובת מורכבת של מצביעי מעמד הפועלים, פרברים, קהילה שחורה גדולה בדטרויט, קהילה ערבית־אמריקאית משמעותית ופרברים מתונים שיכולים להכריע בחירות. בסקר ראשון שנערך לאחר הפריימריז הוביל רוג'רס 51% מול 47% בקרב מצביעים רשומים — פער שנמצא בתוך טווח טעות הדגימה — בעוד אל־סייד הוביל דווקא בקרב מי שאמרו כי הם בטוחים שיצביעו. במילים אחרות: המרוץ צמוד מספיק כדי שגם סערת רשת הנמשכת ימים ספורים עלולה לקבל משמעות.

גם מתקפות הרפובליקנים על אל־סייד אינן נטולות מטען בעייתי. לאורך הקמפיין השתמשו חלק מיריביו בשמו המלא ובזהותו המוסלמית באופן שמבקריהם הגדירו כאסלאמופובי, והפכו את דתו לסוגיה מרכזית בקמפיין. אל־סייד עצמו, רופא לשעבר ומי שכיהן כמנהל בריאות הציבור בדטרויט, בנה את הקמפיין שלו בעיקר סביב בריאות ציבורית, אי־שוויון כלכלי וביקורת על מוקדי כוח פוליטיים וכלכליים. הוא גם מחזיק בעמדות שמאל מובהקות בנושאי ישראל, שירותי בריאות ובינה מלאכותית, עובדה שמאפשרת לרפובליקנים להציג אותו כמועמד קיצוני מדי למדינת מפתח.

דווקא משום כך הציוץ על אושה ואנס עלול להיות מסוכן מבחינתו. הוא מאפשר ליריביו להסיט את הדיון מן המדיניות שלו אל אופיו ושיקול דעתו. במקום לדבר על מחירי בריאות או יוקר המחיה, הקמפיין נאלץ להתמודד עם שאלה פשוטה בהרבה: למה בכלל להכניס את רעיית סגן הנשיא לעימות, ומדוע להשתמש במשפט שניתן לפרשו כרמיזה למוצאה?

עדיין מוקדם לדעת אם הסערה תשאיר חותם ממשי על הבוחרים. הרבה מהזעם הגיע מפוליטיקאים רפובליקנים, פרשנים שמרנים וחשבונות ברשתות החברתיות בעלי אינטרס ברור לפגוע באל־סייד. אין בשלב זה אינדיקציה לכך שהפרשה שינתה את מאזן המרוץ. אך במערכת בחירות שבה כמה נקודות אחוז עשויות להכריע מושב בסנאט, טעויות מסרים אינן נמדדות רק לפי מה שהתכוון המועמד לומר — אלא לפי מה שמיליוני בוחרים חושבים ששמעו.

אל־סייד ניסה לעקוץ את ג'יי־די ואנס. בתוך שעות, אושה ואנס הפכה למרכז הסיפור — וזה בדיוק מסוג הרגעים שקמפיין צמוד אינו יכול להרשות לעצמו.