
בהחלטת חירום שפורסמה ללא חתימת שופט מסוים, הרוב השמרני בבית המשפט אפשר לממשל להתקדם לעבר יישום צו נשיאותי המטיל מגבלות חדשות על הצבעה בדואר. בית המשפט לא קבע שהצו עצמו חוקי, ולא הכריע בשאלה אם לנשיא בכלל יש סמכות לשנות בדרך זו את כללי הבחירות. במקום זאת קבע הרוב כי המדינות שתבעו כדי לעצור את המהלך אינן מחזיקות, לפחות בשלב הזה, במעמד המשפטי הדרוש לתביעה.
כלומר, בית המשפט לא אמר שטראמפ רשאי לעשות כל מה שהצו מבקש. אבל הוא הסיר מכשול משפטי משמעותי דווקא כאשר לוח הזמנים לבחירות הולך ונסגר.
המשמעות הלאומית גדולה. בקליפורניה היא עלולה להיות עצומה.
בבחירות הכלליות של 2024 הצביעו במדינה 16,140,044 בני אדם. מתוכם, 13,034,378 — לא פחות מ־80.76% — הצביעו באמצעות פתקי הצבעה בדואר. רק כ־19% הצביעו פיזית בקלפיות או במרכזי הצבעה. זו אינה שיטת הצבעה שולית עבור קליפורניה. זו, בפועל, שיטת ההצבעה המרכזית של המדינה.
יתרה מכך: בקליפורניה כל בוחר פעיל ורשום מקבל אוטומטית פתק הצבעה בדואר. הוא אינו צריך להגיש בקשה מיוחדת ואינו צריך להסביר מדוע הוא מבקש להצביע מהבית. שבועות לפני הבחירות מתחילות הרשויות במחוזות לשלוח את הפתקים למיליוני כתובות ברחבי המדינה.
ולכן, אם ממשל טראמפ יצליח להכניס לתוקף אפילו חלק מהשינויים שהוא דורש, קליפורניה אינה עוד מדינה שתצטרך לבצע התאמות טכניות. היא עלולה להידרש לשנות בתוך זמן קצר מערכת בחירות שלמה הבנויה סביב הדואר.

פחות משלושה חודשים לפני בחירות האמצע, ההצבעה בדואר נמצאת במרכזו של מאבק משפטי ופוליטי שעלול להוביל לבלבול עצום.
עבור מיליוני תושבים — ובהם ישראלים־אמריקאים רבים בלוס אנג'לס, בעמק סן פרננדו ובקהילות ברחבי דרום קליפורניה — מדובר בהרגל שהפך כמעט לחלק משגרת הבחירות: הפתק מגיע הביתה, ממלאים אותו בזמן שנוח, חותמים על המעטפה ושולחים אותה בדואר או משלשלים אותה לתיבת הצבעה ייעודית.
כעת, פחות משלושה חודשים לפני בחירות האמצע, השיטה הזו נמצאת במרכזו של מאבק משפטי ופוליטי שעלול להוביל לבלבול עצום.
הצו הנשיאותי שעליו חתם טראמפ במרץ דורש מהממשל הפדרלי להקים מנגנונים חדשים לבדיקת זכאות מצביעים ומורה לשירות הדואר האמריקאי לפעול על פי רשימות זכאות שיועברו אליו. הכללים החדשים שפורסמו במסגרת יישום הצו עשויים למנוע משירות הדואר להעביר פתקי הצבעה ממדינות שלא יעמדו בדרישות הפדרליות החדשות.
זה בדיוק התרחיש שמעורר חרדה בקרב מנהלי בחירות במדינות המבוססות על הצבעה בדואר.
קליפורניה תידרש, בתרחיש כזה, להבין במהירות אילו רשימות עליה להעביר, כיצד לשנות מעטפות, אילו פרטים חדשים נדרשים ומה קורה לפתקים שכבר הודפסו או הוכנו למשלוח. כאשר מדובר בעשרות מיליוני בוחרים רשומים וביותר מ־13 מיליון קולות שנמסרו בדואר בבחירות הקודמות, גם שינוי שנראה טכני בוושינגטון עלול להפוך למשבר לוגיסטי עצום בסקרמנטו ובלשכות הבחירות של 58 המחוזות במדינה.
וזה קורה כאשר השעון כבר מתקתק.
במדינות מסוימות מתחילים לשלוח פתקי הצבעה כבר בתחילת ספטמבר. קליפורניה צפויה להתחיל את תהליך שליחת פתקי הדואר שלה בהמשך עונת הבחירות, אולם ההיערכות, ההדפסה, בדיקת רשימות הבוחרים ותכנון מערך הדואר נעשים הרבה קודם. מומחי בחירות מזהירים ששינוי כללים בשלב כזה עלול ליצור בדיוק את מה שמערכת בחירות מנסה למנוע: אי־ודאות לגבי מי יקבל פתק, מתי יקבל אותו, כיצד עליו להחזירו והאם קולו ייספר.
שלושת השופטים הליברלים התנגדו להחלטה. השופטת קטאנג'י בראון ג'קסון הזהירה כי הפסיקה מוסיפה שכבה נוספת של קושי לתובעים המבקשים לערער על שינויים בכללי הבחירות.
המדינות הדמוקרטיות שתבעו את הממשל טוענות כי מעבר לשאלת העיתוי קיימת כאן בעיה חוקתית בסיסית: החוקה מעניקה למדינות ולקונגרס סמכויות נרחבות לקבוע את אופן ניהול הבחירות, ולא לנשיא. לטענתן, טראמפ מנסה להשתמש בצו נשיאותי כדי להשתלט על תחום שהבית הלבן אינו מוסמך לנהל לבדו.
הממשל טוען מנגד כי הצעדים דרושים כדי להגן על טוהר הבחירות, לוודא שרק בעלי זכות הצבעה יקבלו פתקים ולחזק את אמון הציבור בתוצאות.
טראמפ מנהל כבר שנים מלחמה פוליטית בהצבעה בדואר. מאז בחירות 2020 הוא טען פעם אחר פעם שהשיטה מועדת לזיופים, אף שלא נמצאו ראיות להונאה רחבת היקף שהייתה מסוגלת לשנות את תוצאות הבחירות. גם טראמפ עצמו השתמש בעבר בהצבעה בדואר.
ההחלטה האחרונה של בית המשפט אינה סוגרת את הוויכוח הזה. למעשה, היא עלולה לפתוח אותו מחדש בעוצמה גדולה יותר.
שופטים פדרליים בערכאות נמוכות כבר חסמו חלקים מהצו. הממשל פועל להסרת הצווים האלה, בעוד המדינות מכינות סבב חדש של עתירות. מומחי משפט מעריכים כי צפויים מאבקים נוספים בשבועות הקרובים ושעדיין ייתכן שחלקים משמעותיים מתוכנית טראמפ לא ייכנסו לתוקף לפני הבחירות.
אבל מבחינת מנהלי הבחירות, עצם חוסר הוודאות עלול להיות בעיה כמעט כמו שינוי הכללים עצמו.
מערכת בחירות אינה דבר שניתן לתכנן מחדש ערב ההצבעה. צריך להדפיס מיליוני פתקים ומעטפות, להכין רשימות כתובות, להכשיר עובדים, לתאם עם שירות הדואר, להפעיל מערכות לאימות חתימות ולהודיע לציבור כיצד להצביע. כל שינוי המתבצע שבועות לפני תחילת ההצבעה מגדיל את הסיכון לטעויות, עיכובים ופתקים שיגיעו מאוחר או לא יגיעו כלל.
בקליפורניה, המספרים הופכים את הוויכוח למשמעותי במיוחד.
יותר מארבעה מכל חמישה קולות בבחירות האחרונות במדינה הגיעו באמצעות הצבעה בדואר. לא מדובר במיעוט של מצביעים מבוגרים, חיילים או אנשים שאינם יכולים להגיע לקלפי. מדובר ביותר מ־13 מיליון בני אדם ובשיטה שעליה נשענת מערכת הבחירות כולה.
אם אפילו חלק קטן מהם יתקשה לקבל את הפתק בזמן, לא יבין את ההוראות החדשות או יחשוש שהמעטפה שלו אינה עומדת בדרישות, ההשפעה על שיעור ההצבעה עלולה להיות משמעותית.
בלוס אנג'לס לבדה מדובר במיליוני בוחרים. במשפחות רבות הפתק מגיע לבית שבועות לפני יום הבחירות, וההצבעה נעשית ללא לחץ ובזמן שנוח. עבור תושבים שעובדים שעות ארוכות, בעלי עסקים, הורים, קשישים ואנשים שאינם רוצים לעמוד בתורים ביום הבחירות, האפשרות להצביע מהבית אינה רק נוחות — היא הדרך שבה הם משתתפים בדמוקרטיה.
ולכן השאלה הגדולה ביותר בעקבות החלטת העליון אינה רק מי ניצח השבוע בבית המשפט.
השאלה היא מה יקרה אם וושינגטון תנסה לשנות את כללי המשחק כאשר מיליוני פתקים כבר נמצאים בדרך לבית הדפוס.
קליפורניה בנתה במשך שנים מערכת שבה הקלפי מגיעה אל המצביע. בבחירות האחרונות יותר מ־80% מהבוחרים השתמשו בה.
עכשיו טראמפ מנסה לשנות את הכללים — ובמדינה שבה כמעט כל מערכת הבחירות נוסעת בתוך מעטפה, אפילו תקלה קטנה עלולה להפוך לכאוס גדול.