טראמפ חוזר להילחם בעובדים הזרים: ויזת הייטק תעלה ל- 103 אלף דולר
אחרי שבית משפט בלם את הניסיון הקודם, ממשל טראמפ חוזר עם מהלך דרמטי שעלול לשנות את שוק העבודה האמריקני: אגרה חדשה של 103,265 דולר על בקשות חדשות במסלול אשרת העובדים המיומנים, בנוסף לאגרות הקיימות • המהלך עשוי לפגוע במיוחד בחברות טכנולוגיה שתלויות בכוח אדם זר ולהכניס לממשלה כמעט 9 מיליארד דולר בשנה • הממשל טוען שהגיע הזמן להפסיק להחליף עובדים אמריקנים בכוח עבודה מחו"ל; המתנגדים מזהירים מפגיעה בחדשנות וממאבק משפטי נוסף
האזינו לכתבה זו
טראמפ חוזר להילחם בעובדים הזרים: ויזת הייטק תעלה ל- 103 אלף דולר
08.25.2026 09:00
סוכנויות הידיעות
דונלד טראמפ לא מוותר על אחת המטרות השנויות ביותר במחלוקת במדיניות ההגירה שלו: להפוך את העסקתם של עובדים זרים מיומנים בארצות הברית ליקרה הרבה יותר. אחרי שבית משפט פדרלי בלם ניסיון קודם לגבות 100 אלף דולר ממעסיקים המבקשים להביא עובדים במסגרת אשרת H-1B, ממשלו של הנשיא חוזר כעת עם תוכנית חדשה – הפעם באמצעות הליך רגולטורי שנועד להעניק למהלך בסיס משפטי חזק יותר.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
המחלקה לביטחון המולדת הציעה השבוע לגבות אגרה נוספת בסך 103,265 דולר עבור בקשות חדשות לאשרת H-1B הכפופות למכסה השנתית. זו האשרה שהפכה במשך שנים לאחד הצינורות החשובים ביותר שדרכם חברות טכנולוגיה, פיננסים, הנדסה ותחומים מקצועיים נוספים מגייסות עובדים מיומנים מחוץ לארצות הברית.
המספר לבדו מסביר את עוצמת המהלך. עד היום, העלויות הרגילות הכרוכות בהגשת בקשת H-1B הסתכמו בדרך כלל בכמה אלפי דולרים, בהתאם לסוג הבקשה, גודל החברה ואגרות נוספות. כעת מבקש הממשל להוסיף יותר מ-103 אלף דולר לבקשה הכפופה למכסה – סכום שעלול להפוך גיוס עובד זר להחלטה כלכלית כבדה במיוחד, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים.
חשוב להדגיש: האגרה עדיין אינה בתוקף. מדובר בהצעת תקנה שפורסמה להערות הציבור, ולאחר תקופת תגובות של 30 יום יצטרך הממשל לבחון את ההערות ולפרסם תקנה סופית לפני שיוכל להתחיל לגבות את הכסף. האגרה גם אינה מיועדת לכל מי שכבר מחזיק באשרת H-1B. היא מכוונת לבקשות הכפופות למכסה השנתית – כלומר בעיקר לעובדים חדשים המבקשים להיכנס למסלול.
המספר לבדו מסביר את עוצמת המהלך. עד היום, העלויות הרגילות הכרוכות בהגשת בקשת H-1B הסתכמו בדרך כלל בכמה אלפי דולרים, בהתאם לסוג הבקשה, גודל החברה ואגרות נוספות. כעת מבקש הממשל להוסיף יותר מ-103 אלף דולר לבקשה הכפופה למכסה – סכום שעלול להפוך גיוס עובד זר להחלטה כלכלית כבדה במיוחד, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים.
המכסה הרגילה עומדת על 65 אלף אשרות בשנה, ובנוסף מוקצות 20 אלף אשרות לבעלי תארים מתקדמים ממוסדות אמריקניים. מאחר שמספר המבקשים גבוה בדרך כלל בהרבה ממספר המקומות הזמינים, התוכנית מתנהלת באמצעות הליך בחירה. אוניברסיטאות, מוסדות מחקר וגופים מסוימים הפטורים מהמכסה לא צפויים להיות כפופים לאגרה החדשה. גם הארכות מסוימות ובקשות של עובדים שכבר נספרו במסגרת המכסה אינן במוקד ההצעה.
מאחורי הסכום החריג עומדת לא רק מדיניות הגירה אלא גם תפיסה כלכלית ברורה של ממשל טראמפ. הנשיא ואנשיו טוענים כבר שנים כי חברות אמריקניות ניצלו את תוכנית H-1B כדי להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך יותר במקום לגייס ולהכשיר אמריקנים. תומכי התוכנית משיבים כי היא מאפשרת לארצות הברית למשוך מהנדסים, מתכנתים, חוקרים ומומחים בתחומים שבהם קיים מחסור בכוח אדם מיומן.
סגן הנשיא ג'יי-די ואנס העניק השבוע תמיכה פומבית למהלך והציג את ההיגיון של הממשל בצורה ישירה: חברות אמריקניות, לדבריו, צריכות קודם כול להעסיק ולהכשיר אמריקנים. מבחינת הבית הלבן, אם חברה זקוקה באמת לעובד זר מסוים עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עבורו יותר מ-100 אלף דולר עוד לפני שכרו וההטבות הנלוות, היא עדיין תוכל לעשות זאת; אבל השימוש בעובדים זרים כאפשרות זולה יותר אמור להפוך לפחות אטרקטיבי.
אלא שההשלכות עלולות להיות רחבות בהרבה מעמק הסיליקון. תוכנית H-1B מזוהה אמנם בעיקר עם ענקיות הטכנולוגיה, אך היא משמשת גם חברות פיננסיות, חברות ייעוץ, מוסדות רפואיים, חברות הנדסה ומעסיקים נוספים הזקוקים לעובדים בעלי מיומנויות מיוחדות. עבור חברה גדולה, 103 אלף דולר עשויים להיות הוצאה שניתן לספוג עבור מועמד חיוני במיוחד. עבור סטארט-אפ שמנסה לגייס כמה מהנדסים, לעומת זאת, מדובר בסכום שעלול לסגור את הדלת לחלוטין.
המהלך עשוי להיות משמעותי במיוחד בקליפורניה, שבה תעשיית הטכנולוגיה נשענת במשך עשרות שנים על עובדים שהגיעו לארצות הברית מכל העולם. עובדים מהודו מהווים חלק מרכזי במיוחד מאוכלוסיית מקבלי H-1B, ותעשיית הטכנולוגיה ההודית כבר הגיבה בדאגה. איגוד חברות הטכנולוגיה ההודי נאסקום קרא לממשל האמריקני להביא בחשבון את תרומת העובדים הזרים למילוי מחסור במיומנויות ואת ההשקעות שביצעו החברות בהכשרת עובדים אמריקנים.
אבל יש כאן גם סכום כסף עצום מבחינת הממשלה הפדרלית. המחלקה לביטחון המולדת מעריכה שהאגרה החדשה עשויה להכניס כ-8.8 מיליארד דולר בשנה. הכסף נועד, לפי הממשל, לסייע במימון מערכת ההגירה הרחבה – לא רק הטיפול באשרות עצמן אלא פעילות של כמה סוכנויות פדרליות המעורבות באכיפת חוקי ההגירה ובטיפול בבקשות.
הסכום הזה צפוי להיות גם אחד ממוקדי המאבק המשפטי. מתנגדי המהלך טוענים כי אגרה בסדר גודל כזה כבר אינה משקפת את העלות המנהלית של טיפול בבקשה אלא מתפקדת למעשה כמס – וכי לרשות המבצעת אין סמכות להטיל מס כזה בלי אישור הקונגרס.
זו אינה מחלוקת תאורטית. בספטמבר 2025 ניסה טראמפ להטיל באמצעות הכרזה נשיאותית תשלום של 100 אלף דולר על חלק מבקשות H-1B. המהלך עורר התנגדות חריפה מצד חברות, ארגונים ומדינות, וביוני השנה פסל אותו שופט פדרלי. הממשלה ממשיכה להיאבק בהחלטה בערכאות, אך בינתיים אינה רשאית לגבות את התשלום שנפסל.
כעת מנסה הממשל להגיע כמעט לאותה תוצאה בדרך אחרת. במקום להסתמך בעיקר על כוחו של הנשיא להגביל כניסה לארצות הברית, המחלקה לביטחון המולדת עוברת דרך הליך התקנת תקנות: פרסום הצעה רשמית, קבלת תגובות מהציבור, בחינתן ופרסום תקנה סופית. השינוי המשפטי הזה חשוב משום שהוא עשוי להקשות על המתנגדים לטעון שהבית הלבן פשוט עקף את הקונגרס בצו נשיאותי.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהמהלך חסין מתביעות. מומחי הגירה כבר מעריכים שאם התקנה תאושר בנוסחה הנוכחי, צפויים נגדה אתגרים משפטיים חדשים. השאלה המרכזית תהיה האם המחוקק העניק לממשל סמכות לקבוע אגרה כה גבוהה, והאם קיים קשר סביר בין הסכום לבין העלויות שהממשלה מבקשת לממן.
הקרב על H-1B הוא חלק ממהלך רחב יותר של ממשל טראמפ לשנות לא רק את ההגירה הבלתי חוקית אלא גם את הדרכים החוקיות שבהן זרים מגיעים ללמוד ולעבוד בארצות הברית. הממשל כבר קידם שינויים הנוגעים לסטודנטים זרים, אשרות עבודה ותוכניות המאפשרות לבוגרי אוניברסיטאות אמריקניות לעבוד במדינה לאחר סיום לימודיהם. במקביל נבחנת גם אפשרות של אגרה גבוהה במיוחד במסגרת תוכנית ההכשרה המעשית לבוגרים זרים, הידועה כ-OPT.
עבור תעשיית ההייטק, המשמעות עלולה להיות שינוי של כל משוואת הגיוס. חברה שתבקש להביא עשרה עובדים חדשים באמצעות H-1B עלולה להתמודד עם יותר ממיליון דולר באגרות החדשות בלבד, עוד לפני משכורות, עורכי דין, הטבות והוצאות אחרות. חברה המבקשת לגייס מאה עובדים עשויה להגיע ליותר מעשרה מיליון דולר.
התוצאה האפשרית היא שחברות ענק ימשיכו להביא לארצות הברית את העובדים שהן מחשיבות לחיוניים ביותר, בעוד חברות קטנות יותר יוותרו על המסלול. אפשרות אחרת היא שחלק מהחברות יעבירו משרות אל מחוץ לארצות הברית במקום לשלם את האגרה – תוצאה הפוכה מזו שהממשל מבקש להשיג.
מבחינת טראמפ, לעומת זאת, זהו בדיוק המבחן שהוא מבקש להציב. אם עובד זר הוא באמת בעל מומחיות נדירה שחברה אמריקנית אינה יכולה למצוא בשוק המקומי, החברה תוכל לשלם. אם המניע המרכזי הוא חיסכון בעלויות העבודה, האגרה אמורה למחוק את היתרון.
המאבק רחוק מסיום. ההצעה צריכה לעבור את תקופת התגובות, לאחר מכן להגיע לנוסח סופי, וכמעט בוודאות להתמודד עם התנגדות מצד מעסיקים ועם מאבק בבתי המשפט. אבל עצם החזרה של ממשל טראמפ, חודשים ספורים לאחר התבוסה המשפטית, מעידה שהבית הלבן אינו מתכוון לוותר.
הפעם לא מדובר בסגירת הגבול ולא בגירוש מהגרים בלתי חוקיים. המאבק מגיע היישר למשרדי חברות הטכנולוגיה, לחדרי הגיוס ולתקציבי כוח האדם. ואם אגרת 103,265 הדולר אכן תשרוד את ההליך הרגולטורי ואת בתי המשפט, אחת הדרכים החשובות ביותר שבהן הגיעו במשך שנים עובדים מיומנים לארצות הברית עלולה להפוך בן לילה ממסלול תחרותי – למסלול שרק המעסיקים העשירים ביותר יכולים להרשות לעצמם.
