
משרד הבריאות של פנסילבניה הודיע השבוע על שני מקרי מוות שהוגדרו כ"קשורים בחצבת" בקרב תושבי מחוז לנקסטר שלא היו מחוסנים. אלה הוצגו כמקרי המוות הראשונים הקשורים למחלה במדינה זה עשרות שנים. שפירו מיהר להופיע במסיבת עיתונאים בלנקסטר, הזהיר מפני הירידה בשיעורי החיסון וקשר בין ההתפרצות לבין הימנעות מחיסונים.
אלא שכמעט מיד החלו להתעורר שאלות לגבי אחד המקרים. התברר כי אחד משני הנפטרים היה תינוק שזה עתה נולד, שמת שעות ספורות לאחר לידתו במרכז לידה במחוז לנקסטר. חוקר מקרי המוות של המחוז, סטיבן דיאמנטוני, אמר כי התינוק מת מקרע בטחול וכי הפתולוג שביצע את הנתיחה לא סבר שהחצבת מילאה תפקיד במותו.
לדברי דיאמנטוני, הטחול לא נמצא מוגדל או מודלק, ומשרדו אף העביר את המידע הזה למשרד הבריאות של המדינה עוד לפני ששפירו הכריז בפומבי על שני מקרי המוות הקשורים בחצבת.
מכאן הפכה המחלוקת הרפואית לפצצה פוליטית.

האמירה החריפה ביותר של שר הבריאות הייתה כי ייתכן שמקרי המוות "הומצאו לחלוטין" בידי אחד מעוזריו השאפתנים של שפירו. בכך עבר קנדי מהטלת ספק בסיווג רפואי להאשמה מרומזת במניפולציה פוליטית סביב מותם של בני אדם.
קנדי תקף את שפירו בחריפות וטען כי המושל מיהר להשתמש בשני מקרי המוות כדי לחזק מסר פוליטי נגד מתנגדי חיסונים. הוא אף הרחיק לכת ורמז כי ייתכן שהסיפור נופח — או אפילו הומצא — בידי אנשי צוותו של המושל.
לדבריו, הרשויות הפדרליות עדיין מנסות לקבל מידע מלא על שני המקרים. במהלך מסיבת עיתונאים בטמפה שבפלורידה הוא התייחס ל"שני הקורבנות", תוך שהוא מסמן בידיו מרכאות באוויר — מחווה שהבהירה היטב את מידת הספק שהוא מטיל בגרסת פנסילבניה.
האמירה החריפה ביותר שלו הייתה כי ייתכן שמקרי המוות "הומצאו לחלוטין" בידי אחד מעוזריו השאפתנים של שפירו. בכך עבר קנדי מהטלת ספק בסיווג רפואי להאשמה מרומזת במניפולציה פוליטית סביב מותם של בני אדם.
פנסילבניה דוחה את הטענות. משרד הבריאות של המדינה עומד מאחורי ההחלטה להגדיר את שני המקרים כקשורים בחצבת ומסביר כי ההגדרה אינה מחייבת שהנגיף יהיה בהכרח הגורם הישיר והיחיד למוות. מזכירת הבריאות של המדינה, דברה בוגן, אישרה כי מדובר בשני מקרי מוות שנקשרו להתפרצות.
שפירו עצמו הבהיר כי הוא עומד מאחורי הדברים שאמר וכי המדינה נמנעת מפרסום פרטים רפואיים נוספים מתוך רצון להגן על פרטיות המשפחות.
אבל דווקא חוסר הפרטים הפומביים הפך את הפרשה לקרקע פורייה למחלוקת. מומחים שונים הצביעו על כך שהגדרת "מוות הקשור בחצבת" יכולה לכלול גם מקרה שבו אדם נשא את הנגיף אך מת מסיבה רפואית אחרת. מכאן נולדה השאלה שהפכה לסיסמה של שני המחנות: האם הנפטרים מתו מחצבת, או פשוט מתו עם חצבת.
גם בקרב רופאים אין אחידות מלאה. יש מומחים הסבורים שלא ניתן לשלול לחלוטין תרומה של הזיהום למצב הרפואי של התינוק, ואחרים טוענים כי אם הנתיחה אכן מצביעה בבירור על קרע בטחול שאינו קשור למחלה, הצגת המוות כמקרה חצבת עלולה להטעות את הציבור.
עבור קנדי, שמזוהה זה שנים עם ביקורת חריפה על מדיניות החיסונים בארצות הברית, הפרשה רגישה במיוחד. למרות עברו כמוביל התנועה נגד חיסונים, הוא אמר השבוע במפורש כי המלצת משרדו היא להתחסן נגד חצבת.
אלא שמבקריו הזכירו מיד כי בעבר נשמע אחרת לגמרי. במהלך ביקור בקהילה האמישית בלנקסטר בשנת 2021, קנדי המעיט מסכנות המחלה, סיפר כי חלה בילדותו בחצבת ואף התייחס לוויטמין איי ולמרק עוף כחלק מהטיפול שעזר לו להתאושש. שפירו ובכירים דמוקרטים טוענים כי מסרים מסוג זה תרמו במשך השנים לירידה באמון הציבור בחיסונים.
הפוליטיקה מרחפת מעל כל מילה בעימות הזה. שפירו נחשב לאחד הכוכבים הבולטים במפלגה הדמוקרטית ולמועמד אפשרי לנשיאות ב־2028. קנדי, שהתמודד לנשיאות כעצמאי ב־2024 ולאחר מכן הצטרף לממשל, הוא אחת הדמויות השנויות במחלוקת ביותר בוושינגטון.
כעת שניהם משתמשים באותה התפרצות כדי לתקוף זה את זה. שפירו מציג את פנסילבניה כהוכחה למחיר שמשלמת אמריקה על ירידה בשיעורי החיסון. קנדי מציג את אותה פרשה כהוכחה לכך שרשויות בריאות ופוליטיקאים עלולים לנפח נתונים כדי להפחיד את הציבור.
הוויכוח מתרחש בזמן שבו החצבת אכן חוזרת ומטרידה את רשויות הבריאות. מדובר באחת המחלות המדבקות ביותר המוכרות לרפואה, ובקרב אוכלוסיות לא מחוסנות היא מסוגלת להתפשט במהירות יוצאת דופן. הירידה בשיעורי החיסון במספר קהילות בארצות הברית מעוררת חשש מחזרה של התפרצויות שבעבר היו נדירות מאוד.
אבל במקרה של שני מקרי המוות בפנסילבניה, העובדות עדיין אינן פשוטות כפי שהכותרות הפוליטיות מציגות אותן. המדינה טוענת שהמוות קשור בחצבת. חוקר מקרי המוות מטיל ספק לפחות באחד המקרים. קנדי כבר מדבר על אפשרות של המצאה. שפירו עומד מאחורי הודעת משרד הבריאות.
וכך, בתוך ויכוח שהיה אמור להיות רפואי, נולד קרב פוליטי חדש — כזה שבו לא רק החצבת עומדת למבחן, אלא גם האמון של הציבור במי שמספר לו מה באמת קרה.