
המערכת, שהופעלה בצירים מרכזיים בעיר, מבוססת על עיקרון ותיק בהנדסת תנועה המכונה "מנוחה על אדום": הרמזור נשאר אדום כברירת מחדל, ורק כאשר רכב מתקרב הוא מתחלף לירוק. אלא שבאלבוקרקי ובפורטלנד שבאורגון הוסיפו לשיטה מרכיב משמעותי — חיישנים שבודקים באיזו מהירות הרכב מתקרב לצומת. נהג ששומר על המהירות המותרת זוכה באור ירוק כמעט מיד; מי שמתקרב מהר מדי נאלץ לעצור.
במילים אחרות, העיר לא מענישה את הנהגים באמצעות קנס — היא פוגעת בדיוק במקום שבו נהגים ממהרים מרגישים זאת מיד: בזמן שלהם.
"אנחנו מגלים שהטכנולוגיה עצמה היא הפרסומת הטובה ביותר שלה", אמרה ג'ניפר טרנר, מנהלת הפיתוח העירוני באלבוקרקי. "אם תיסע בציר הזה עכשיו, תלמד די מהר שאם אתה ממהר — אתה נעצר."

השינוי מורגש היטב. איזק רומרו סיפר כי בעבר היה מתעורר בלילות לקולות מנועים ולנהגים שניסו להספיק את הרמזור או לעקוף זה את זה. הוא ראה מכוניות מתהפכות, ואחת מהן אף הגיעה לחצר של אחד משכניו.
עבור תושבים המתגוררים לאורך הרחובות שבהם הותקנה המערכת, השינוי מורגש היטב. איזק רומרו סיפר כי בעבר היה מתעורר בלילות לקולות מנועים ולנהגים שניסו להספיק את הרמזור או לעקוף זה את זה. הוא ראה מכוניות מתהפכות, ואחת מהן אף הגיעה לחצר של אחד משכניו.
"הייתה תאונה שבה מישהו התרסק לתוך עץ וזה הרעיד את כל הבית", סיפר. "עכשיו כבר לא רואים כל כך הרבה אנשים שטסים שם."
גם בפורטלנד החלו להשתמש בשיטה בשעות הלילה המאוחרות בשדרת פאוול הדרום-מזרחית, כביש עירוני רחב שסבל במשך שנים מתאונות קשות, ובהן גם תאונות קטלניות. פיטר קונסי, האחראי על מערך הרמזורים ותאורת הרחוב בעיר, מתאר את המערכת כ"מהמורה וירטואלית" — מכשול שמאט את הנהג בלי להציב דבר על הכביש.
התוצאות הראשוניות היו חדות. בצומת הראשון שבו נבחנה המערכת ירדה המהירות הממוצעת מכ-63 קמ"ש לכ-48 קמ"ש — בדיוק המהירות המותרת במקום.
חוקרים מאוניברסיטת אורגון סטייט סייעו לעיר לבחור את מערכת זיהוי הרכבים וכעת בוחנים את השפעתה לאורך זמן. דייוויד הורביץ, פרופסור להנדסת תחבורה המוביל את המחקר, אמר כי הנתונים הראשוניים מעודדים מאוד, אך הזהיר מפני הכרזה מוקדמת על הצלחה.
לדבריו, השאלה היא לא רק אם נהגים מאטים כשהם מבינים שהרמזור לא יתגמל אותם על מהירות, אלא גם כיצד הם יגיבו לאחר שייתקלו שוב ושוב באור אדום. החשש הוא שנהגים חסרי סבלנות פשוט יתחילו לקחת סיכונים אחרים, ובהם חציית צומת באור אדום.
הניסויים מגיעים דווקא בתקופה שבה מספר ההרוגים בכבישי ארצות הברית נמצא במגמת ירידה. לפי הערכות מינהל הבטיחות הלאומי בדרכים, בשנת 2025 נהרגו בתאונות דרכים בארצות הברית כ-36,640 בני אדם, לעומת 39,254 בשנת 2024. שיעור ההרוגים ביחס להיקף הנסיעה היה הנמוך ביותר מאז 2014.
אלא שבניו מקסיקו, שבה נמצאת אלבוקרקי, התמונה הייתה פחות מעודדת. המדינה הייתה בין הבודדות שבהן דווקא נרשמה עלייה במספר ההרוגים. מהירות מופרזת, נהיגה מוסחת והתנהגות תוקפנית בכביש ממשיכות להיות בין הגורמים המרכזיים לתאונות קטלניות.
גם מחקרים קודמים מחזקים את התקווה שהרעיון עשוי לעבוד. מחקר שנערך בשנת 2023 בחמישה כבישים בצפון קרוליינה מצא ירידה של 43% במספר התאונות לאחר הפעלת מערכות "מנוחה על אדום" לאורך כל שעות היממה, אף שבאותו ניסוי לא נעשה שימוש בחיישני מהירות שהעניקו יתרון לנהגים שומרי חוק.
למרות זאת, לא כולם משוכנעים שהנהגים ישנו את התנהגותם. ג'יי ביבר, מנהל תחום הרגולציה והמדיניות באיגוד הנהגים הלאומי, טוען כי המערכת עלולה להיות אפקטיבית במקומות מסוימים ובשעות מסוימות, אך ספק אם רוב הנהגים יבינו מיד מדוע הם נעצרים שוב ושוב.
"אני חושב שזו מחשבה משאלתית להניח שנהגים ערניים ומרוכזים מספיק כדי ללמוד לשנות את המהירות שלהם לפי צבע הרמזור", אמר. "אנשים פשוט יגיעו לרמזור, יתעצבנו ולא יבינו למה."
גם באלבוקרקי הדרך למערכת הנוכחית הייתה ארוכה. עוד בשנת 2019 התקינה העיר 17 שלטים שהבהירו לנהגים כי הרמזורים לאורך הציר מתוזמנים למהירות של 30 מייל לשעה, כ-48 קמ"ש. העיר קיצרה את משך האור הירוק והוסיפה שלטי רדאר המציגים לנהגים את מהירות הנסיעה שלהם בזמן אמת.
ראש העיר טים קלר הודה אז שהמחקרים על יעילותם של שלטים מהסוג הזה אינם חד-משמעיים, אך הסביר שהרעיון מבוסס גם על פסיכולוגיה פשוטה: רוב הנהגים יעדיפו לנסוע מעט לאט יותר ולהתקדם ברצף, במקום לדהור ואז לעצור שוב ושוב.
ועדיין, ערים רבות בארצות הברית מהססות לאמץ את המודל בהיקף רחב. לוס אנג'לס ניסתה בעבר גרסה מוגבלת של הרעיון, וגם בולדר שבקולורדו ולונג ביץ' שבקליפורניה הפעילו תוכניות דומות.
לדברי מומחי בטיחות, המערכת מתאימה במיוחד לכבישים עמוסים ביום שמתרוקנים בשעות הלילה. אלה בדיוק השעות שבהן נהגים מרגישים שהכביש פתוח, לוחצים על דוושת הגז — והתוצאה עלולה להיות קטלנית.
אבל גם הטכנולוגיה המתוחכמת ביותר תלויה בסופו של דבר בהתנהגות האנושית. די בנהג אחד שמגיע במהירות מופרזת כדי לגרום לרמזור להתחלף לאדום ולשבש את רצף הנסיעה של כל הנהגים שמאחוריו.
"אם כולם ייסעו רגוע במהירות של 48 קמ"ש, אני מבטיח לך שתתפוס כל ירוק עד סוף הרחוב", אמר רומרו. "אבל מספיק אדם אחד — והוא משנה את המסלול לכולם."