מקום שני ברשימת אויבי המשטר האיראני: העיתונאית הישראלית מלוס אנג'לס ש"נעלבה" שהיא לא במקום הראשון

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

התגובה הראשונה שלה הייתה כמעט מתריסה. ״אני פשוט נעלבת שאני לא מספר אחת״, אמרה. אלא שמאחורי הבדיחה מסתתרת מציאות קודרת בהרבה. הרשימה אינה רק תרגיל תעמולתי של טהרן, אלא חלק ממנגנון משפטי חדש שמחמיר מאוד את הענישה נגד מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל ועם גורמים שהמשטר מגדיר עוינים.

החוק, שאושר בפרלמנט האיראני בספטמבר 2025 ונכנס לתוקף לאחר אישור מועצת שומרי החוקה, מאפשר להטיל עונשים חמורים ביותר — ובנסיבות מסוימות גם עונש מוות — על מי שיורשע בריגול או בשיתוף פעולה עם ישראל. לפי דיווחים שפורסמו באיראן, משרד המודיעין העביר לתובע הכללי כמה רשימות של אישים וגורמים שהמשטר רואה בהם יעד.

התגובה הראשונה שלה הייתה כמעט מתריסה. ״אני פשוט נעלבת שאני לא מספר אחת״, אמרה שריידר. אלא שמאחורי הבדיחה מסתתרת מציאות קודרת בהרבה. הרשימה אינה רק תרגיל תעמולתי של טהרן, אלא חלק ממנגנון משפטי חדש שמחמיר מאוד את הענישה נגד מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל ועם גורמים שהמשטר מגדיר עוינים.

שריידר מצאה את עצמה בחברה שמבהירה היטב כיצד טהרן תופסת אותה. ברשימות הופיעו גם מתנגדי משטר איראנים בגולה, חוקרים ופעילים ישראלים ואנשים שפועלים בגלוי נגד הרפובליקה האיסלאמית. לדבריה, העובדה שאיראנים רבים בתוך המדינה יוצרים איתה קשר היא אחת הסיבות לכך שהיא מעוררת זעם מיוחד בקרב הרשויות.

״הם לא אוהבים שהרבה איראנים פונים אליי״, הסבירה. לדבריה, עצם הקשר איתה עלול לחשוף אותם לסיכון חמור. במציאות האיראנית הנוכחית, גם שיחה עם אדם שהמשטר הגדיר כאויב עלולה להפוך לחשד פלילי.

הסיפור של שריידר מתחיל דווקא בלוס אנג'לס, הרחק מטהרן. היא גדלה בדרום קליפורניה, בסביבה שבה חיים עשרות אלפי יוצאי איראן — יהודים ולא־יהודים — ונחשפה מגיל צעיר לתרבות, לפוליטיקה ולסיפורים שהביאו איתם מי שעזבו את המדינה לאחר המהפכה האיסלאמית.

לדבריה, המפגש הזה השפיע עליה עמוקות. לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטת דרום קליפורניה בשנת 2015, החליטה לעלות לישראל. היא הסבירה כי המעבר אפשר לה לעסוק מקרוב בנושאים שעליהם רצתה לדווח, ובמקביל להיות חלק מהחברה הישראלית.

בהמשך השלימה תואר שני בתקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב ובנתה לעצמה קריירה תקשורתית בישראל ובארצות הברית. היא הופיעה כמגישה וכפרשנית בערוצי חדשות, עבדה עם כלי תקשורת ישראליים ואמריקאיים והפכה לקול בולט במיוחד בנושאים הקשורים לאיראן, לישראל ולמאבק נגד משמרות המהפכה.

העימות הפומבי שלה עם המשטר האיראני החריף בשנת 2022, במהלך מחאות ״אישה, חיים, חירות״ שפרצו לאחר מותה של מהסא אמיני. שריידר פרסמה תכנים נגד דיכוי המפגינים, הדגישה את קולותיהם של מתנגדי המשטר וקראה למדינות מערביות להקשיח את היחס כלפי טהרן.

שנה לאחר מכן החלה לקדם בזירה הבינלאומית מהלך להכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור. היא נפגשה עם מחוקקים וגורמי מדיניות והמשיכה לבנות קהל משמעותי של עוקבים איראנים — בהם גם כאלה החיים בתוך איראן עצמה.

שריידר ניסחה בעבר את הסיבה שלדעתה הפכה ליעד של המשטר בצורה חדה במיוחד: כפמיניסטית, ישראלית, אמריקאית ועיתונאית, היא מייצגת מבחינת הרפובליקה האיסלאמית כמעט כל מה שהמשטר רואה בו איום. אך מה שמדאיג את טהרן יותר, לדבריה, הוא העובדה שאיראנים רבים דווקא מזדהים עם המסרים שהיא משמיעה.

המחיר האישי כבר מורגש. שריידר סיפרה כי היא נוקטת זהירות מיוחדת בנסיעות לחו״ל וכי בעבר נעשו ניסיונות לפתות אותה להגיע לכנסים באירופה שהתבררו ככנסים שלא התקיימו כלל. הוריה בארצות הברית קיבלו שיחות מטרידות ואיומים, והיא מודעת לכך ששמה מופיע כעת באופן רשמי במסמכים שמפרסם משטר שכבר הואשם בעבר בפעולות נגד מתנגדיו מחוץ לגבולות איראן.

ובכל זאת, היא ממשיכה בפעילותה. לדבריה, מאז 7 באוקטובר 2023 קצב העבודה הפך כמעט בלתי פוסק. היא מתארת תקופה של מאבק מתמשך, ללא תחושה של הפוגה אמיתית. מבחינתה, המאבק באיראן ובקיצוניות אינו אירוע קצר אלא תהליך ארוך. ״זה מרתון, לא ספרינט״, אמרה.

בסוף השנה שעברה הקימה שריידר גם את הברית הישראלית־איראנית, ארגון שמטרתו לחזק קשרים בין ישראלים לבין איראנים המתנגדים למשטר. אחד הנושאים שבהם היא עוסקת במסגרת זו הוא מצבם של נוצרים באיראן, ובעיקר מי שהתנצרו ונאלצים לקיים את אמונתם במחתרת בשל רדיפות מצד הרשויות.

במקביל פרסמה ספר שנועד לסטודנטים יהודים בארצות הברית ומספק כלים להתמודדות עם ויכוחים על ישראל, ציונות וזהות יהודית בקמפוסים. לדבריה, המציאות בקמפוסים האמריקאיים מחייבת צעירים יהודים להגיע מוכנים הרבה יותר לשאלות ולעימותים שבעבר אולי כלל לא ציפו להם.

ולמרות רשימת האיומים, האזהרות והסיכונים, לשריידר יש גם יעד שאפתני במיוחד לעתיד: היא אומרת שהייתה רוצה לשמש יום אחד שגרירת ישראל באיראן — אם וכאשר ייפול המשטר הנוכחי וייפתח עידן אחר ביחסים בין המדינות.

עד אז היא ממשיכה לפעול מול משטר שכבר סימן אותה באופן רשמי. מבחינת טהרן היא אויבת. מבחינתה, עצם העובדה שהגיעה למקום השני ברשימה היא כנראה רק עוד סיבה להמשיך.