הזיכרון שהפך למקרר: המיזם של הרש מאכיל עשרות משפחות ביום

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הרש, שהיה בן 23 ובעל קשר משפחתי עמוק לשיקגו, נחטף ב־7 באוקטובר 2023 ממסיבת נובה ונרצח בשבי חמאס. הוריו, רייצ'ל גולדברג וג'ון פולין, שנולדו וגדלו באזור שיקגו, הפכו במהלך תקופת השבי של בנם לאחד הקולות המזוהים ביותר עם המאבק להשבת החטופים. ביום רביעי הם חזרו לאזור כדי להשתתף בטקס ההקדשה של מיזם שנושא את שמו.

כיום המתחם כולל למעשה יותר ממקרר אחד. במקרר אחד נמצאות ארוחות כשרות מוכנות שמגיעות ממסעדות וקייטרינג באזור; באחר מאוחסן מזון שהוכן בבתים כשרים, ובמקום יש גם מוצרי מזון ארוזים, פירות וירקות ומזווה למוצרים יבשים. הכול זמין לכל אדם הזקוק לכך, יהודי או לא יהודי, בכל שעה של היממה.

הרעיון למקרר הקהילתי הכשר החל להתגבש אצל אנשי ארגון "סולו", יוזמה יהודית אורתודוקסית העוסקת בחיבור בין קהילות באמצעות התנדבות. אנשי הארגון הכירו את מודל המקררים הקהילתיים הפועלים בשיקגו ובאוונסטון — מקררים שנמצאים במקום ציבורי וכל אחד יכול להניח בהם מזון או לקחת ממנו לפי הצורך. במשך שנים הם חלמו ליצור גרסה כשרה שתוכל לשרת גם משפחות שומרות כשרות.

נקודת המפנה הגיעה בספטמבר 2024. יום לאחר שנודע כי גופתו של הרש נמצאה במנהרה בעזה, נפגשו אנשי הקבוצה כדי לבחון אם אפשר להפוך את הרעיון למציאות. בהלווייתו שמעו את אביו אומר כי הוא מקווה שזכרו של הרש "יהיה מהפכה". לדברי הרב הודי נמס, מנכ"ל "סולו", המילים האלה הפכו לקריאה לפעולה. "רצינו להיות חלק מהמהפכה הזאת", סיפר בטקס.

כיום המתחם כולל למעשה יותר ממקרר אחד. במקרר אחד נמצאות ארוחות כשרות מוכנות שמגיעות ממסעדות וקייטרינג באזור; באחר מאוחסן מזון שהוכן בבתים כשרים, ובמקום יש גם מוצרי מזון ארוזים, פירות וירקות ומזווה למוצרים יבשים. הכול זמין לכל אדם הזקוק לכך, יהודי או לא יהודי, בכל שעה של היממה.

אולי האלמנט החשוב ביותר במיזם הוא האנונימיות. אין צורך להירשם, להוכיח הכנסה או להסביר מדוע באת. אדם יכול להגיע, לקחת את מה שהוא זקוק לו וללכת. אחת ממשתמשות המקרר סיפרה כי בתקופות קשות הוא סייע למשפחתה בארוחות שבת, בחטיפים לילדים ובארוחות במהלך השבוע, ובעיקר נתן לה את הביטחון שיש מקום שאליו אפשר להגיע בלי לחשוש ממפגש מביך עם מכרים.

על פי המארגנים, המקרר כבר נמצא בשימוש כ־50 פעמים ביום. קרוב לאלף מתנדבים היו מעורבים בפרויקט בשלביו השונים, וכ־100 עד 150 מהם מהווים את הגרעין הקבוע שמתחזק וממלא אותו. המטרה הבאה היא לנסות להקים מקררים דומים בקהילות נוספות ברחבי ארצות הברית.

גם העיצוב של המקום נועד להחזיר את הרש אל הסיפור. אמנים מתנדבים יצרו במקום דיוקן שלו וציור קיר של פירות, בהשראת חולצה שלבש באחת התמונות המוכרות שלו ליד מפל. על השלט בכניסה מופיע משפט מן ההגדה של פסח: "כל דכפין ייתי וייכול" — כל מי שרעב, יבוא ויאכל.

זה אינו מיזם הנצחה במובן הרגיל. אין כאן רק שלט, פסל או טקס שנערך פעם בשנה. בכל פעם שמישהו משאיר שקית מצרכים, בכל פעם שמשפחה מגיעה לקחת ארוחת ערב ובכל פעם שילד חוזר הביתה עם אוכל שהיה חסר לו, הזיכרון של הרש ממשיך לעשות משהו.

ובימים שבהם נדמה שהחדשות האמריקאיות והיהודיות מורכבות בעיקר מעימותים, אנטישמיות ומלחמות, יש משהו מנחם במיוחד בסיפור הזה: מתוך אחד האסונות הגדולים ביותר שחוותה משפחה, נוצר מקום שבכל יום עוזר למשפחה אחרת לעבור את היום קצת יותר בקלות.