
מרכז הקהילה היהודית מרלין מאיירסון במנהטן ישיק ב־15 בספטמבר את „פרויקט התרבות הישראלית”, יוזמה חדשה שמטרתה, על פי המרכז, „להגן, לרומם ולשמר את הקולות האמנותיים הישראליים בניו יורק וברחבי צפון אמריקה”. במרכז אומרים כי ההחלטה נולדה בעקבות מצב שבו אמנים ישראלים מוחרמים, הזמנות להשתתפות באירועים מבוטלות והזדמנויות מקצועיות נסגרות בפניהם לא בשל תוכן עבודתם אלא בגלל הלאום שלהם.
לא מדובר רק בקרן מענקים. מיליון הדולר מיועדים להקמת מערך רחב שאמור לסייע לאמנות ישראלית להגיע לקהל האמריקאי באמצעות תערוכות, קולנוע, מוזיקה, ספרות, מופעים, תוכניות שהות לאמנים ושיתופי פעולה עם מוסדות אחרים. בשנה הראשונה מבקשים במרכז לבנות את התשתית ואת רשת השותפים, מתוך כוונה שהמודל יתרחב בהמשך גם מעבר לניו יורק.
המרכז מציע גם להפוך לכתובת עבור מוזיאונים, גלריות, אוניברסיטאות, פסטיבלים, מרכזים קהילתיים יהודיים וארגוני הלל ברחבי ארצות הברית שמעוניינים להציג אמנות ישראלית. אנשי הפרויקט יוכלו לסייע בבחירת אמנים, אוצרות תערוכות, הפקת פסטיבלי קולנוע, מציאת סרטים, סופרים ומרצים ובניית אירועי תרבות ישראליים שלמים.

בועז ברמן, ממייסדי להקת מיומנה, סיפר כי לאחר 7 באוקטובר גופים שעבדו במשך שנים עם הלהקה חדלו לשתף איתה פעולה, ובהם שותפים בספרד שלא רצו עוד להיות מזוהים עם גוף הקשור לישראל.
המהלך מגיע בתקופה שבה עדויות מתוך תעשיית התרבות הישראלית מצביעות על שינוי חד מאז 7 באוקטובר. אייזק זבלוקי, מנהל מרכז הקולנוע הישראלי במרכז מרלין מאיירסון, כתב לאחר ביקור בפסטיבל הקולנוע בירושלים כי לפני המלחמה נהנו הפקות ישראליות משותפויות בינלאומיות ומימון משותף, בעיקר באירופה. לדבריו, מאז הצטמצמו באופן משמעותי שיתופי הפעולה, וסרטים ישראליים נתקלים כיום גם בקושי חדש: אפילו כאשר כבר נמצא המימון להפיק אותם, קשה הרבה יותר להביא אותם אל הקהל.
לדבריו, פסטיבלים בינלאומיים מסוימים חוששים להציג סרטים ישראליים ומפיצים מביאים בחשבון לא רק את איכותו או את הפוטנציאל המסחרי של הסרט, אלא גם את האפשרות למחאה פוליטית נגדו. התוצאה, לדבריו, היא שסרטים שבעבר היו יכולים להגיע להקרנות מסחריות בארצות הברית ובאירופה מתקשים היום למצוא הפצה.
גם בתחומים אחרים התופעה כבר מורגשת. יוצרים ישראלים סיפרו בחודשים האחרונים על ביטולי הופעות ושיתופי פעולה שנפסקו. בועז ברמן, ממייסדי להקת מיומנה, סיפר כי לאחר 7 באוקטובר גופים שעבדו במשך שנים עם הלהקה חדלו לשתף איתה פעולה, ובהם שותפים בספרד שלא רצו עוד להיות מזוהים עם גוף הקשור לישראל.
גם הבמאי הישראלי נדב לפיד, הידוע דווקא בביקורתו החריפה על ממשלת ישראל, נקלע השנה למחלוקת בצרפת לאחר שיוצרים דרשו שלא להציג את סרטו בפסטיבל במרסיי בשל הקשר שלו למימון ישראלי. המקרה עורר מחאה נגד החרם מצד אנשי קולנוע בולטים בצרפת ובעולם והמחיש עד כמה הזהות הישראלית עצמה יכולה להפוך כיום לחלק מהוויכוח סביב יצירת אמנות.
אחד המרכיבים הראשונים בפרויקט החדש בניו יורק נקרא „עבודה בתהליך”. בניגוד למענקי אמנות שבהם נדרש היוצר להציע מראש יצירה מסוימת, התוכנית מציעה תמיכה בלתי מוגבלת בשימוש — כלומר, האמן יכול להשתמש בכסף לשכירת סטודיו, רכישת ציוד, מחקר, נסיעות, הוצאות מחיה או פשוט כדי לפנות לעצמו זמן להמשיך ליצור.
היוזמה פתוחה לאמנים שהם תושבי קבע בישראל בתחומי האמנות החזותית, הספרות ואמנויות הבמה. הזוכים יקבלו גם חשיפה באתר הפרויקט ושתי פגישות אישיות עם אנשי מקצוע מעולם התרבות של ניו יורק, שבהן יוכלו לעסוק בין היתר בהשגת תערוכות, הוצאות לאור, תוכניות שהות, יצירת קשרים מקצועיים ופיתוח הקריירה בארצות הברית. המועד האחרון להגשת מועמדות למחזור הראשון הוא 15 בנובמבר, והזוכים אמורים לקבל הודעה בינואר 2027.
אבל במנהטן מדגישים שהמטרה גדולה בהרבה מכמה מענקים. הפרויקט מבקש ליצור רשת אמריקאית חדשה עבור התרבות הישראלית — מקום שאליו יוכלו לפנות גם אמנים שמחפשים במה וגם מוסדות אמריקאיים שמעוניינים להציג אותם אך אינם יודעים כיצד להתחיל.
אירוע ההשקה ייערך בערב 15 בספטמבר במרכז מרלין מאיירסון ברחוב אמסטרדם באפר וסט סייד של מנהטן. באותו ערב תיפתח גם תערוכה העוסקת באוכל ובזהות הישראלית, בהשתתפות האוצרת ד"ר סמדר שפי.
עבור המארגנים, המסר הוא שהוויכוח הפוליטי סביב ישראל אינו צריך להפוך למחיקה של התרבות הישראלית. באתר הפרויקט הם מסבירים כי המהלך נולד משום שיוצרים ישראלים מתמודדים עם „בידוד תרבותי הולך וגובר” ועם ירידה במספר ההזדמנויות הבינלאומיות העומדות בפניהם. התמיכה מיועדת, הם מדגישים, לישראלים מכל הרקעים והקהילות — ולא רק לאמנים יהודים.
וכך, דווקא בתקופה שבה חלק מעולם התרבות מנסה להרחיק את ישראל מהבמה, אחד ממוסדות התרבות היהודיים המרכזיים בניו יורק מבקש לעשות את ההפך: להשקיע מיליון דולר כדי לוודא שהאמנים הישראלים ימשיכו להישמע — ושיהיה מי שייתן להם במה.