הפנטגון מחפש מדליף: 50 בכירים חוברו למכונת אמת
אחרי שהודלף כי המלחמה באיראן שחקה את מלאי הטילים והמיירטים של ארצות הברית, הפנטגון פתח במצוד פנימי חריג: קצינים ואזרחים מהמטה המשולב עברו פוליגרף, טראמפ קרא לדיווחים "בוגדניים" ואיים במאסרים ממושכים. מאחורי המאבק בהדלפות מסתתרת שאלה מטרידה הרבה יותר — עד כמה באמת הידלדלו מחסני הנשק של המעצמה החזקה בעולם.
האזינו לכתבה זו
הפנטגון מחפש מדליף: 50 בכירים חוברו למכונת אמת
09.05.2026 19:00
סוכנויות הידיעות
וושינגטון — הפנטגון רגיל לחפש אויבים מעבר לים. הפעם הוא מחפש אותם בתוך הבית.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
במהלך אוגוסט עברו כ־50 אנשי המטה המשולב של צבא ארצות הברית — קצינים בכירים לצד עובדים אזרחיים — בדיקות פוליגרף במסגרת חקירה שנועדה לאתר את מקורן של הדלפות לתקשורת. במוקד עמדו דיווחים רגישים במיוחד על כך שהמלחמה באיראן שחקה באופן חריף את מלאי התחמושת האמריקאיים, ובהם טילים ארוכי־טווח ומיירטי פטריוט.
עצם היקף הבדיקה הוא שהפך את הפרשה לחריגה. לא מדובר בחייל זוטר או בעובד בודד שנחשד בהדלפה, אלא בעשרות אנשי מטה שנמצאים קרוב מאוד למוקדי קבלת ההחלטות הצבאיים של ארצות הברית. המטה המשולב עצמו כולל בין 1,500 ל־2,000 קצינים ועובדים אזרחיים, והוא אחראי על תכנון מבצעים, גיבוש מדיניות ותיאום עם הפיקודים האזוריים ברחבי העולם. יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, לא היה בין הנבדקים.
לפי הדיווחים, החוקרים שאלו את הנבדקים ישירות אם מסרו מידע מסווג לעיתונאים, ובפרט אם העבירו מידע הנוגע לירידה במלאי התחמושת. הפנטגון לא מסר פרטים מלאים על החקירה, אך דובר המשרד שון פרנל אמר כי המחלקה מתייחסת בחומרה רבה לכל דליפה של מידע ביטחוני מסווג ופועלת לחקור אותה.
אלא שהסערה האמיתית אינה רק סביב השאלה מי הדליף. היא סביב השאלה מה בדיוק הודלף.
עצם היקף הבדיקה הוא שהפך את הפרשה לחריגה. לא מדובר בחייל זוטר או בעובד בודד שנחשד בהדלפה, אלא בעשרות אנשי מטה שנמצאים קרוב מאוד למוקדי קבלת ההחלטות הצבאיים של ארצות הברית. המטה המשולב עצמו כולל בין 1,500 ל־2,000 קצינים ועובדים אזרחיים, והוא אחראי על תכנון מבצעים, גיבוש מדיניות ותיאום עם הפיקודים האזוריים ברחבי העולם. יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, לא היה בין הנבדקים.
בחודשים האחרונים פורסמו שורה של דיווחים שלפיהם הלחימה המתמשכת באיראן הותירה את צבא ארצות הברית עם מלאים מצומצמים של כמה מן המערכות החשובות ביותר שלו. בין היתר דווח על שחיקה חדה במלאי מיירטי פטריוט ות'אאד, וכן על שימוש נרחב בטילים ארוכי־טווח ובחימוש מדויק. מומחי ביטחון הזהירו כי בחלק מן המערכות החזרת המלאי לרמות שלפני המלחמה עשויה להימשך שנים.
רשת סי־בי־אס דיווחה כי ארצות הברית השתמשה כמעט בכל המלאי העולמי שלה של כמה מסוגי הטילים ארוכי־הטווח, ובהם אטאקמס וטילי תקיפה מדויקים מהדור החדש. דיווחים אחרים הצביעו על כך שכ־80% ממלאי מיירטי ת'אאד שהיה לאמריקאים לפני המלחמה כבר נוצל, וכמחצית ממלאי הפטריוט. הבית הלבן והפנטגון דחו את התיאור של מחסור מסוכן, אך גם הודו למעשה שהייצור חייב לגדול במהירות.
עבור ישראל, זו אינה שאלה אמריקאית פנימית בלבד. פטריוט, ת'אאד ומערכות יירוט נוספות הן חלק מרכזי מן המטרייה האווירית שעליה נשענות בעלות בריתה של ארצות הברית. אם המלאים האמריקאיים אכן נשחקו, המשמעות אינה רק פחות אפשרויות עבור הפנטגון במלחמה נוספת עם איראן, אלא גם פחות גמישות במקרה של עימות מקביל במזרח התיכון, באירופה או באסיה.
הנשיא דונלד טראמפ הגיב לדיווחים בזעם. הוא טען שלארצות הברית יש "כמויות אדירות" של תחמושת וכי ייצור חדש כבר מתבצע בהיקפים גדולים, אבל במקביל הבטיח למצוא את המדליפים. טראמפ כינה את הדיווחים "בוגדניים" והזהיר כי מי שיימצא אחראי להדלפות עלול לעמוד בפני עונשי מאסר ממושכים.
הזעם הגיע גם לצמרת הפנטגון. לפי "וושינגטון פוסט", טראמפ התעמת עם שר ההגנה פיט הגסת' בקמפ דייוויד ודרש ממנו תשובות בנוגע למלאי התחמושת. על פי הדיווח, הנשיא סבר שהבעיה כבר נפתרה, אך גילה כי המחסור עדיין מגביל את האפשרויות הצבאיות של ארצות הברית מול איראן.
מכאן הפכה פרשת ההדלפות למשהו גדול יותר ממאבק תקשורתי. היא נוגעת ישירות באמון שבין הבית הלבן, הפנטגון והדרג הצבאי. תחת הגסת' נרשמו בשנה האחרונה טלטלות רבות בצמרת משרד ההגנה, כולל פיטורים, התפטרויות וחסימת קידומים של עשרות קצינים. מבקריו טוענים כי האווירה שנוצרה במערכת היא של חשד, נאמנות פוליטית ופחד מהדלפות — ולא של עבודה מקצועית רגילה.
הפוליגרפים רק העמיקו את התחושה הזאת. מדובר בכלי שנוי במחלוקת מבחינה מדעית ומשפטית, ובוודאי כאשר משתמשים בו במספר גדול של אנשי מטה בכירים. עצם ההחלטה לחבר עשרות קצינים ועובדים למכונת אמת מעבירה מסר ברור: הפנטגון אינו רואה בהדלפות תקלה מקרית, אלא איום ביטחוני ממשי.
לפי אחד הדיווחים, החוקרים אף שקלו אפשרות שמא מאחורי חלק מן המידע עומד גורם שפועל עבור מדינה זרה — תרחיש שמסביר את רמת הרגישות הגבוהה ואת היקף החקירה. עם זאת, לא פורסמה עד כה ראיה לכך שאחד הנבדקים אכן פעל כמרגל, ולא דווח על אדם שנכשל בבדיקה באופן שהוביל להאשמה פומבית.
וזו בדיוק הנקודה שמעניקה לפרשה את עוצמתה. אם המידע שדלף היה שגוי וחסר חשיבות, קשה להסביר מדוע עשרות אנשי מטה בכירים עברו חקירה חריגה כל כך. אם הוא נכון, לעומת זאת, המשמעות חמורה בהרבה: המלחמה באיראן לא רק גבתה מחיר בחיי אדם ובכסף, אלא גם שחקה את מחסני הנשק האסטרטגיים של ארצות הברית.
לכן הפנטגון מנהל עכשיו שני קרבות במקביל. בחוץ הוא מנסה לשמר הרתעה מול איראן. בפנים הוא מנסה לגלות מי סיפר לעולם עד כמה ההרתעה הזאת אולי נשחקה.
והשאלה שמטרידה את וושינגטון כבר אינה רק מי הדליף — אלא מה יש במחסנים שאסור היה לאמריקה לדעת שחסר בהם.
