
השאלה היא מי נתן לו את הבמה.
והשם שמופיע באותיות הגדולות ביותר על הכרטיס הוא אד שירן.

האם שירן או אנשי ההפקה שלו ידעו מראש שמקלמור מתכוון להשתמש בהופעה להעברת המסרים האלה? האם תוכן הווידאו והנאום נבדקו מראש? האם לאמני החימום יש חופש מוחלט להכניס תוכן פוליטי לסט שלהם? והאם אחרי שחלק מהמעריצים הישראלים מספרים שעזבו את האצטדיון פגועים, מקלמור ימשיך להופיע באותו אופן בתחנות הבאות?
מקלמור הופיע ב־4 בספטמבר במטלייף כחלק מערב הפתיחה של שתי הופעות הענק של שירן בניו ג׳רזי. הוא לא היה אורח שהופיע בהפתעה ולא אמן מקומי שהתווסף ברגע האחרון. מטלייף פרסם אותו מראש כאחד ה״אורחים המיוחדים״ של שירן לצד לוקאס גרהאם ובירד, והאתר הרשמי של שירן מגדיר אותו במפורש כאמן חימום בסיבוב.
במהלך הופעתו במטלייף חזר מקלמור אל אחד הנושאים שהפכו בשנים האחרונות לחלק מרכזי בזהותו הציבורית: הפלסטינים והמלחמה בעזה. הוא דיבר על עזה ועל הגדה המערבית, הביע תמיכה בפלסטינים וקרא לשחרור פלסטין. ברשת הופצו תיעודים מההופעה ומהנאום.
עבור ישראלים ויהודים מסוימים בקהל, זה היה הרבה יותר מעוד הצהרה פוליטית של זמר. הם קנו כרטיס לאד שירן, הגיעו לאצטדיון לערב של מוזיקה ומצאו את עצמם מול אחד האמנים המזוהים ביותר בתעשיית המוזיקה האמריקנית עם הקמפיין נגד ישראל.
חלק מהישראלים שנכחו במקום תיארו תחושות קשות, בכי והחלטה לעזוב עוד לפני ששירן עלה לבמה. העדויות האלה חשובות, אבל הן מספרות רק חצי מהסיפור.
החצי השני מתחיל הרבה לפני אותו ערב בניו ג׳רזי.
מקלמור אינו אמן שהביע לפתע עמדה על עזה באמצע הופעה. כבר במאי 2024 הוא הוציא את ״הינד׳ס הול״, שיר מחאה שנכתב בהשראת המחאות הפרו־פלסטיניות באוניברסיטאות בארצות הברית. בשיר הוא תוקף בחריפות את ישראל ואת התמיכה האמריקנית בה, משתמש במונח ״רצח עם״ ומבקר את תעשיית המוזיקה על שתיקתה. הוא הודיע שהכנסות הסטרימינג מהשיר ייתרמו לאונר״א.
הפעילות שלו גם לא נשארה בגבולות האולפן. מקלמור הפך את הבמות שלו לחלק מהאקטיביזם הפוליטי שלו והסביר בפומבי שהמלחמה בעזה שינתה את האופן שבו הוא מסתכל על האחריות שלו כאמן. כאשר ביטל ב־2024 הופעה בדובאי בגלל טענות בנוגע למעורבות איחוד האמירויות במלחמה בסודן, הוא קשר במפורש את החלטתו גם לשינוי שעבר בעקבות עזה ולשאלה אם ראוי לאמן להמשיך להרוויח כסף כאשר הוא מתנגד למדיניות של המדינה שבה הוא אמור להופיע.
במילים אחרות, מי שבחר במקלמור כמופע חימום ב־2026 לא היה צריך לחפש עמוק בארכיון כדי לדעת מהן עמדותיו או כיצד הוא משתמש בבמה שלו.
וזו בדיוק הנקודה שמפנה את הזרקור לעבר אד שירן.
האתר הרשמי של שירן מאשר שמקלמור הוא חלק מתוכנן מסיבוב ההופעות. הוא שובץ בשתי ההופעות במטלייף, והוא רשום גם כאמן חימום בהמשך הסיבוב — בין היתר בפילדלפיה ובתחנות אמריקניות נוספות. באתר הרשמי של הסיבוב בצפון אמריקה הוא מופיע לצד שירן גם בהופעת הסיום בטמפה.
מטלייף עצמו הודיע כבר מראש ששירן מגיע לשתי ההופעות בניו ג׳רזי ״עם האורחים המיוחדים מקלמור, לוקאס גרהאם ובירד״. גם פרסומים מקומיים לקראת הסיבוב ציינו שהערב יכלול סטים של שלושת אמני החימום. כלומר, מבחינה מסחרית והפקתית, מקלמור היה חלק גלוי ומתוכנן מהמוצר שנמכר לקהל.
אין בכך כשלעצמו הוכחה ששירן מסכים עם דעותיו של מקלמור. אמנים גדולים אינם בהכרח מאמצים את כל הדעות הפוליטיות של כל מוזיקאי שמופיע איתם. וגם אין כרגע בסיס עובדתי אמין לטענה ששירן עצמו אנטישמי.
אבל יש הבדל בין לטעון ששירן חולק את השקפותיו של מקלמור לבין לשאול מהי האחריות שלו למה שמתרחש בסיבוב הופעות הנושא את שמו.
האם שירן או אנשי ההפקה שלו ידעו מראש שמקלמור מתכוון להשתמש בהופעה להעברת המסרים האלה? האם תוכן הווידאו והנאום נבדקו מראש? האם לאמני החימום יש חופש מוחלט להכניס תוכן פוליטי לסט שלהם? והאם אחרי שחלק מהמעריצים הישראלים מספרים שעזבו את האצטדיון פגועים, מקלמור ימשיך להופיע באותו אופן בתחנות הבאות?
נכון לעכשיו, לא הופיעה תגובה פומבית של שירן לאירוע במטלייף או לטענות של הישראלים שנפגעו. האתר הרשמי שלו ממשיך להציג את מקלמור כאמן חימום בהופעות הבאות.
ויש עוד פרט שמוסיף לסיפור שכבה מעניינת.
שירן כבר מצא את עצמו בעבר בתוך סערה הקשורה לישראל — ואז דווקא בחר להגיב.
בספטמבר 2024 ארגון ישראלי הביא קבוצה של חיילים ישראלים פצועים ואחרים שנפגעו מהמלחמה להופעה ציבורית של שירן בקפריסין. בהמשך הופצו ברשת טענות כאילו שירן עצמו ערך הופעה מיוחדת למען חיילי צה״ל. הטענה הייתה מטעה: הארגון רכש או ארגן עבורם כרטיסים להופעה רגילה במסגרת סיבוב ההופעות; שירן לא ערך עבורם קונצרט פרטי. רויטרס בדקה את הסיפור ואישרה זאת.
שירן עצמו לא התעלם אז מהפרשה. כאשר הטענה שהוא ״הופיע למען צה״ל״ התפשטה ברשת, הוא פרסם הבהרה והגדיר את האופן שבו הדברים הוצגו כ״מפלג ומזיק״.
האירוע ההוא אינו הופך את שירן לאנטי־ישראלי, ובוודאי שאינו מוכיח אנטישמיות. הוא כן יוצר ניגוד מעניין: כאשר שמו נקשר לטענה שהוא נתן הופעה מיוחדת לחיילים ישראלים, הוא ראה צורך להבהיר בפומבי מה באמת קרה. כעת, לאחר שאמן חימום רשמי בסיבוב שלו השתמש בבמה מול עשרות אלפי צופים כדי להעביר מסר פוליטי חריף בנושא ישראל ועזה, טרם פורסמה מצדו תגובה פומבית.
מבחינת מעריצים ישראלים, זו עשויה להיות הנקודה הכואבת ביותר בפרשה.
אד שירן הוא אחד האמנים הגדולים והאהובים בעולם. האנשים שקנו כרטיסים למטלייף לא הגיעו לכנס פוליטי ולא לעצרת של מקלמור. הם קנו כרטיס לערב שנושא את שמו של שירן. חלקם רצו, כפי שסיפרו לאחר מכן, כמה שעות של בריחה מהמציאות שמלווה ישראלים מאז 7 באוקטובר.
במקום זאת הם מצאו את המלחמה מחכה להם גם שם.
אבל הסיפור במטלייף אינו רק סיפור על מעריצים שנפגעו. הוא מציף שאלה רחבה יותר שהולכת ונעשית משמעותית בעולם הבידור האמריקני: כאשר אמן ראשי מזמין אמן אחר להצטרף לסיבוב שלו, איפה מסתיימת עצמאותו של מופע החימום ומתחילה האחריות של מי ששמו מכר את הכרטיס?
למקלמור לפחות אין צורך להפנות את השאלה. הוא מעולם לא הסתיר את עמדותיו. הוא כתב אותן, שר אותן והכריז עליהן שוב ושוב.
ולכן אחרי מטלייף, השאלה החדשה אינה למה מקלמור עשה את זה.
כולם כבר ידעו מה מקלמור חושב.
השאלה היא מה אד שירן חושב על מה שנעשה על הבמה שלו — והאם הוא מתכוון לומר משהו על כך.