תשעת אלפים חולים איבדו את הרופאים: אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מתרחבת — והעניים נדחקים החוצה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ואז, ב־30 ביוני, ההסכם נגמר.

חוזה בן 16 שנה בין UCLA לבין "הלת' קר אל־איי", התאחדות גדולה של מרפאות קהילתיות ללא מטרות רווח, לא חודש. כתוצאה מכך נקלעו כ־9,000 מטופלי מדי־קל שבריריים מבחינה רפואית לחוסר ודאות ונאלצו לבדוק אם יוכלו להמשיך לקבל טיפול מהרופאים שכבר מכירים את מצבם — או להתחיל לחפש מומחים חדשים.

מבחינת חולים כאלה, החלפת רופא אינה מעבר טכני בין מרפאות. כאשר מדובר באונקולוג שמכיר במשך שנים את התיק הרפואי, בצוות השתלות שמלווה מטופל לאחר ניתוח מורכב או במומחה המטפל בהריון בסיכון גבוה, אפילו עיכוב של שבועות עלול להיות משמעותי.

הסיפור מעורר זעם במיוחד משום שהוא מתרחש בזמן שבו UCLA Health ממשיכה להרחיב את נוכחותה ברחבי דרום קליפורניה. המערכת מפעילה מאות אתרי טיפול ומרפאות, כולל באזורים אמידים במיוחד. במקביל, המבקרים טוענים כי חלקה של UCLA בטיפול באוכלוסיית מדי־קל נמוך מזה של מערכות בריאות אחרות השייכות לאוניברסיטת קליפורניה.

"הרבה מהמטופלים האלה המתינו חודשים לפגישה עם מומחי UCLA, וכעת נאמר להם שהם לא יכולים לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו בדחיפות", הזהירה הלת' קר אל־איי לאחר פקיעת ההסכם.

העימות הפך במהירות למלחמת גרסאות.

סברה מטובסקי, מנכ"לית הלת' קר אל־איי, טענה כי UCLA כלל לא הייתה מעוניינת במשא ומתן אמיתי על חידוש ההסכם. לדבריה, האוניברסיטה אפילו לא ביקשה העלאת תעריפים.

"הם פשוט רוצים שנצא", אמרה.

לדבריה, אנשי UCLA הסבירו כי המערכת מתמודדת עם בעיות קיבולת במרכז הרפואי רונלד רייגן בווסטווד, בחדר המיון ובמרפאות מומחים שונות. אלא שמבחינת מטובסקי, ההסבר הזה רק חיזק את הביקורת.

לטענתה, אי אפשר לפתור מחסור בתורים באמצעות דחיקת מטופלי מדי־קל החוצה, בזמן שמערכת הבריאות ממשיכה להתרחב, לשווק את שירותיה ולקבל מטופלים אחרים.

UCLA מציגה תמונה הפוכה. דובר האוניברסיטה פיל המפטון טען כי דווקא UCLA הציעה להאריך את ההסכם — והלת' קר אל־איי היא שדחתה את ההצעה. לדבריו, הבעיה המרכזית היא שלא ניתן להמשיך לקבל מספר בלתי מוגבל של הפניות חדשות כאשר המרפאות כבר מתמודדות עם מגבלות קיבולת ויש צורך להבטיח שמטופלים קיימים יוכלו לקבל תורים בזמן.

רגע לפני שהמשבר החריף עוד יותר, נרשמה תפנית. מסיבת עיתונאים שתכננה הלת' קר אל־איי כדי להציג את סיפוריהם של המטופלים בוטלה ברגע האחרון, לאחר ששני הצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמה עקרונית על תקופת מעבר של כשנה.

לפי ההסכמה, מטופלים שכבר נמצאים בטיפול ב־UCLA, מי שכבר נקבע להם תור ומטופלים הזקוקים לשירותים מסוימים שעליהם יסכימו הצדדים יוכלו להמשיך לקבל טיפול במתקני UCLA. במקביל אמורה להתבצע העברה הדרגתית של מטופלים לרופאים אחרים. לכן אין מדובר בניתוק מיידי של כל 9,000 החולים — אך מבחינת רבים מהם, עתיד הטיפול ארוך הטווח עדיין אינו ברור.

הסיפור מעורר זעם במיוחד משום שהוא מתרחש בזמן שבו UCLA Health ממשיכה להרחיב את נוכחותה ברחבי דרום קליפורניה. המערכת מפעילה מאות אתרי טיפול ומרפאות, כולל באזורים אמידים במיוחד. במקביל, המבקרים טוענים כי חלקה של UCLA בטיפול באוכלוסיית מדי־קל נמוך מזה של מערכות בריאות אחרות השייכות לאוניברסיטת קליפורניה.

מכאן גם עולה השאלה שמרחפת מעל הפרשה: כאשר מספר התורים מוגבל והמערכת נדרשת להחליט למי תינתן גישה למומחים המבוקשים ביותר — מי נדחק לסוף התור?

מטובסקי ואנשי המרפאות הקהילתיות רואים בכך בעיה של צדק רפואי. הלת' קר אל־איי היא אחת מרשתות הבריאות הגדולות במדינה המשרתות אוכלוסיות מוחלשות, והיא עובדת עם יותר מ־600 אלף מטופלים באמצעות מרפאות ומרכזי בריאות ברחבי מחוז לוס אנג'לס.

המשבר מגיע גם בתקופה רגישה במיוחד עבור מדי־קל. החל מ־1 בינואר 2026 הוקפאה האפשרות של קבוצות מסוימות של מבוגרים ללא מעמד הגירה מתאים להירשם לראשונה לכיסוי המלא של התוכנית. שינויים פדרליים נוספים צפויים להכניס החל מ־2027 דרישות עבודה או פעילות אחרת לחלק מהמבוגרים, לצד שינויים נוספים בזכאות ובאופן קבלת הטיפול. הרשויות בקליפורניה כבר מזהירות כי מיליוני תושבים עלולים להיות מושפעים מהשינויים בשנים הקרובות.

UCLA דוחה את הטענה שהיא נסוגה מאחריותה כלפי אוכלוסיות חלשות. לדברי המפטון, נתוני ההכנסות לבדם אינם משקפים את היקף הטיפול שמעניקה המערכת למטופלי מדי־קל, בין היתר משום שהתעריפים שמשלמת התוכנית נמוכים ולעיתים אינם מכסים את מלוא עלות הטיפול.

UCLA טוענת כי היא מעניקה מדי שנה טיפול בשווי מאות מיליוני דולרים לבעלי הכנסה נמוכה וממשיכה להשקיע בפרויקטים רפואיים המיועדים גם לציבור הרחב. היא גם מצביעה על מספר גדול של ימי אשפוז וביקורים בחדרי המיון של מטופלי מדי־קל כהוכחה לכך שהיא עדיין ממלאת תפקיד מרכזי ברשת הביטחון הרפואית של לוס אנג'לס.

אלא שמבחינת המטופלים עצמם, המספרים הגדולים אינם בהכרח מרגיעים.

עבור אדם שכבר עבר השתלה, חולה סרטן שנמצא באמצע סדרת טיפולים או אישה שהרופאים הגדירו את הריונה כמסוכן, השאלה אינה כמה כסף משקיעה UCLA בכלל מערכת הבריאות — אלא האם הרופא שמכיר אותם ימשיך לקבל אותם בחודש הבא.

במשך שנים, כשמרפאות הקהילה נתקלו במקרה מסובך במיוחד, הכתובת הייתה ברורה.

"UCLA הייתה המקום שאליו פנינו", אמרה מטובסקי. "הם טיפלו בכל המקרים המורכבים."

עכשיו, גם אחרי הסכם המעבר הזמני, 9,000 מטופלים יודעים שהקשר הזה כבר אינו מובטח כפי שהיה במשך 16 שנה. ובמערכת בריאות שבה תור למומחה יכול להיות ההבדל בין טיפול בזמן לבין הידרדרות מסוכנת, זה הרבה יותר מסכסוך חוזי.