איראן תחת סנקציות? מיליארדים שלה עוברים דרך בנקים בארה״ב
חקירה חדשה חושפת כיצד טהראן מנצלת בנקאות מתכתבת, חברות קש ובתי חלפנות כדי להזרים דולרים דרך המערכת האמריקאית. לפי משרד האוצר, כ־9 מיליארד דולר הקשורים לאיראן עברו דרך בנקים בארצות הברית בשנה אחת בלבד — וחלק מהמסלולים נקשרו למשמרות המהפכה ולכוח קודס.
האזינו לכתבה זו
איראן תחת סנקציות? מיליארדים שלה עוברים דרך בנקים בארה״ב
09.06.2026 11:00
סוכנויות הידיעות
ארצות הברית מטילה על איראן סנקציות, מאיימת על מי שסוחר איתה ומנסה לנתק אותה מהמערכת הפיננסית העולמית. אלא שמתברר כי דווקא בתוך המערכת הבנקאית האמריקאית עצמה ממשיכים לעבור מיליארדי דולרים הקשורים לטהראן.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
חקירה של "וול סטריט ג'ורנל" חושפת כיצד איראן מצליחה לעקוף במשך שנים חלק מהסנקציות באמצעות מנגנון פיננסי ותיק, מורכב וקשה לזיהוי — ולהעביר כספים בדולרים דרך בנקים בארצות הברית מבלי שהזיקה האיראנית לעסקה תופיע באופן גלוי.
לפי גורמים מערביים ומומחים פיננסיים שצוטטו בחקירה, איראן משתמשת ברשת של חברות קש, בתי חלפנות ומתווכים פיננסיים במדינות ובמרכזים עסקיים מחוץ לאיראן. הכסף מועבר בין גופים שונים, מוסווה בתוך עסקאות מסחריות, ובסופו של דבר מגיע למערכת הסליקה הדולרית האמריקאית.
הכלי המרכזי שמאפשר זאת נקרא בנקאות מתכתבת — שיטה ותיקה שבה בנק במדינה אחת מחזיק חשבון בבנק במדינה אחרת כדי לבצע העברות במטבע זר. המנגנון הזה חיוני למסחר העולמי, משום שהוא מאפשר לבנקים שאין להם פעילות ישירה בארצות הברית לבצע תשלומים בדולרים.
אלא שאותו מנגנון הפך גם לנקודת תורפה.
לפי גורמים מערביים ומומחים פיננסיים שצוטטו בחקירה, איראן משתמשת ברשת של חברות קש, בתי חלפנות ומתווכים פיננסיים במדינות ובמרכזים עסקיים מחוץ לאיראן. הכסף מועבר בין גופים שונים, מוסווה בתוך עסקאות מסחריות, ובסופו של דבר מגיע למערכת הסליקה הדולרית האמריקאית.
איראן אינה צריכה בהכרח לפתוח חשבון ישירות בבנק אמריקאי. במקום זאת, היא יכולה להשתמש בבנק זר שמחזיק חשבון מתכתב בארצות הברית, ולהעביר דרכו תשלומים לאחר שהקשר לטהראן הוסווה בשכבות של חברות ומתווכים.
היקף התופעה ממחיש עד כמה קשה לחסום אותה. לפי הדיווח, משרד האוצר האמריקאי זיהה כי בשנת 2024 לבדה עברו דרך בנקים בארצות הברית כ־9 מיליארד דולר הקשורים לפעילות איראנית.
הנתון הזה אינו אומר בהכרח שהבנקים האמריקאיים ידעו שהם מטפלים בכסף איראני. להפך: חלק מרכזי במנגנון נועד בדיוק להסתיר את מקור הכסף ואת הנהנים האמיתיים ממנו.
אלא שמבחינת הממשל, התוצאה בעייתית לא פחות. בזמן שוושינגטון מנסה להפעיל "לחץ מקסימלי" על טהראן, כסף איראני ממשיך לעבור בתוך מערכת הדולר שעליה מבוסס כוחן של הסנקציות מלכתחילה.
אחת הדוגמאות הבולטות שנחשפו לאחרונה נוגעת לסניף באיחוד האמירויות של בנק מצר, אחד הבנקים הגדולים במצרים.
בסוף אוגוסט הודיע משרד האוצר האמריקאי כי הסניף שימש, על פי החשד, ערוץ משמעותי לרשתות הפיננסיות של איראן. רשות אכיפת הפשעים הפיננסיים בארצות הברית הציעה לנקוט נגדו צעד חריג, שיאפשר להגדיר אותו כמוסד המעורר "חשש עיקרי להלבנת הון" ולהגביל את גישתו לחשבונות מתכתבים אמריקאיים.
לפי משרד האוצר, בין ינואר 2024 ליוני 2026 עיבד הסניף עסקאות בהיקף של כ־1.8 מיליארד דולר עבור יותר ממאה חברות שנחשדו כחלק מרשתות "בנקאות הצללים" של איראן.
חלק מהחברות הללו נקשרו, לפי הרשויות האמריקאיות, למשרד ההגנה האיראני ולמשמרות המהפכה.
משרד האוצר אף הגדיר את הסניף כצומת משמעותית בגישת איראן לדולר האמריקאי.
לפי הפרסומים, לבנק מצר היו קשרי בנקאות מתכתבת עם מוסדות בארצות הברית, אולם עצם קיומו של קשר כזה אינו מעיד שהבנק האמריקאי ידע שהכספים קשורים לאיראן. זו בדיוק אחת הבעיות שמקשות על האכיפה: ככל שהעסקה עוברת דרך יותר בנקים, חברות ומדינות, כך קשה יותר לזהות בזמן אמת מי עומד מאחוריה.
במקביל לצעד נגד בנק מצר, הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על רזא מוחמד תאידי, בכיר בסניף דובאי של בנק מלי האיראני.
לפי האוצר, בנק מלי סייע להעביר מיליארדי דולרים דרך חשבונות ששימשו את כוח קודס של משמרות המהפכה. הרשויות האמריקאיות טוענות שחלק מהכספים שימשו לתמיכה בגורמים ובארגונים המזוהים עם איראן ברחבי המזרח התיכון.
וזו הנקודה שהופכת את הסיפור להרבה יותר מעוד פרשה בנקאית.
הכסף שאיראן מצליחה להעביר דרך המערכת הבינלאומית אינו משמש רק למסחר שגרתי או לעקיפת מגבלות כלכליות. לפי טענות ארצות הברית, חלק ממנו מגיע למנגנונים צבאיים, לכוח קודס ולרשתות שמממנות ומציידות ארגונים בעלי קשרים לטהראן.
מבחינת ישראל, המשמעות ברורה: כאשר איראן מצליחה לשמור על גישה לדולרים ולמערכת הפיננסית העולמית, היא שומרת גם על יכולתה לממן פעילות צבאית ושלוחות אזוריות.
הממשל האמריקאי מנסה כעת לסגור את הפרצות באמצעות מהלך רחב יותר שנועד להרחיק מוסדות פיננסיים זרים מהמערכת האיראנית. המסר שמועבר לבנקים ולממשלות הוא חד: מי שיסייע לטהראן עלול למצוא את עצמו מנותק ממערכת הדולר האמריקאית.
אלא שהחקירה החדשה חושפת גם את גבולות הכוח הזה.
כל עוד הדולר הוא המטבע המרכזי במסחר העולמי, ומיליוני עסקאות עוברות מדי יום דרך מערכות סליקה בינלאומיות, איראן אינה חייבת לפרוץ את הדלת הראשית של המערכת האמריקאית.
מספיק לה למצוא בנק זר, חברת קש או חשבון שמאפשרים לה להיכנס דרך הצד.
וזה הפרדוקס הגדול של הסנקציות: ארצות הברית מנסה לחנוק את זרימת הדולרים לטהראן — אבל חלק מהכסף האיראני עדיין מצליח לעבור ממש מתחת לאפה.
