
הישראליות לא עברו על פניהם בשתיקה.

אין בתיעוד הנוכחי אינדיקציה שהמפגש עם נטורי קרתא גלש לאלימות פיזית. אין גם בסיס, לפחות בחומר הפומבי שאיתרנו כעת, לקבוע את זהות הנשים או לייחס להן ציטוטים שאינם נשמעים בבירור בסרטון. לכן הסיפור איננו "תקיפה", כפי שעלול להשתמע מכמה מהכותרות שרצות ברשת, אלא עימות מילולי חריף.
בתיעוד הקצר נראות הנשים פונות אל אנשי הקבוצה ומתעמתות איתם מילולית. הסרטון אינו מספק את מלוא ההקשר שקדם למפגש, ולכן אי אפשר לקבוע ממנו מי החל בחילופי הדברים או כמה זמן נמשך האירוע. מה שכן ברור הוא שהמפגש הפך במהירות לעימות טעון בין ישראליות לבין פעילים יהודים אנטי־ציונים. TRT World, שפרסם את הסרטון ברשתות החברתיות, כתב כי הנשים "הטרידו" את אנשי נטורי קרתא בזמן שהתכוננו להפגנה נגד ישראל.
אלא שכאן חשוב להפריד בין מה שרואים לבין הדרך שבה כלי התקשורת בחר להציג זאת. הסרטון אכן מראה עימות מילולי; ההגדרה "הטרדה" היא המסגור של TRT World ולא עובדה שניתן לקבוע מהתיעוד לבדו.
וזה גם מה שהופך את הסרטון למעניין במיוחד לקהל ישראלי. אנשי נטורי קרתא הפכו במשך השנים למראה מוכר בהפגנות נגד ישראל בעולם: חרדים בכובעים ובמעילים שחורים, לעיתים נושאים שלטים אנטי־ציוניים ועומדים לצד מפגינים פרו־פלסטינים. התנגדותם אינה מבוססת על מדיניותה של ממשלה ישראלית מסוימת אלא על תפיסה דתית השוללת הקמת ריבונות יהודית לפני הגאולה.
עבור ישראלים רבים, לעומת זאת, המראה הזה מעורר תגובה רגשית חריפה במיוחד. לא מדובר במפגינים זרים שמניפים דגל פלסטיני, אלא ביהודים בעלי חזות חרדית המופיעים במחאות נגד המדינה היהודית. הסרטון מניו יורק מציג את ההתנגשות הזאת ללא פילטרים: מצד אחד מי שמציגים את התנגדותם לציונות כעמדה יהודית־דתית, ומהצד השני נשים ישראליות שמתקשות לקבל את עצם המראה של יהודים המתייצבים במחאה נגד ישראל.
והעימות הזה מתרחש בעיר שבה הוויכוח סביב ישראל כבר מזמן אינו תיאורטי. בחודשים האחרונים התקיימו בניו יורק שורה של הפגנות אנטי־ישראליות טעונות. בחודש מאי, למשל, צעדו מפגינים בשכונה יהודית בברוקלין במחאה נגד אירוע נדל"ן ישראלי, כשהם קוראים "גלובלייז דה אינתיפאדה" ו"ישראל תיפול"; באותה הפגנה אף הונף דגל חיזבאללה, והמשטרה הפרידה בין המפגינים לבין תושבים ומתנגדי המחאה.
גם נתוני פשעי השנאה בעיר מוסיפים לסיפור שכבה רגישה במיוחד. לפי נתוני משטרת ניו יורק שפורסמו בקיץ, יהודים היו הקבוצה שנפגעה ממספר פשעי השנאה הגדול ביותר בעיר במחצית הראשונה של 2026.
אין בתיעוד הנוכחי אינדיקציה שהמפגש עם נטורי קרתא גלש לאלימות פיזית. אין גם בסיס, לפחות בחומר הפומבי שאיתרנו כעת, לקבוע את זהות הנשים או לייחס להן ציטוטים שאינם נשמעים בבירור בסרטון. לכן הסיפור איננו "תקיפה", כפי שעלול להשתמע מכמה מהכותרות שרצות ברשת, אלא עימות מילולי חריף.
אבל יש כאן עוד סיפור — סיפור על האופן שבו אותו סרטון יכול להיראות שונה לחלוטין משני צדי האוקיינוס. TRT World הציג אותו לקהל הבינלאומי כסיפור על "נשים ישראליות" שפגעו בפעילים יהודים אנטי־ציונים. ישראלי שרואה את אותן התמונות עשוי לראות משהו אחר לגמרי: נשים מישראל שנתקלו ביהודים העומדים לצאת להפגין נגד המדינה שלהן — וסירבו להמשיך ללכת כאילו לא ראו דבר.
ובתוך פחות מחצי דקה של וידאו, הרחוב הניו־יורקי הפך לזירה שבה נפגשו שתי תפיסות יהודיות שאין ביניהן כמעט שום נקודת חיבור: יהודים שמבחינתם הציונות היא הבעיה — וישראליות שמבחינתן מדינת ישראל היא הבית.