
הדירוג של SmartAsset בחן יותר מ-400 ערים אמריקאיות שבהן לפחות 65 אלף תושבים, והשווה את השינויים שחלו בהן לאורך חמש שנים במספר יחידות הדיור, בגודל כוח העבודה ובפעילות הכלכלית. לדברי סוכן הנדל"ן אלכסיי מורגאדו, המחירים הם רק חלק מהסיפור: התרחבות היצע הדיור, אפשרויות התעסוקה והצמיחה הכלכלית דוחפות יותר אמריקאים לעבר פרברים וערים קטנות יחסית, שבהם עדיין אפשר למצוא בתים חדשים ומרחב גדול יותר.
השינוי בולט במיוחד על רקע מה שקרה באוסטין. במהלך מגפת הקורונה נהרו אל העיר עובדים שעברו לעבודה מרחוק, ומחירו החציוני של בית זינק מכ-365 אלף דולר בתחילת 2021 ליותר מ-450 אלף דולר בסוף אותה שנה. יזמים הגיבו בבנייה נרחבת, אך גל הדירות החדשות יצר עודף היצע והעביר את היתרון לידי השוכרים. יזם הנדל"ן אורי מן הסביר כי התהליך הוביל ליותר משנתיים של ירידות בשכר הדירה בעיר.

הערים הפחות מוכרות שמובילות את תנופת הנדל"ן בטקסס
מי שתפסה את מקומה של אוסטין בראש הדירוג היא ג'ורג'טאון, הנמצאת במרחק של כחצי שעה בלבד נסיעה ממנה. העיר מציעה לתושבים מרכז היסטורי, לגונה לאורך נהר סן גבריאל ומערת נטיפים גדולה, אך היתרון המרכזי שלה הוא האפשרות להישאר מחוברים לשוק העבודה של אוסטין בלי לשלם את מחירי העיר הגדולה. "ג'ורג'טאון מעניקה למשפחות ולגמלאים מרחב נשימה", אמר אנדרו גרדנר, מייסד חברת הנדל"ן Leap Properties. "אפשר להמשיך להיות חלק מהכלכלה של אוסטין, ובמקביל לקבל יותר מרחב וקצב חיים אחר".
בין 2019 ל-2024 גדל מספר יחידות הדיור בג'ורג'טאון ב-34%, וגם כוח העבודה בעיר התרחב בשיעור זהה. מחיר המכירה החציוני של בית עומד על כ-430 אלף דולר, ובמחוז ויליאמסון, שנתוניו שימשו למדידת הפעילות הכלכלית באזור, נרשמה צמיחה שנתית ממוצעת של 7.7%. לדברי מומחים בענף, גם גמלאים שמתרחקים מהערים היקרות של פלורידה ואריזונה מסייעים להגדיל את הביקוש לפרברים מסוג זה.
במקום השני בדירוג נמצאת ניו בראונפלס שבמרכז טקסס, במרחק של פחות משעתיים מג'ורג'טאון. בתוך חמש שנים גדל היצע הדיור בעיר ב-40%, כוח העבודה התרחב ב-32% והתוצר במחוז קומאל צמח בקצב שנתי ממוצע של 6.8%. לצד הקרבה לאוסטין, העיר מציעה מרכז היסטורי, פארק מים מוכר ופסטיבל גרמני שנמשך עשרה ימים מדי שנה - שילוב שהעניק לה זהות עצמאית ולא רק מעמד של פרבר נוסף.
העיר היחידה מחוץ לטקסס שהצליחה להשתחל לחמישייה הראשונה היא ליהי שבמדינת יוטה, שדורגה במקום השלישי. מספר יחידות הדיור בה עלה ב-39% בתוך חמש שנים, וכוח העבודה זינק ב-67% - העלייה החדה ביותר בחמישייה. העיר הפכה בשנים האחרונות למוקד טכנולוגיה ועסקים לאורך חזית ואסאץ', ומשכה חברות כמו אדובי, מיקרוסופט וטקסס אינסטרומנטס. בהתאם לכך, אוכלוסייתה כמעט הוכפלה בתוך 15 שנה - מ-47,407 תושבים ב-2010 לכ-95,313 בשנת 2025.

ליאנדר שבטקסס תפסה את המקום הרביעי, לאחר שרשמה את הגידול הגדול ביותר במספר הבתים מבין חמש הערים המובילות - זינוק של 48%. כוח העבודה המקומי גדל ב-25%, והפעילות הכלכלית במחוז התרחבה בקצב שנתי של 6.1%. העיר מגדירה את עצמה כידידותית לעסקים, ורבים מתושביה קשורים לענקיות טכנולוגיה ובהן סמסונג, דל, טסלה ואפל.
את החמישייה סוגרת לואיסוויל, מצפון לדאלאס, שנהנית מקרבה לנמל התעופה הבינלאומי דאלאס-פורט וורת' ולשני כבישים מהירים מרכזיים. מלאי הדיור בעיר גדל ב-24%, כוח העבודה התרחב ב-23% והתוצר במחוז צמח בקצב שנתי ממוצע של 6.7%. מחירו החציוני של בית בעיר עומד כיום על כ-400 אלף דולר.
המעבר מאוסטין לערים כמו ג'ורג'טאון, ניו בראונפלס, ליאנדר ולואיסוויל מצביע על כך שתנופת הנדל"ן בטקסס לא הסתיימה - היא פשוט נדדה למקומות שבהם עדיין ניתן ליהנות מקרבה למרכזי תעסוקה גדולים, לצד מחירים נמוכים יותר ובתים מרווחים. עם זאת, מיטש קולוצי מחברת SoldFast הזכיר כי גם ההצלחה הזאת עשויה להיות זמנית: "כשמסי הנדל"ן יעלו וקצב הבנייה יאט, יגיע תורו של פרבר אחר".