
בראיון לרשת אר-סי-אן בקולומביה נשאל רוביו ישירות אם הוא מתכוון להתמודד ב-2028. תשובתו הייתה זהירה, אבל ברורה: "אני לא מועמד לשום דבר כרגע. אני ממוקד במאה אחוז בעבודה שלי". כאשר נשאל שוב על שאיפותיו העתידיות, הוסיף כי אינו יודע מה יביא העתיד, אך "אין לי תוכניות כרגע".
לכאורה, זו יכולה להיות רק תשובה דיפלומטית של פוליטיקאי שלא רוצה לפתוח מערכת בחירות שנתיים מוקדם מדי. אבל במקרה של רוביו, יש להצהרה הזאת משמעות גדולה יותר. הוא כבר אמר בעבר שאם ואנס ירוץ לנשיאות, הוא יהיה בין הראשונים לתמוך בו, ואף תיאר אותו כמועמד מצוין.
במילים אחרות, האיש שנחשב ליריב המסוכן ביותר של ואנס בתוך המפלגה הרפובליקנית מאותת כרגע שאין בכוונתו להפריע לו.

רוביו כבר אמר בעבר שאם ואנס ירוץ לנשיאות, הוא יהיה בין הראשונים לתמוך בו, ואף תיאר אותו כמועמד מצוין.
וזה קורה בדיוק כאשר המאבק על זהות המפלגה שאחרי טראמפ מתחיל לצאת מאחורי הקלעים. טראמפ אינו יכול להתמודד לכהונה שלישית, ולכן בתוך המפלגה כבר מתקיים ויכוח על השאלה מי יירש אותו - ובעיקר איזה חלק מהטראמפיזם ימשיך איתו. ואנס מייצג את הקו הפופוליסטי, הלאומני והבדלני יותר. רוביו מזוהה עם שמרנות מסורתית יותר, מדיניות חוץ תקיפה וקשר הדוק יותר עם הממסד הרפובליקני הישן.
בשלב הזה, ואנס הוא האיש שמגיע עם היתרון הברור. הוא סגן הנשיא, הוא מקובל על חלק גדול מבסיס תומכי טראמפ, והוא מוביל בסקרים מוקדמים של מועמדים רפובליקנים אפשריים ל-2028. המלחמה עם איראן והוויכוחים הפנימיים על מדיניות החוץ רק חידדו את ההבדלים בינו לבין רוביו, שהיה לאורך השנים נצי הרבה יותר בענייני ביטחון ויחסי חוץ.
אבל דווקא בנקודה הזאת מופיעה בעיה גדולה עבור ואנס - והיא קשורה למצביעים היהודים.
סקר חדש של מרכז המחקר לבוחרים יהודים, שפורסם השבוע, מצא כי רק 14% מהמצביעים היהודים בארצות הברית מחזיקים בדעה חיובית על ואנס. 82% רואים אותו באור שלילי. מדובר במספר קשה במיוחד עבור מי שמבקש להפוך ליורשו של טראמפ ולבנות קואליציה רחבה לקראת מרוץ נשיאותי.
התמונה חריפה עוד יותר כאשר מסתכלים דווקא על יהודים רפובליקנים. בקרבם, 61% רואים את ואנס בחיוב - נתון שלא היה נראה רע בפני עצמו, אלמלא ההשוואה. 89% מהיהודים הרפובליקנים רואים את טראמפ בחיוב, ולא פחות מ-93% מחזיקים בדעה חיובית על רוביו.
כלומר, אם רוביו אכן יישאר מחוץ למרוץ, חלק מהמצביעים היהודים הרפובליקנים עלולים למצוא את עצמם עם מועמד שהם מחבבים הרבה פחות.
וזו אינה רק שאלה של סגנון או אישיות. ואנס התמודד בחודשים האחרונים עם ביקורת מצד יהודים שמרנים בשל יחסיו עם דמויות מהימין הקיצוני ובשל הימנעותו מעימות ישיר עם טאקר קרלסון, שאירח בפלטפורמה שלו דמויות שהשמיעו אמירות אנטישמיות והכחישו את השואה. אפילו הופעתו האחרונה בפני הקואליציה היהודית הרפובליקנית בלאס וגאס התקבלה בקרירות מסוימת, כאשר חלק מהנוכחים העדיפו בבירור את רוביו.
גם הסנאטור טד קרוז כבר זיהה את נקודת התורפה הזאת. קרוז, שבוחן בעצמו אפשרות להתמודד ב-2028, תקף בחודשים האחרונים את האנטישמיות בתוך הימין והפנה ביקורת גם כלפי רפובליקנים שלא התרחקו מקרלסון. במקביל, הוא כבר החל להופיע באיווה, לקיים אירועים ולבדוק אפשרות לבנות צוות קמפיין.
לכן הנחת העבודה שלפיה פרישה של רוביו משאירה לוואנס מסלול פתוח לחלוטין עשויה להיות מוקדמת מדי.
ואנס הוא הפייבוריט כרגע, אבל מערכת בחירות לנשיאות אינה מוכרעת שנתיים מראש. הפסד משמעותי של הרפובליקנים בבחירות האמצע בנובמבר עלול לשנות את כל המאזן הפנימי במפלגה. אסטרטגים רפובליקנים כבר מעריכים שאם המפלגה תספוג תבוסה קשה, מעמדו של ואנס עלול להיפגע - ודווקא רוביו עשוי להתחזק אם יחליט בכל זאת לשנות את דעתו.
גם טראמפ עצמו עדיין לא העניק את ברכתו הסופית לאיש. הוא דיבר בחיוב על ואנס ועל רוביו, ואף שאל מקורבים ותורמים במי מהם הם מעדיפים כיורש. השניים מייצגים כמעט שתי גרסאות שונות של המפלגה שאחרי טראמפ - ואנס את המשך מהפכת מאגה, ורוביו אפשרות לחזרה חלקית לשמרנות הרפובליקנית המסורתית.
רוביו, בן 55, גם אינו צריך למהר. אם יוותר על 2028, הוא עדיין יהיה בתחילת שנות ה-60 לחייו בבחירות 2032. הוא יכול להישאר בממשל, לצבור ניסיון בינלאומי ולהמתין לרגע שבו המפה הפוליטית תהיה נוחה יותר.
ואנס, לעומת זאת, נמצא כרגע בנקודה שבה קשה להסתתר. אם טראמפ מסיים את כהונתו והוא סגן הנשיא המכהן, הציפייה ממנו להתמודד תהיה עצומה. מכאן ועד 2028, כל נאום שלו, כל עמדה על ישראל, כל הופעה לצד דמויות שנויות במחלוקת וכל תוצאה של בחירות האמצע ייבחנו גם דרך השאלה אם הוא מסוגל לרשת את טראמפ.
ובקרב יהודי ארצות הברית, לפחות נכון לעכשיו, התשובה רחוקה מלהיות חיובית.
רוביו אולי מפנה לו את הדרך. אבל הדרך הזאת עדיין מלאה מוקשים.