
אחרי כמעט 20 שנה, הרגע הזה עשוי להתחיל להיעלם.
רשות אבטחת התחבורה האמריקאית בוחנת תוכנית שתאפשר לחלק מנוסעי TSA פריצ'ק להעביר בקבוקי מים מלאים דרך מחסומי הביטחון בנמלי תעופה מסוימים. המהלך צפוי להתבסס על דור חדש של סורקי סי-טי המסוגלים לנתח את תכולת התיק בצורה מתקדמת הרבה יותר ולסייע לאנשי הביטחון להבחין בין מים לבין חומרים שעלולים להוות איום.
אם הניסוי יצליח, הוא עשוי להיות הצעד המשמעותי ביותר עד כה בדרך לשינוי אחד מכללי הביטחון המזוהים ביותר עם עידן שאחרי 11 בספטמבר.
אבל לפני שאתם ממלאים בקבוק ליטר בדרך ללוס אנג'לס אינטרנשיונל - חשוב להדגיש: הכלל עדיין לא השתנה.
נכון לעכשיו, רוב הנוסעים בארצות הברית עדיין כפופים לכלל הנוזלים המוכר, שמגביל את כמות הנוזל במכל המוכנס לתיק היד. בקבוק מים רגיל ומלא עדיין אינו מורשה לעבור במחסום הביטחון.
מה שהשתנה הוא הטכנולוגיה.
נמלי תעופה רבים בארצות הברית מתקינים בשנים האחרונות סורקי סי-טי מתקדמים שמייצרים תמונה תלת-ממדית מפורטת של תכולת התיק. בניגוד למכשירי הרנטגן הישנים, הסורקים החדשים מאפשרים לאנשי הביטחון לסובב את התמונה, לבחון חפצים מזוויות שונות ולהפעיל מערכות אוטומטיות לזיהוי איומים.
לפי גורמים בכירים בממשל ששוחחו עם סי-בי-אס ניוז, ה-TSA שוקל להתחיל בחודשים הקרובים ניסוי בנמלי תעופה המצוידים בטכנולוגיה הזאת, ובשלב הראשון הוא צפוי להיות מוגבל לנוסעי TSA פריצ'ק. הרשימה המדויקת של נמלי התעופה שישתתפו בפיילוט עדיין לא פורסמה.
הבחירה בנוסעי פריצ'ק אינה מקרית. מדובר בנוסעים שעוברים בדיקת רקע מוקדמת ונחשבים לקבוצת סיכון נמוכה יותר. הם כבר נהנים מתהליך בידוק מהיר יותר, ובדרך כלל אינם נדרשים לחלוץ נעליים, להסיר חגורות או להוציא מחשבים ותיקים מסוימים מהתיק.
כעת הם עשויים לקבל הטבה נוספת - ולהיות הראשונים שיוכלו לעבור את הביטחון עם בקבוק מים גדול.
האיסור על נוזלים בכמות גדולה נולד בעקבות ניסיון פיגוע בשנת 2006, כאשר הרשויות בבריטניה חשפו מזימה לפוצץ מטוסי נוסעים באמצעות חומרי נפץ נוזליים שהוסוו בתוך בקבוקי משקה. בעקבות הפרשה הוטלו בארצות הברית ובמדינות נוספות מגבלות חריפות על הכנסת נוזלים לתא הנוסעים.
בהמשך נולד כלל 3-1-1 המפורסם: נוזלים, ג'לים ותרסיסים בכמות מוגבלת, בתוך מכלים קטנים ובשקית שקופה.
הכלל הפך במהירות לחלק מחוויית הטיסה האמריקאית.
משחות שיניים נזרקו.
בקבוקי שמפו הוחרמו.
בקבוקי מים חדשים לגמרי הסתיימו בפח.
ולעתים, מטרים ספורים אחרי הבידוק, אותו נוסע נדרש לקנות בקבוק חדש במחיר של כמה דולרים.

לפי הפרטים שפורסמו, לא מדובר בביטול כלל הנוזלים מחר בבוקר, אלא בפיילוט מוגבל שבו ייבחנו נוסעים מוכרים יותר למערכת, בנמלי תעופה בעלי ציוד מתקדם.
לכן השינוי שנבחן כעת הוא הרבה יותר מעניין טכני קטן. הוא מסמל את הכיוון שאליו נע עולם אבטחת התעופה: פחות איסורים גורפים ויותר הסתמכות על טכנולוגיה שמסוגלת לזהות מה באמת מסוכן.
זה כבר קורה במקומות אחרים בעולם. בשדות תעופה המצוידים בסורקים החדשים הוקלו בחלק מהמקרים מגבלות הנוזלים, אף שהיישום לא היה אחיד ולעתים אף הוחזרו הגבלות בעקבות דרישות רגולטוריות.
בארצות הברית, ה-TSA נוקט בינתיים גישה זהירה הרבה יותר.
הסיבה ברורה. הסרת מגבלה שהוטלה בעקבות מזימת טרור אינה דומה לשינוי בשירות לקוחות. אם הטכנולוגיה תיכשל אפילו פעם אחת, המחיר עלול להיות עצום.
לכן, לפי הפרטים שפורסמו, לא מדובר בביטול כלל הנוזלים מחר בבוקר, אלא בפיילוט מוגבל שבו ייבחנו נוסעים מוכרים יותר למערכת, בנמלי תעופה בעלי ציוד מתקדם.
המהלך מגיע דווקא בתקופה שבה ה-TSA מתחיל לבחון מחדש כמה מהכללים שהגדירו את עולם התעופה לאחר 11 בספטמבר.
השבוע הושקה גם תוכנית חדשה בשם גייטסייד, המאפשרת לחלק מחברי TSA פריצ'ק להיכנס לאזור השערים גם כאשר אין להם כרטיס טיסה - למשל כדי להיפרד מקרוב משפחה, לקבל נוסע שמגיע או להיפגש עם אדם במהלך עצירת ביניים. התוכנית זמינה בשלב הראשון ב-13 נמלי תעופה, ובהם לוס אנג'לס אינטרנשיונל, לאס וגאס ודאלאס-פורט וורת'.
עבור נוסעים מלוס אנג'לס, ההתפתחויות האלה מעניינות במיוחד. לוס אנג'לס אינטרנשיונל נמצא כבר בחזית חלק מהניסויים החדשים של ה-TSA, וגם אם טרם נקבע אם יהיה בין נמלי התעופה הראשונים בניסוי בקבוקי המים, יש סיכוי סביר שטכנולוגיות הסריקה החדשות יהפכו אותו לאחד המועמדים הטבעיים להרחבות עתידיות.
אבל עד שה-TSA יפרסם רשימה רשמית, אסור להניח שהבקבוק יעבור.
כרגע, מי שמגיע לבידוק עם בקבוק מים מלא עדיין מסתכן בכך שיצטרך להיפרד ממנו.
החדשות הן שהפעם, אולי לראשונה מאז 2006, נראה שיש אופק אמיתי שבו הטקס הזה ייעלם.
אחרי שני עשורים של "תשתה או תזרוק", הטכנולוגיה עשויה סוף סוף לתת לנוסע אפשרות שלישית:
פשוט לקחת את המים איתו.