
חוקרים מכנים זאת "אפקט ההתחלה החדשה". כאשר מגיע יום שמסמל מעבר, כמו יום הולדת, תחילת חודש או שנה חדשה, קל יותר להפריד בין האדם שהיינו בעבר לבין האדם שאנחנו רוצים להיות מעכשיו. התחושה הזאת עשויה לחזק את המוטיבציה לשנות הרגלים, לחזור למטרה שנזנחה או לקבל החלטה שדחינו. התאריך עצמו אינו משנה אותנו, אבל הוא מעניק לנו נקודת פתיחה ברורה.
הפסי
כך ראש השנה משפיע על המחשבות שלנו
בראש השנה היהודי, התחושה הזו מקבלת משמעות עמוקה יותר. החג אינו עוסק רק בציפייה לשנה טובה, אלא גם בחשבון נפש לקראת עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. זו הזדמנות לבחון לא רק מה השגנו, אלא גם כיצד התנהגנו, אילו קשרים הזנחנו ובמה נרצה להשתפר. במובן הזה, ההתחלה החדשה אינה מחיקה של השנה הקודמת, אלא ניסיון ללמוד ממנה ולבחור מה לקחת הלאה.
גם למנהגי החג יש השפעה. קול השופר, התפילות, הברכות, התפוח בדבש והישיבה סביב שולחן החג יוצרים הפסקה ברורה מהשגרה. טקסים שחוזרים מדי שנה יכולים להעניק תחושה של יציבות, סדר והמשכיות, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות. הם גם מחברים אותנו למשפחה, לקהילה ולדורות שחגגו את אותם ימים לפנינו, וכך מחזקים את תחושת השייכות.
חשבון נפש יכול להועיל, כל עוד הוא אינו הופך למסע של האשמה עצמית. מחשבה על טעויות מהעבר עשויה לעזור כאשר היא מובילה להבנה ולפעולה, אך פחות כאשר היא גורמת לנו לשקוע שוב ושוב במה שלא עשינו נכון. מחקרים על חמלה עצמית מצביעים על כך שיחס סלחני ומאוזן כלפי עצמנו אינו מחליש את הרצון להשתפר, אלא דווקא יכול לעזור לנו להתמודד עם כישלונות ולנסות שוב.
כדי להשתמש בתחושת ההתחדשות בצורה מועילה, לא צריך לפתוח את השנה עם רשימה ארוכה של הבטחות. אפשר לבחור דבר אחד קטן ומעשי: שיחה שרוצים לקיים, קשר שרוצים לחזק, הרגל שרוצים לשנות או זמן שרוצים לפנות לעצמנו. ראש השנה אינו דורש מאיתנו להפוך לאנשים אחרים בן לילה. הוא פשוט מציע רגע לעצור, להקשיב לקול השופר ולשאול בשקט כיצד היינו רוצים שהשנה הבאה שלנו תיראה.