
רז הודתה באישום אחד של הונאת ניירות ערך, שעונשו המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר. עם זאת, העונש בפועל ייקבע בהמשך על ידי השופט הפדרלי אלווין הלרשטיין, והוא אינו צפוי להיות מושפע אוטומטית מהעונש המרבי הקבוע בחוק.
ג'ונקו הוקמה כחברת טכנולוגיה שנועדה, לפחות על הנייר, להשתמש בבינה מלאכותית כדי לסייע לחברות למצוא מועמדים מקבוצות שאינן מיוצגות מספיק בשוק העבודה. המוצר הוצג ככלי שיכול לעזור לחברות לאתר נשים, בני מיעוטים, יוצאי צבא וקבוצות נוספות כחלק ממדיניות גיוון והכלה. בשנים שבהן תחום הבינה המלאכותית והגיוון התעסוקתי משכו הון עצום, החברה נראתה כמו שילוב מושלם בין שתי מגמות חמות במיוחד.
אלא שלפי משרד התובע הפדרלי ורשות ניירות ערך האמריקאית, מאחורי הסיפור המרשים הסתתרה מציאות שונה לחלוטין.

לפי רשות ניירות ערך, חברי דירקטוריון ג'ונקו החלו לבדוק את הנעשה לאחר שרז סירבה לספק גישה למסמכים מסוימים של החברה. לאחר שנחקרה פנימית, היא הודתה בפני נציג הדירקטוריון כי שיקרה על מספר הלקוחות, על ההכנסות ועל כמות המזומנים בחשבונות החברה.
לפי האישום, בין 2021 ל-2022 הציגה רז למשקיעים תמונה מנופחת של פעילות ג'ונקו. היא טענה כי החברה עובדת עם מספר גדול של לקוחות וכי בין לקוחותיה נמצאות כמה מהחברות הגדולות בעולם, כולל חברת כרטיסי אשראי, מותג בגדי ספורט, חברת נסיעות מקוונת ומותג אופנה יוקרתי. לפי הרשויות, החברות הללו כלל לא היו לקוחות של ג'ונקו.
רשות ניירות ערך טענה עוד כי רז הציגה למשקיעים חברה עם יותר מ-100 לקוחות, הכנסות שנתיות של יותר ממיליון דולר ומאגר של יותר מ-100 אלף מועמדים פעילים. בפועל, לפי הרשות, לג'ונקו היו לכל היותר כמה עשרות לקוחות משלמים, הכנסותיה היו נמוכות בהרבה מהנתונים שהוצגו, ורק מספר קטן יחסית של מועמדים השתמש בפועל בפלטפורמה.
הפער בין המצגות למציאות לא הסתכם במספרים.
באפריל 2023, כאשר אחד המשקיעים החל לחשוד וביקש הוכחות, שלחה לו רז, לפי כתב האישום, דף חשבון בנק של ג'ונקו שהראה יתרה ממוצעת של יותר מ-5 מיליון דולר. אלא שהמסמך היה מזויף, והיתרה האמיתית בחשבון היתה נמוכה במיליוני דולרים. פחות משבוע לאחר מכן שלחה רז לאותו משקיע מסמכים שנחזו להיות הזמנות רכש של לקוחות. לפי הרשויות, רבות מההזמנות היו פיקטיביות, נשאו חתימות מזויפות ונוצרו בשם חברות שלא קיימו כלל קשר עסקי עם ג'ונקו.
התרמית החלה להתפרק באמצע 2023. לפי רשות ניירות ערך, חברי דירקטוריון ג'ונקו החלו לבדוק את הנעשה לאחר שרז סירבה לספק גישה למסמכים מסוימים של החברה. לאחר שנחקרה פנימית, היא הודתה בפני נציג הדירקטוריון כי שיקרה על מספר הלקוחות, על ההכנסות ועל כמות המזומנים בחשבונות החברה.
משם הקריסה היתה מהירה.
החברה נסגרה, המשקיעים נשארו עם הפסדים של מיליוני דולרים, ובמאי 2024 הגישה ג'ונקו בקשה להגנה מפני נושים בבית המשפט לפשיטות רגל בדלאוור. חודש לאחר מכן הוגשו נגד רז במקביל כתב אישום פלילי ותביעה אזרחית מצד רשות ניירות ערך.
התובע הפדרלי ג'יימי מקדונלד אמר לאחר הודאתה כי הונאה בעולם הסטארט-אפים פוגעת לא רק במשקיעים הישירים, אלא גם מקשה על חברות צעירות אחרות לגייס הון. לדבריו, רז שיקרה על מרכיבים מרכזיים בעסק שלה ואף זייפה מסמכים כדי לתמוך בשקרים האלה.
הפרשה הפכה גם לדוגמה בולטת למה שמכונה לעיתים "איי-איי וושינג" - שימוש במונחים הקשורים לבינה מלאכותית כדי להציג מוצר או חברה כמתקדמים יותר ממה שהם באמת. כבר כאשר הוגשה התביעה ב-2024, רשות ניירות ערך הציגה את ג'ונקו כמקרה שבו הבטחות סביב בינה מלאכותית שימשו, לטענתה, כחלק מתמונה עסקית מטעה.
עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הסיפור צורב במיוחד. ג'ונקו פעלה בשני השווקים שהכי חשובים לסטארט-אפ ישראלי - תל אביב וניו יורק - וגייסה ממשקיעים אמריקאים על בסיס אמון בטכנולוגיה, במייסדת ובנתונים שהציגה.
עכשיו, אחרי שנים של חקירה, קריסה משפטית ופשיטת רגל, כבר אין מדובר רק בטענות של משקיעים או של הרשות.
רז עצמה הודתה בבית המשפט בהונאת ניירות ערך.
והמשפט שהציג בעבר את ג'ונקו כחברת בינה מלאכותית מבטיחה התחלף כעת בתיאור הרבה פחות מחמיא מצד התביעה הפדרלית: חברה שגייסה עשרות מיליוני דולרים על בסיס נתונים ומסמכים שלא היו אמיתיים.