ידיד ישראל מזהיר: האמריקנים מפנים לכם עורף

האזהרה החריפה ביותר לישראל בסוף השבוע לא הגיעה מאחד ממבקריה בקונגרס, אלא דווקא מאחד מידידיה הוותיקים. חבר בית הנבחרים הדמוקרטי בראד שרמן מקליפורניה פרסם ביום שישי קטע ששודר בסי־אן־אן, ובו נתונים המתעדים שינוי עמוק בדעת הקהל האמריקנית כלפי ישראל. שרמן לא הסתפק בשיתוף הסרטון. הוא פנה למעשה ישירות לציבור הישראלי וקרא לתרגם אותו לעברית.

שרמן כתב כי כל נבחר ציבור וכל בוחר בישראל צריכים לצפות בקטע. לדבריו, יום קודם לכן שוחח עם שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, והוא אינו סבור שהשגריר או רוב הישראלים מבינים את גודל השינוי ואת מה שמונח על הכף. הדברים חריגים במיוחד בשל זהותו של מי שאומר אותם: שרמן מכהן בקונגרס מאז 1997, הוא חבר ותיק בוועדת החוץ של בית הנבחרים ומזוהה במשך עשרות שנים עם תמיכה ביחסי ארצות הברית–ישראל ובסיוע הביטחוני האמריקני.

שרמן גם הצביע על מה שלדעתו תורם להידרדרות. הוא מתח ביקורת על ההשקעה הישראלית בדיפלומטיה ובהסברה, וטען שישראל אינה עושה מספיק כדי לשפר את תדמיתה בעולם

המספר שהדליק אצל שרמן את נורת האזהרה הוא 67. זה אינו שיעור הירידה באחוזים, אלא שינוי של 67 נקודות במאזן האהדה נטו לישראל – כלומר, הפער בין שיעור האמריקנים שמחזיקים בדעה חיובית על ישראל לבין אלה שמחזיקים בדעה שלילית. לפי הניתוח שהציג הפרשן הראשי לנתונים של סי־אן־אן, הארי אנטן, ביולי 2018 עמד הממוצע על 51 נקודות חיוביות. בקיץ 2026 הוא כבר עמד על 16 נקודות שליליות.

במילים פשוטות: לפני שמונה שנים, מספר האמריקנים שהסתכלו בחיוב על ישראל עלה בפער גדול על מספרם של אלה שהחזיקו בדעה שלילית. כיום, לפי ממוצע הסקרים שהציג אנטן, המצב התהפך. אנטן תיאר את השינוי כחריג בהיקפו ואמר כי ישראל, שבעבר נהנתה מקונצנזוס חיובי רחב בפוליטיקה האמריקנית, נתפסת כעת באופן שלילי בציבור הרחב.

לצפייה: https://www.instagram.com/p/DdcUYnnBapL/

וזה לא נתון הנשען על סקר בודד. ארבעה סקרים נפרדים שהוצגו בניתוח – של איפסוס, פוקס ניוז, אוניברסיטת מרקט ומכון פיו – הציבו כולם את מאזן האהדה לישראל מתחת לאפס. המאזן נע בין מינוס 10 באיפסוס למינוס 23 בפיו. מבחינת שרמן, העובדה שמכוני סקרים שונים מגיעים לאותו כיוון היא שהופכת את הנתונים מאיתות זמני למגמה שמחייבת את ישראל להתייחס אליה ברצינות.

נתוני פיו ממחישים את המהפך מזווית נוספת. בסקר שנערך בסוף מרץ השנה, 60% מהמבוגרים בארצות הברית אמרו שהם מחזיקים בדעה שלילית על ישראל ורק 37% בדעה חיובית. באביב 2022 היחס היה הפוך: 55% החזיקו בדעה חיובית ו־42% בדעה שלילית. סקר של אוניברסיטת מרקט מאפריל מצא 54% בעלי דעה שלילית לעומת 33% חיובית; בסקר נוסף שלה מסוף יולי עמדו הנתונים על 55% שליליים לעומת 31% חיוביים.

אבל הנתון שעשוי להטריד במיוחד את מקבלי ההחלטות בירושלים נוגע לכסף ולנשק. בסקר של איפסוס בשיתוף "וושינגטון פוסט", שצוטט בקטע של סי־אן־אן, 55% מהאמריקנים אמרו שארצות הברית צריכה לצמצם את הסיוע הצבאי לישראל או להפסיק אותו. התמיכה בעמדה הזאת לא הייתה מוגבלת לבוגרי אוניברסיטאות: 51% מהאמריקנים ללא תואר אקדמי ו־62% מבעלי התארים תמכו בצמצום או בהפסקת הסיוע.

זה בדיוק החלק שעליו מבקש שרמן להתריע. לדבריו, מבחינת ישראל הדיון אינו מסתכם בחבילת הסיוע האמריקנית המסורתית, העומדת כיום על 3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת מזכר ההבנות בין המדינות. היחסים עם וושינגטון מעניקים לישראל גם גישה למערכות נשק אמריקניות ותמיכה דיפלומטית בזירה הבינלאומית. שינוי מתמשך בדעת הקהל, הוא מזהיר, עלול בסופו של דבר להשפיע גם על המרכיבים האלה.

שרמן אינו טוען שהסיוע עומד להיעלם מחר בבוקר, והסקרים אינם כשלעצמם החלטת מדיניות של הקונגרס. הסיוע לישראל נקבע בהליכי חקיקה ותקצוב, ועמדות הציבור אינן מתורגמות אוטומטית להצבעות של המחוקקים. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהנחת יסוד ותיקה בפוליטיקה האמריקנית – שלפיה תמיכה בישראל היא עמדה שנהנית מקונצנזוס רחב בציבור – כבר אינה מובנת מאליה.

שרמן גם הצביע על מה שלדעתו תורם להידרדרות. הוא מתח ביקורת על ההשקעה הישראלית בדיפלומטיה ובהסברה, וטען שישראל אינה עושה מספיק כדי לשפר את תדמיתה בעולם. במקביל, הוא הפנה לאלימות מצד מתנחלים ביהודה ושומרון וטען שהתגובה הישראלית לתופעה אינה מספקת. אלה הן טענותיו הפוליטיות של שרמן, ולא ממצאים העולים מהסקרים עצמם.

את הביקורת החריפה ביותר שמר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שרמן הגדיר את נוכחותו בממשלה כ"סיכון קיומי" לישראל, משום שלדעתו היא פוגעת ביכולתה לשמור על תמיכה בינלאומית. מדובר בהערכה פוליטית של שרמן, והיא שנויה במחלוקת בישראל; הסקרים שהציג סי־אן־אן אינם בודקים אם בן גביר הוא הגורם לשינוי בדעת הקהל האמריקנית ואינם מאפשרים להסיק קשר סיבתי כזה.

האזהרה הנוכחית גם אינה הפעם הראשונה שבה שרמן אומר לישראלים כי המאבק הצבאי אינו הזירה היחידה שבה הם נדרשים להתמודד. כבר ב־2024 סיפר כי בשיחה עם מחוקקים ישראלים, שתיארו מלחמה בשבע חזיתות, הוא עצר אותם ואמר שיש חזית שמינית – דעת הקהל בעולם ובארצות הברית, ובעיקר בחלק השמאלי של המפה הפוליטית האמריקנית. אז הוא טען שישראל אינה מנצחת בחזית הזאת.

אלא שהנתונים שהציג סי־אן־אן בקיץ 2026 מצביעים על שינוי נוסף: הבעיה כבר אינה מוגבלת לשמאל האמריקני או לבוחרים דמוקרטים. זו הייתה הנקודה המרכזית של אנטן – והשינוי שגרם לשרמן להפיץ מחדש את הסרטון כמעט חודשיים לאחר ששודר. כאשר יותר ממחצית מהנשאלים תומכים בצמצום או בהפסקת הסיוע הצבאי, וכאשר ארבעה סקרים שונים מציגים מאזן אהדה שלילי לישראל, מדובר בתופעה רחבה יותר מבסיס פוליטי אחד.

גם הרקורד של שרמן מעניק לדבריו הקשר חשוב. באתרו הוא מתאר את עצמו כתומך עקבי בחיזוק הקשר בין המדינות, מציין את פעילותו להעברת חבילת החירום לישראל לאחר 7 באוקטובר ואת תמיכתו במימון כיפת ברזל ובסיוע הביטחוני השנתי. לכן המסר שלו בסוף השבוע אינו קריאה לנטוש את ישראל, אלא אזהרה של מחוקק פרו־ישראלי מפני האפשרות שהבסיס הציבורי שעליו נשענת התמיכה האמריקנית נשחק.

מבחינתו, השורה התחתונה הייתה קצרה בהרבה מכל הגרפים והסקרים: ישראל אינה יכולה להתקיים ללא ידידים בעולם