בזמן שישראלים התאבלו על הנרצחים: ״תהילה לשהידים״ ו״תחי האינתיפאדה״ בקמפוסים בארה״ב

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מחוץ לשערי אוניברסיטת קולומביה בניו יורק התאספו כמאה מפגינים אנטי־ציונים וקראו בין היתר ״להפיץ את האינתיפאדה״, ״פלסטין ערבית״ ו״תהילה לשהידים ולמאבק״. לפי כתב ה"טיימס אוף ישראל" שהיה במקום, חלק מהמפגינים אף ביקשו מהשוטרים להרחיק סטודנטים שאותם כינו ״ציונים״ ושעמדו בצד וצפו בעצרת.

המחאה ליד קולומביה הייתה רק אחד מכמה מוקדים בעיר. יותר ממאה בני אדם הפגינו גם באזור אוניברסיטת ניו יורק וכ־125 נוספים התאספו ליד בניין העירייה. לפי הדיווחים והתיעוד מהשטח, לא נרשמו שם בשעות הראשונות אירועי אלימות משמעותיים או מעצרים.

מחוץ לשערי אוניברסיטת קולומביה בניו יורק התאספו ביום רביעי כמאה מפגינים אנטי־ציונים וקראו בין היתר ״להפיץ את האינתיפאדה״, ״פלסטין ערבית״ ו״תהילה לשהידים ולמאבק״. לפי כתב ה"טיימס אוף ישראל" שהיה במקום, חלק מהמפגינים אף דרשו מהשוטרים להרחיק סטודנטים שאותם כינו ״ציונים״ ושעמדו בצד וצפו בעצרת.

בהמשך הערב הגיעו מאות מפגינים מהעצרת באזור בניין העירייה ליוניון סקוור, שם התקיים טקס זיכרון של ״ישראלים למען שלום״ ובו הוקראו עדויות של משפחות ישראליות ופלסטיניות שאיבדו את יקיריהן. מעבר למחסומי המשטרה קראו המפגינים ״להפיץ את האינתיפאדה״ ו״אנחנו לא רוצים ציונים כאן״ והאשימו גם את ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, שנכח במקום, ב״רצח עם״. משתתפת יהודייה אמרה כי לתחושתה המפגינים השתלטו למעשה על האירוע ויצרו סביב האבלים אווירה עוינת.

באותו יום, בצד השני של המדינה, צעדו יותר מ־70 מפגינים בקמפוס UCLA בלוס אנג'לס במסגרת הפגנה שאורגנה בידי Students for Justice in Palestine. הצעדה יצאה מ־Bruin Plaza ועברה בכמה מוקדים מרכזיים בקמפוס. משתתפים נשאו דגלי פלסטין ושלטים שעליהם נכתב בין השאר ״Long Live the Intifada״ — ״תחי האינתיפאדה״ — ו״We will honor all our martyrs״, ״נכבד את כל השהידים שלנו״.
אחד הדוברים בעצרת דיבר על ״השחרור הבלתי נמנע של העם הפלסטיני״. המארגנים הקריאו שמות של פלסטינים שנהרגו במלחמה ודרשו מאוניברסיטת קליפורניה למשוך השקעות מחברות הקשורות לטענתם לצבא הישראלי, לנתק קשרים עם מוסדות ישראליים ולבטל את משטרת הקמפוס. כ־30 שוטרים ואנשי האוניברסיטה עקבו אחר הצעדה, שהסתיימה ללא דיווח על אלימות או מעצרים.

בלוס אנג'לס צעדו בצהריים יותר מ־70 מפגינים ברחבי קמפוס UCLA במסגרת הפגנה שארגן סניף Students for Justice in Palestine. הצעדה החלה ב־Bruin Plaza ועברה בין Murphy Hall, Dickson Plaza ו־Wilson Plaza, כשמשתתפים נושאים דגלי פלסטין, עפיפונים לבנים ושלטים שעליהם נכתב בין היתר ״We will honor all our martyrs״ — ״נכבד את כל השהידים שלנו״ — ו״Long Live the Intifada״, ״תחי האינתיפאדה״.  

בסרטון שפורסם בעקבות האירועים בקליפורניה מסבירים המשמעות של המחאות חורגת בהרבה מהקמפוסים. לדבריו, במקום לציין את יום השנה בסולידריות עם קורבנות מתקפת הטרור, מפגינים ב־UCLA ובקמפוסים אחרים מביעים הזדהות עם המאבק הפלסטיני באופן שלדבריו כולל גם הצגת טרור כ״צורה של התנגדות״.
ההסבר מעלה את הטענה שלפיה המשפט הבינלאומי מעניק לעם הנמצא תחת כיבוש זכות להשתמש בכל אמצעי נגד מי שהוא רואה כמדכאיו. לדבריו, ״זה פשוט לא קיים במשפט הבינלאומי״. הוא מדגיש כי ״לעולם אין הצדקה במשפט הבינלאומי לרצוח אזרחים בכוונה״, ומציג זאת כהבדל המהותי שלטענתו ראשי אוניברסיטאות נכשלו בהבהרתו מאז 7 באוקטובר.
לדבריו, החוק מבחין בין הרג מכוון של אזרחים לבין פגיעה באזרחים במהלך תקיפה של יעד צבאי, כל עוד האזרחים אינם המטרה והתקיפה עומדת בעקרון המידתיות. את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר הוא מציג כדוגמה הפוכה לחלוטין — ניסיון מכוון, לדבריו, ״לרצוח כמה שיותר אזרחים״. ״זו הבחנה משפטית ומוסרית מכרעת״, הוא אומר, ״שמנהיגי האוניברסיטאות שלנו, מכל סיבה שהיא, לא הצליחו לעשות״.
אבל הטענה החריפה יותר שלו נוגעת לפוליטיקה של קליפורניה. לדבריו, 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו ״הקצינו את הפוליטיקה האמריקנית, ובעיקר את השמאל ואת המפלגה הדמוקרטית״. הוא אומר כי אנטישמיות קיימת הן בימין והן בשמאל, אך טוען שההבדל הוא שבמפלגה הרפובליקנית נוטים לסלק פוליטיקאים המזוהים עמה, בעוד שבמפלגה הדמוקרטית, לדבריו, אותם כוחות דווקא זוכים לעיתים לחיזוק אלקטורלי.

לצפייה: https://www.instagram.com/p/DeNRkgXFQgP/

כדוגמה הוא מצביע על הפוליטיקאי הקליפורני סקוט וינר, שאותו הוא מתאר כפרוגרסיבי וכמי שבעבר הגן בפומבי על זכותה של ישראל להגן על עצמה. לטענתו, תחת לחץ פוליטי משמאל ובצל מה שהוא מכנה ״אנטישמיות גלויה ברחובות סן פרנסיסקו״, וינר שינה את עמדתו וכיום מאשים את ישראל ברצח עם — האשמה שאדם עצמו מגדיר ״אבסורדית״. המקרה הזה, לטענתו, ממחיש כיצד פוליטיקאים בקליפורניה ״נכנסו לזרם של התנועה הפלסטינית״ בעקבות השינוי באקלים הפוליטי.
מבחינתו, לכן, ההפגנה ב־UCLA איננה תקרית מקומית בלבד. היא חלק מתהליך שנמשך מאז 7 באוקטובר ושכבר משפיע, לדבריו, על האוניברסיטאות, על השיח הציבורי ועל מאזן הכוחות בתוך המפלגה הדמוקרטית בקליפורניה. במקביל הוא מעריך כי גם הצלחתה של ישראל להתאושש מהמתקפה ומהמלחמה ולחזור, כהגדרתו, ל״כלכלה צומחת ולחברה בריאה״ תשפיע בהמשך על האופן שבו תיזכר התקופה הזאת בארצות הברית.
כך, שלוש שנים אחרי היום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה, אותו תאריך ממשיך לשמש בארצות הברית לא רק כיום אבל וזיכרון אלא גם כנקודת התנגשות פוליטית. מניו יורק ועד לוס אנג'לס, הקריאות ל״אינתיפאדה״ וההתייחסויות ל״שהידים״ ממחישות עד כמה הוויכוח על ישראל, הפלסטינים ו־7 באוקטובר עדיין מפצל קמפוסים, ערים — וכעת, לטענת מבקרי התופעה, גם את הפוליטיקה האמריקנית עצמה.

כ־30 שוטרי משטרת UCLA ועובדי אגף הסטודנטים עקבו אחר הצעדה. בשלב מסוים נדרשו המפגינים לעבור מאזור Dickson Plaza מפני שהמקום אינו מוגדר כאזור מאושר לביטוי ציבורי לפי כללי האוניברסיטה, והקבוצה עברה ל־Wilson Plaza. ההפגנה הסתיימה סמוך ל־14:15 ללא דיווח על אלימות או מעצרים. לפני הפיזור הכריז אחד הדוברים: ״אנחנו מכבדים את ההיסטוריה שלנו, את השהידים שלנו ואת כל הניצולים. לא שכחנו ולא סלחנו״.  

האירועים בניו יורק ובלוס אנג'לס ממחישים עד כמה גם שלוש שנים אחרי הטבח ממשיך 7 באוקטובר להיות נקודת שבר בקמפוסים ובמרחב הציבורי האמריקני. בעוד קהילות יהודיות וישראליות קיימו טקסי זיכרון לקורבנות, באותם ימים ובאותם מרחבים נשמעו קריאות המהללות ״שהידים״ ואינתיפאדה — ניסוחים שבשנים האחרונות הפכו למוקד מרכזי בוויכוח בארה"ב על הגבול שבין מחאה פוליטית, הסתה ואנטישמיות.