התביעה הוגשה ב־28 בספטמבר לבית המשפט האמריקאי לסחר בינלאומי, U.S. Court of International Trade, ופורסמה על ידי משרד המשפטים ב־7 באוקטובר. הממשלה דורשת 67.9 מיליון דולר שלטענתה היו אמורים להשתלם כמכסים על סחורה מסין, ועוד 222.5 מיליון דולר בקנסות בגין הונאה לכאורה.
בלב הפרשה נמצאים מוצרים המוכרים היטב כמעט לכל קבלן ושיפוצניק: משטחי קוורץ ושיש, ארונות מטבח וארונות אמבטיה, וכן אריחי קרמיקה ופורצלן. לפי משרד המשפטים, חלק מהמוצרים יוצרו בסין והיו כפופים למכסי אנטי־דמפינג, מכסים נגד סובסידיות ומכסים נוספים שנועדו להגן על יצרנים אמריקאים מפני יבוא זול.
לטענת התביעה, Uni-Tile ו־Pan לא הסתפקו בהצהרה נמוכה מדי של שווי הסחורה. הרשויות טוענות כי נעשה שימוש בכמה שיטות במקביל: העברת מוצרים שיוצרו בסין דרך מלזיה כדי להציגם כאילו יוצרו שם, שימוש בחברות קש שנרשמו לכאורה כיבואניות או כמקבלות הסחורה, סיווג לא נכון של מוצרים והגשת מסמכים כוזבים ל־U.S. Customs and Border Protection.

עבור קבלנים ויבואנים, החלק החשוב בסיפור הוא לא רק גובה התביעה אלא שיטת האכיפה. הממשל מאותת כי הוא בוחן לא רק את ארץ המוצא המוצהרת על החשבונית, אלא גם את שרשרת האספקה כולה — היכן יוצר המוצר בפועל, האם עבר עיבוד משמעותי במדינה שלישית, מי היבואן הרשום ומה נכתב במסמכי המכס.
לפי האישומים הפליליים שהוגשו כבר בדצמבר 2025, מוצרים סיניים נשלחו תחילה למלזיה ומשם לנמל אוקלנד, כשהמסמכים הציגו אותם לכאורה כמוצרים שיוצרו במלזיה. משרד המשפטים טוען כי בדרך זו ניתן היה להתחמק ממכסים כבדים שהוטלו במיוחד על מוצרים סיניים בענפי הקוורץ, הארונות והקרמיקה.
היקף הסחורה שהרשויות מייחסות לפרשה גדול במיוחד. בהליך הפלילי נטען כי מדובר בכ־520 משלוחים וכי השיטה אפשרה לחברות המעורבות להימנע מתשלום של יותר מ־109 מיליון דולר במכסים. התביעה האזרחית הנוכחית מתמקדת ב־503 כניסות מכס בין ספטמבר 2018 לאוגוסט2023. Uni-Tile & Marble אינה יבואנית קטנה שפעלה מתחת לרדאר. לפי פרסום מקצועי בענף, החברה, שמושבה בהייוורד שבאזור מפרץ סן פרנסיסקו, מפעילה יותר מ־100 אלף רגל רבועה של אולמות תצוגה ומחסנים ומשווקת משטחי אבן וקוורץ, ארונות, ריצוף, פורצלן, מוצרי מקלחת וברזים.
עבור קבלנים ויבואנים, החלק החשוב בסיפור הוא לא רק גובה התביעה אלא שיטת האכיפה. הממשל מאותת כי הוא בוחן לא רק את ארץ המוצא המוצהרת על החשבונית, אלא גם את שרשרת האספקה כולה — היכן יוצר המוצר בפועל, האם עבר עיבוד משמעותי במדינה שלישית, מי היבואן הרשום ומה נכתב במסמכי המכס.
הנושא רגיש במיוחד בענף הקרמיקה. כבר ב־2020 קבעה ועדת הסחר הבינלאומית של ארצות הברית כי יבוא קרמיקה מסין פוגע מהותית בתעשייה האמריקאית, ובעקבות ההחלטה הוטלו מכסי אנטי־דמפינג ומכסים נגד סובסידיות. ההגדרה כוללת מגוון רחב מאוד של אריחים, ובהם ריצוף, אריחי קיר, פורצלן ומוזאיקה.
משרד המשפטים אף הקים Trade Fraud Task Force ייעודי למאבק בהונאות סחר ובהתחמקות ממכסים. בהודעתו על התביעה נגד Uni-Tile הדגיש המשרד כי אכיפת חוקי הסחר נועדה להבטיח שיצרנים ועובדים אמריקאים לא יתחרו מול יבואנים שמקטינים את עלויותיהם באמצעות התחמקות ממכסים.
לצד ההליך האזרחי מתנהל גם הליך פלילי נגד Pan, שתי חברות שבשליטתו וגורמים נוספים. כתב האישום כולל בין היתר עבירות של קשירת קשר, הונאת wire fraud, הברחה והכנסת סחורה באמצעות הצהרות כוזבות. Pan נעצר בדצמבר 2025. גם כאן חשוב להדגיש: כתב אישום הוא בגדר טענה בלבד, והנאשמים נחשבים חפים מפשע כל עוד לא הורשעו.
גם בתביעה האזרחית עצמה לא נקבעה עדיין אחריות. משרד המשפטים מדגיש במפורש כי מדובר בטענות שטרם הוכחו בבית המשפט.
אבל מבחינת ענף הבנייה והשיפוצים, המסר כבר ברור: בתקופה שבה חלק גדול מהמטבחים, חדרי האמבטיה, משטחי העבודה והריצוף בארצות הברית נשען על יבוא, טעות — או מניפולציה — במסמכי מקור וסיווג מכס עלולה להפוך עסקה זולה לכאורה לחשיפה של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים.
במקרה הזה, הממשלה אינה דורשת רק את המכסים שלטענתה לא שולמו. היא מבקשת גם קנסות הגבוהים ביותר מפי שלושה מסכום המכס עצמו — וזה בדיוק הנתון שצריך להדליק נורה אדומה אצל כל יבואן, wholesaler או קבלן שמביא חומרי גמר מחו"ל.