ביקרתם את טראמפ ברשת? הממשל דורש את פרטיכם האישיים - וענקיות הטכנולוגיה מתנגדות

מיליוני אמריקאים מפרסמים מדי יום פוסטים בפייסבוק, באינסטגרם וברשתות חברתיות אחרות, מבלי להעלות בדעתם שביקורת על מדיניות ההגירה של הנשיא דונלד טראמפ עלולה להביא את הרשויות הפדרליות לדרוש מחברות הטכנולוגיה לחשוף את פרטיהם האישיים. כעת מתברר שמאחורי הקלעים מתנהל מאבק חריג בין הממשל בוושינגטון לבין כמה מהחברות החזקות בעולם, המבקשות לצמצם את שיתוף הפעולה שלהן עם דרישות המידע של רשויות ההגירה.

תחקיר שפרסם ביום חמישי הוול סטריט ג'ורנל חושף כי חברות ענק, ובהן גוגל ומטא, החברה האם של פייסבוק ואינסטגרם, מגבירות בחודשים האחרונים את התנגדותן לדרישות לקבלת מידע על משתמשים. בחלק מהמקרים הן מבקשות הבהרות משפטיות, במקרים אחרים הן מעכבות את התשובות, ולעיתים הן אף מסרבות להיענות לדרישות שהן רואות כרחבות מדי.

המהלך מתרחש ימים ספורים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, שייערכו ב-3 בנובמבר, והוא אינו נובע בהכרח משינוי אידאולוגי אצל ראשי החברות. לפי התחקיר, מנהלים בכירים וחברי דירקטוריון חוששים שאם הדמוקרטים ישיגו שליטה באחד מבתי הקונגרס, הם יפתחו בחקירות נגד חברות שמסרו לממשל מידע אישי על מבקריו. במקביל, החברות חוששות גם מהאפשרות שהממשל הנוכחי ינקום בהן אם יסרבו לשתף פעולה.

במרכז הפרשה ניצבת רשות אכיפת ההגירה והמכס האמריקאית, המוכרת בראשי התיבות אייס. במהלך השנה האחרונה הרחיבה הרשות את פעילותה ברשתות החברתיות, בניסיון לאתר פרסומים שהממשל רואה בהם איומים כלפי סוכני הגירה או שיבוש פעולות האכיפה. הבדיקות כוללות פוסטים בפייסבוק, באינסטגרם, ברדיט, בטיקטוק וברשת החברתית אקס.

אחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשות הרשויות הוא צו מנהלי לקבלת מידע. בניגוד לצו חיפוש רגיל, המחייב אישור של שופט, צו מנהלי מסוג זה יכול להינתן ישירות בידי גורמים מוסמכים ברשות הפדרלית, ללא ביקורת שיפוטית מוקדמת. באמצעותו יכולות הרשויות לבקש מחברות טכנולוגיה מידע מזהה על בעלי חשבונות, אף שהיקף המידע שניתן לחייב למסור כפוף למגבלות החוק.

על פי התחקיר, השימוש בכלי הזה התרחב במידה המעוררת דאגה גם בקרב גורמים משפטיים שכיהנו בעבר בממשלים רפובליקניים ודמוקרטיים. החשש הוא שמנגנון שנועד לסייע בחקירות לגיטימיות עלול לשמש גם לזיהוי אזרחים ותושבים המביעים ביקורת פוליטית.

באחד המקרים ביקש המשרד לביטחון המולדת לזהות משתמש באינסטגרם שפרסם מידע הקשור לפעילות רשויות ההגירה. מטא ערערה על היקף הדרישה, אך בהמשך הודיעה למשתמש כי בכוונתה להיענות לצו. המשתמש פנה לבית המשפט באמצעות עורך דין וביקש לבטל את הדרישה. בסופו של דבר משך המשרד לביטחון המולדת את הצו.

המקרה הזה ממחיש את חשיבותה של ההודעה למשתמש. כאשר אדם יודע שהממשלה מבקשת לקבל את פרטיו, הוא יכול לנסות לערער על חוקיות הדרישה. כאשר המידע מועבר ללא ידיעתו, האפשרות הזאת עלולה להיעלם.

גוגל, מצדה, החלה לשפר את המעקב הפנימי אחר צווים מנהליים ולהאריך בחלק מהמקרים את פרק הזמן שניתן למשתמשים להגיב לפני מסירת מידע. גם מטא בוחנת בזהירות רבה יותר בקשות המגיעות מרשויות ההגירה. לפי גורמים המעורים בנושא, אנשי צוות האחראים על פניות רשויות החוק בחברה אף החליטו לאחרונה שלא להשיב מיד לאחת הדרישות שהוגשו במסגרת חקירת חבר מושבעים גדול, בתקווה שהרשויות יוותרו עליה.

אלא שהממשל אינו מסתפק עוד בצווים מנהליים. לפי הדיווח, המשרד לביטחון המולדת החל בשבועות האחרונים לעבוד בתדירות גבוהה יותר עם משרד המשפטים כדי להוציא צווים במסגרת חקירות של חבר מושבעים גדול. מדובר בכלי משפטי בעל משקל משמעותי יותר, שההתעלמות ממנו עלולה לגרור סנקציות חמורות.

שרמן אוסטין מלונג ביץ', קליפורניה, קיבל הודעה ממטא שהממשל דורש מידע על חשבון האינסטגרם שלו בעקבות פרסומים על פעילות סוכני ההגירה. התצלום פורסם במסגרת תחקיר של הרדיו הציבורי האמריקאי.

המספרים מלמדים עד כמה גדולה מערכת דרישות המידע. לפי דוחות השקיפות של גוגל, החברה קיבלה כ-28,600 צווים מהממשל האמריקאי במחצית הראשונה של 2025, ומספר דומה במחצית השנייה. נתונים אלה כוללים מגוון דרישות ממשלתיות, ולא רק כאלה הקשורות להגירה. מטא דיווחה כי מסרה לפחות חלק מהמידע המבוקש בכ-88.8 אחוזים מהמקרים שבהם קיבלה בקשות מידע מהממשל האמריקאי במחצית השנייה של אותה שנה.

גם טיקטוק שינתה את מדיניות ההודעות למשתמשים. באמצע ספטמבר עדכנה החברה את נוסח ההסברים שלה בנוגע לדרישות חוקיות לקבלת מידע אישי, והבהירה מתי תודיע למשתמשים שהרשויות ביקשו את פרטיהם. רדיט מסרה כי היא נוהגת להתנגד לדרישות רחבות מדי או לכאלה העלולות לפגוע בפרטיות ובזכויות אזרחיות, וכי היא משתדלת להודיע למשתמשים כאשר החוק מאפשר זאת.

הלחץ על החברות אינו מגיע רק מהקונגרס. כבר בתחילת השנה חתמו מאות עובדי טכנולוגיה על מכתב פומבי שקרא למנהלי החברות להתערב מול הבית הלבן בעקבות פעולות אכיפת ההגירה בערים אמריקאיות. במקביל, ארגוני זכויות דיגיטליות דרשו מהחברות להגן על פרטיות לקוחותיהן ולא למסור מידע אוטומטית בכל פעם שמגיעה דרישה ממשלתית.

בפברואר פנתה הקרן לחופש אלקטרוני לחברות ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא ומיקרוסופט, והזהירה מפני השימוש בדרישות מידע לזיהוי אנשים המשתתפים במחאה פוליטית או מתעדים פעולות של רשויות ההגירה. הארגון טען כי החברות אינן עושות מספיק כדי לערער על צווים בעייתיים ולהגן על משתמשיהן.

מנגד, ברשויות ההגירה מדגישים כי פעולותיהן מתבצעות בהתאם לחוק ולנהלים. הבית הלבן מסר כי ממשל טראמפ תומך בזכויות החוקתיות של האמריקאים, לרבות חופש הביטוי. מבחינת הרשויות, חקירת איומים אפשריים על סוכנים פדרליים ושיבוש פעולות אכיפה היא חלק מחובתן לשמור על ביטחון הציבור.

הוויכוח מתמקד אפוא בשאלה היכן עובר הגבול בין ביקורת פוליטית מוגנת לבין התנהגות המצדיקה חקירה. פרסום עמדה נגד גירוש מהגרים, למשל, אינו כשלעצמו עבירה פלילית. לעומת זאת, איומים ממשיים באלימות או פעולות בלתי חוקיות לשיבוש אכיפה עשויים להצדיק התערבות של הרשויות.

חבר הקונגרס הדמוקרטי שרי תאנדר ממישיגן, שהיה שותף לפתיחת בדיקה בנושא, הזהיר כי מנהלי החברות יצטרכו להיות מוכנים להסביר תחת שבועה מדוע נענו לדרישות מסוימות. לדבריו, אין להסתפק בטענה שהמידע נמסר משום שהממשלה ביקשה אותו.

עבור ישראלים המתגוררים בלוס אנג'לס, בעמק סן פרננדו, בניו יורק ובמיאמי, הפרשה מעלה שאלות מעשיות הנוגעות לפרטיות הדיגיטלית. משתמשים המפרסמים ביקורת פוליטית, מתעדים פעילות משטרתית או משתתפים בדיונים בנושא הגירה אינם יכולים להניח שמידע מזהה שנמסר לרשת חברתית יישאר בהכרח חסוי מפני דרישה חוקית של הרשויות.

עם זאת, עצם קבלת צו אינה מוכיחה שמידע אכן הועבר, והחברות רשאיות במקרים המתאימים להתנגד לדרישה או לפנות לבית המשפט. חשוב גם להבחין בין בקשה לקבלת פרטי זיהוי של בעל חשבון לבין גישה לתוכן פרטי של הודעות, הכפופה לכללים משפטיים אחרים.

הפרשה מציבה את עמק הסיליקון בפני דילמה יוצאת דופן. במשך שנים ספגו ענקיות הטכנולוגיה ביקורת על כוחן העצום ועל כמויות המידע האישי שהן אוספות. כעת הן נדרשות להחליט עד כמה הן מוכנות להיאבק בממשלה המבקשת לקבל חלק מהמידע הזה.

ימים ספורים לפני הבחירות לקונגרס, המאבק הזה כבר אינו מתנהל רק סביב שרתים, מסמכים משפטיים וצווי חקירה. הוא נוגע לשאלה מי באמת שולט במידע האישי של מיליוני אמריקאים - המשתמשים, החברות שאוספות אותו, או הממשלה שדורשת לקבל אותו.