סן פרנסיסקו ידועה במסעדות המצוינות שלה. מצוינות ככל שיהיו, רבות מהן נסגרות ומתחלפות באחרות. ההיצע עצום וקשה לעמוד בתחרות, לא משנה עד כמה טעים ומשובח האוכל שמגישים ועד כמה המבקרים אוהבים את המסעדה. בסופו של דבר, הקהל הוא שמחליט אם המסעדה תמשיך לפעול או לא.
האוכל כל כך טעים, ששווה להמתין בשבילו שעה בתור
מסעדת State Bird Provisions (סטייט בירד פרוביז'נס) מחזיקה מעמד יפה נוכח התחרות בסצנה הקולינרית של העיר. נראה שזה בזכות העובדה שבעלי המקום לא מחזיקים מעצמם יותר מדי ומאפשרים לסועדים להרגיש בנוח, למרות שיש לה כוכב מישלן אחד. עם זאת, מומלץ למי שרוצים לסעוד במקום להזמין מקומות מראש או להמתין שעה ארוכה עד ששולחן יתפנה.
בסמוך נמצאת מסעדת The progress (דה פרוגרס), השייכת לאותה קבוצה. רבים רוב הממתינים לשולחן בסטייט בירד יושבים בטרקלין של דה פרוגרס לדרינק קטן. רעיון מוצלח נוסף להעביר את זמן ההמתנה לשולחן היא ביקור בספא היפני הסמוך, קבוקי. חשוב לקחת בחשבון שבימים מסוימים בשבוע הכניסה מוגבלת לגברים בלבד, ובימים אחרים הכניסה מוגבלת לנשים בלבד. יום אחד בשבוע מאפשר כניסה לכולם.
מחזיקה מעמד יפה נוכח התחרות בסצנה הקולינרית של העיר, מסעדת סטייט בירד
הקונספט במסעדת סטייט בירד מתבסס על זה שפוגשים במסעדות דים סאם אותנטיות, בהן עוברים בין הסועדים עם עגלות מלאות בכיסונים שונים. כל אחד לוקח את מה שנראה לו. בסוף הארוחה, מחשבים את החשבון לפי מספר הצלחות.
באופן דומה, למסעדה יש תפריט מצומצם. מלצרים עוברים בין השולחנות עם מנות משתנות ומרהיבות. אין ספק שמדובר בקונספט רווחי למדי למסעדה הפועלת על המנגנון הפסיכולוגי של רווח והפסד: הסועד לא יודע איזו מנה תגיע עם העגלה הבאה. אם הוא לא יבחר במנה המוגשת עכשיו, לא בטוח שיהיה משהו טוב יותר אחר כך. התוצאה היא שמעמיסים על השולחן והחשבון שמגיע בסוף הארוחה מנופח, אך שווה בהחלט.
המנות טעימות להפליא והחוויה הכללית נהדרת. בין המנות המומלצות גם קרוקט שמוגש עם ברווז קונפי, מוס כבד ברווז שמוגש עם פנקייקים קטנטנים, כיסונים מאודים למיניהם, טרטר בקר שמוגש עם קרקרים דקיקים של אצות נורי ועוד.
