המחלוקות הפנימיות שמתחוללות בתוך המפלגה הדמוקרטית מאז בחירתו של הנשיא דונלד טראמפ מוחזקות מתחת לפני השטח לקראת בחירות אמצע הכהונה הגורליות. אבל יקרה אשר יקרה באותו לילה של השישה באוגוסט, אתם יכולים לצפות שלמחרת האחדות תתפוגג ומומחי הספין של המחנות השונים יסבירו למה התוצאות מוכיחות שהכיוון שהם דוגלים בו הוא זה שצריך לאפיין את המפלגה ומועמד\תה לנשיאות ב-2020.
אבל התוצאות יכתיבו הרבה בזכות עצמן - ככל שמועמדים מתונים יצליחו והרדיקליים יותר ייכשלו, או להיפך, כך תתגבש מסקנה בעד אחת מן הגישות הללו. אם, כפי שסביר, שני המחנות ירשמו ניצחונות והפסדים, המסקנה תהיה מעט יותר מורכבת, עם אסטרטגיה גמישה ומותאמת אזורית, ומועמד\ת שניתן למכור במידה כלשהי לשני המחנות, במקום אדם שייצג רק אחד מהם.
לפניכם מדריך למירוצים שישפיעו יותר מכל על המסקנות של המחנה הכחול בבואו לבחור בדרך הטובה ביותר לכבוש בחזרה את הבית הלבן:
התקוות הליברליות הגדולות
אם אתם עוקבים במידה כלשהי אחר הבחירות המתקרבות, שמעתם על המירוצים למשרות המושל בפלורידה ובג'ורג'יה, ולמושב הסנאטור של טד קרוז בטקסס - וזאת מסיבה טובה. קודם כל, למירוצים האלה נשפך המון כסף, רובו מתרומות קטנות. שנית, אם אנדרו גילום ינצח בפלורידה, סטייסי אייברמס בגורג'יה, או בטו או'רורק בטקסס, הם יהפכו על ראשה את החוכמה המקובלת בנוגע למה שצריך כדי לצבוע מדינה אדומה בכחול. במקום לנטות ימינה, כל השלושה מנסים לבנות קואליציות רב-אתניות ומלכדים את הפרוגרסיבים במדינותיהם.
השלושה אינם זהים. בניגוד לאו'רורק ולגילום, אייברמס נמנעת מתמיכה גלויה בביטוח בריאות של "משלם יחיד" (כמו בארץ ובמדינות רבות - המדינה משלמת לארגוני ביטוח הבריאות, מה שבארץ מכנים קופות חולים, מתוך מס בריאות ייעודי או ממס ההכנסה הכללי - מה שמתומצת באמריקאית כ"מדיקייר לכולם"). בעוד גילום רץ על העלאת שיעור המס התאגידי במדינתו, אייברמס מבטיחה לתושבי ג'ורג'יה שבניגוד להפחדות יריבה, היא דווקא לא מתכוונת להעלות מסים. מבין השלושה, או'רורק מרבה מכולם לתקוף את הנשיא טראמפ, ואף קרא להעמידו למשפט הדחה.
עם זאת, כולם מבקרים חריפים של אגודת הרובאים הלאומית (NRA) ותומכים ללא פשרות בזכות להפיל. ניצחונות עם עמדות כאלה בדרום יעניקו חיזוק אדיר למבקשים להזיז את המפלגה הדמוקרטית שמאלה ב-2020. אולם אם כל השלושה יפסידו, ומועמדים מתונים יותר של המפלגה יכבשו מושבים במדינות אדומות או אפילו יתקרבו לכך יותר מן השלושה הנ"ל, אזי אלה שטוענים שהמפלגה נעשית יותר מדי פרוגרסיבית ופופוליסטית ייעשו קולניים בהרבה.
הקרבות על המשלם היחיד
מספרם של התומכים ב"משלם יחיד" בבית הנבחרים צפוי כמעט בוודאות לגדול בקונגרס הבא. למספר מועמדים הרצים על מצע שכולל את המונח הזה יש סיכוי סביר לנצח במושב שכרגע מוחזק בידי רפובליקני, ביניהם קייטי פורטר (בנפה ה-45 של קליפורניה, מחוז אורנג'), מייק לוין (נפה 49 בקליפורניה, מחוז סן דייגו) וגם סקוט וולאס (נפה 1 בפנסילבניה, מרכז ודרום פילדלפיה), שהנפות שלהם דווקא כחולות יחסית והילארי קלינטון ניצחה בהן - שלא לדבר על מועמדים שניצחונם בטוח, כמו אלכסנדרה אוקאסיו קורטז בנפה ה-14 של ניו יורק.
אבל כדי לחגוג ניצחון משמעותי, ירצו תומכי המדיניות להראות שאפשר לנצח איתה בנפות בהן הנשיא טראמפ גרף את מירב הקולות לפני שנתיים. יש שלושה דמוקרטים שרצים ללא כחל ושרק על "משלם יחיד" בנפות כאלה: קארה איסטמן בנפה השנייה של נברסקה, רנדי ברייס בנפה הראשונה של וויסקונסין וג'ו רדינוביץ' בנפה השמינית של מינסוטה.
לרדינוביץ' יש הכי פחות סיכוי מבין השלושה, והוא אחד הדמוקרטים היחידים בארה"ב שצפוי לאבד בסיבוב הזה מושב כחול לטובת הרפובליקנים. מצבו כה רע שהמפלגה הלאומית הפסיקה להזרים כסף לקמפיין שלו. אולם אם איסטמן וברייס ינצחו, הפרוגרסיבים יוכלו להתעלם מההפסד הנקודתי ולהצביע בכל זאת על ניצחון לתפישתם.
תומכי משלם יחיד שסיכויים פחותים, אבל עשויים להפתיע בהינתן "גל כחול" גדול מספיק הם דיאן מיטש בוש בנפה 3 בקולורדו, לזלי קוקבורן (נפה 5, וירג'יניה), נייק מקמארי (נפה 27, ניו יורק) וסרי פרסטון קולקרני (נפה 22, טקסס).
אפקט פארקלנד
שנה לאחר הטבח בלאס וגאס ושמונה חודשים לאחר הטבח בבית הספר התיכון בפארקלנד, עצימות הוויכוח על הגבלת הזכות לרכוש ולשאת נשק פחתה. בעוד שדמוקרטים רבים כוללים במצעם בדיקות רקע מעמיקות יותר ואיסור על רובי סער, מעטים מדגישים את הנושא בישורת האחרונה של הקמפיין.
יוצאת דופן בולטת היא לוסי מקבאת'. בנה השחור בן-העשרה נרצח על ידי גבר לבן שהתלונן על מוזיקת הראפ שבקעה מן הרכב בו נסע. מקבאת' תיעלה את יגונה לפעילות והפכה לדוברת של תנועת "כל עיירה למען בטיחות נשק" (Everytown for Gun Safety).
מקבאת' רצה בנפה השישית של ג'ורג'יה, אזור מגוון אתנית ואמיד כלכלית בו ניצח טראמפ בהפרש אחוז בודד. אשתקד הפכו הבחירות המיוחדות למושב שהתפנה ליקרות בהיסטוריה של בית הנבחרים, והמועמד הדמוקרטי ג'ון אוסוף הפסיד בהפרש ארבעה אחוזים בניסיונו להפוך את צבע המושב.
מקבאת' אינה מועמדת של נושא אחד - היא גם מתבדלת מאד מיריבתה, הנציגה המכהנת והרפובליקנית קארן האנדל, בנושא הזכות להפיל. אולם מקבאת' העמידה את נושא הנשק במרכז, בתשדיר טלוויזיה בו היא מספרת על הירי שנטל את חיי בנה.
היא אינה מקדמת אג'נדת בקרת נשק נרחבת מאד - היא מדלגת על איסור רובי הסער, דורשת העלאה של הגיל לרכוש נשק ל-21, מתנגדת לחיוב מדינות להכיר באישורי נשיאת נשק מוסתר של מדינות אחרות ותומכת באיסור החזקת נשק על ידי בעלי רישום של אלימות במשפחה ועבירות מסוימות אחרות. למרות הזהירות בקווי המדיניות שלה, ניצחונה יהווה חיזוק לאלה שלא רוצים שהמפלגה תזנח את הנושא.
האופוזיציונרים
ויש כאלה שרצים בנפות או מדינות כה אדומות, עד שהם חשים שהדרך היחידה שלהם לנצח היא לאגף את היריב מימין דווקא. כך ג'ארד גולדן, שמתמודד בנפה השנייה במיין, ואחד מתשדיריו תוקף את היריב ברוס פולינקווין על שלרגע חטוף התנער מתכתיבי ה-NRA. ג'ף ואן דרו פעם קיבל דירוג "A" מה-NRA, שבינתיים ירד ל-D מפני שהוא תומך בבדיקות רקע אוניברסליות, אבל חוץ מזה מציג את עצמו כמגן התיקון השני לחוקה. ואן דרו צפוי להפוך לכחול את המושב בנפה השנייה של מדינת הגנים לאחר שיריבו סת' גרוסמן הכריז ש"כל הרעיון הזה של רבגוניות זו ערימת ח-א לא אמריקאית", וכתוצאה אפילו המפלגה הרפובליקנית הלאומנית הפסיקה להזרים לו מזומנים.
הסנאטור ג'ו דונלי מאינדיאנה מנסה לשמור על המושב בו זכה ב-2012, והוא עושה עבודה טובה בהרבה מכפי שהמפלגה הארצית ויריביו הרפובליקנים ציפו - אבל לשם כך הוא צריך להציג את עצמו כמורד במפלגתו. בתשדיר אחד הוא מרעים ש"סוציאליסטים שמאלנים רוצים שהממשלה תשתלט על ביטוח הבריאות שלכם - על גופתי המתה". באחרת הוא נראה קוצץ גזעי עצים לבעירה בעודו משתלח ב"ליברלים" שרוצים לקצץ בהוצאה הביטחונית.
ולסיום, בעוד שיש מגוון רחב בקרב מועמדי המפלגה הדמוקרטית בנוגע ליחס לדונלד טראמפ, יש רק אחד שממש הצביע עבורו לפני שנתיים - ריצ'ארד אוג'דה מנפה 3 במערב וירג'יניה. אוג'דה תומך בתעשיית הפחם ואף נותן קרדיט לטראמפ על סיוע לענף, ועל אף שהוא מבקר את הנשיא בתחומים רבים אחרים, הוא ממש לא הופך את זה לעיקר. התוצאה? הוא מפגר באחוזים ספורים בלבד בנפה שטראמפ ניצח בה ב-46 נקודות הפרש ב-2016. אם יצליח לעשות את הלא-ייאמן, זה ייתן לדמוקרטים מפת-דרכים להתמודדות במקומות שנחשבו בלתי אפשריים.