ענף התעופה רשם אירוע היסטורי, השבוע לפני 25 שנה, כאשר טיסת יונייטד איירליינס נותקה משרוול העלייה בנמל התעופה הבינלאומי דאלס, מחוץ לוושינגטון די.סי., והחלה בנסיעתה לעבר מסלול ההמראות. דקות בודדות לאחר מכן, הטייסים קיבלו את האישור המיוחל להתחיל במסע לעבר לונדון. בכך נפתח עידן חדש של תעופה אזרחית.

מטוס בואינג 777-200 בצבעי יונייטד הישנים (צילום: ויקיקומונס)

זו לא הייתה הטיסה הארוכה בהיסטוריה, וגם לא המהירה. החיבור בין בירת ארה"ב ובירת בריטניה לא היה יוצא דופן, ויש שיאמרו שקו זה אפילו "משעמם". אך מה שכן היה שונה זה כלי הטיס שבעזרתו הטיסה בוצעה: הבואינג 777, שעבורו זו הייתה טיסת הנוסעים הבכורה.

שני עשורים וחצי עברו מאז אותה טיסה, ועל אף שישנם כלי טיס איקוניים יותר - ה-747 "ג'מבו" וה-787 "דרימליינר" של בואינג, וה-A380 "סופר ג'מבו" של איירבס - ספק אם יש מטוס שתרם יותר לעיצוב התעופה המודרנית כמו הבואינג 777.

לפני שניכנס לבואינג 777 עצמו, מוטב להבין כיצד כלי הטיס בעצם נוצר. לשם כך, צריך לחזור לאמצע שנות ה-80. ענף התעופה נהנה באותם ימים מרמת ביקוש היסטורית, ולמעשה, תהליך הדה-רגולציה של תעשיית התעופה האמריקאית (שהחל עם חקיקה פדרלית בשלהי שנות ה-70) גרם למעמד הביניים להתחיל לטוס.

בואינג החזיקה בשני מטוסים פופולריים ביותר: הבואינג 737, המשמש לטיסות פנים קצרות, ומטוס הג'מבו. בתחילת שנות ה-80, בואינג החלה להציע כלי טיס גם לשווקי הביניים: ה-757 וה-767. דגמים אלו הפכו גם הם לפופולאריים ביותר, ולקראת סוף העשור, בואינג הציגה את ה-767-300ER - הגרסה הגדולה ובעלת הטווח הארוך ביותר מבין כלל דגמי ה-767 (לימים ייבנה דגם ה-767-400 בעל קיבולת גבוהה יותר).

גוף ה-777 יוצר מעגל מושלם, כאן בהשוואה ל-757 מימין (צילום: ויקיקומונס)

אחת הסיבות לפופולריות של דגמי ה-757 וה-767 הייתה העובדה שיש להם רק 2 מנועים, וזאת בהשוואה לארבעה מנועים ב-747. באופן טבעי, מחצית המנועים מתורגמת לחיסכון משמעותי בדלק. ובדיוק כאן נדלקה הנורה בקרב ראשי הענף, שביקשו מבואינג לייצר מטוס דו-מעברי ודו-מנועי, שמסוגל לטוס לטווחים ארוכים ביותר.

בואינג בחנה דרכים שבהן ניתן להאריך את ה-767 הקיים, אך לקראת 1988 התקבלה ההחלטה: כדי לעמוד בדרישות חברות התעופה, בואינג תיאלץ ליצור מטוס חדש לחלוטין.

תהליך התכנון, הפיתוח והייצור של ה-777 היה היסטורי. בראש ובראשונה, מדובר בפעם הראשונה שבה החברה עיצבה את המטוס כולו בעזרת מחשבים. כיאה למטוס שעוצב עם מחשב, זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה בואינג בנתה מטוס הפועל לפי מערכת בקרת טיסה מסוג טוס-על-חוט (בה הפקודות של הטייס 'מתורגמות' לפעולות מחשוב, ולא פעולה מכנית בלבד).

מעבר לכך שצורת העיצוב הזו הפכה את המטוס לקל יותר ובטיחותי יותר (הרבה יותר קל לזהות תקלות ע"י מחשב, ולא ע"י הטייס עצמו), היא גם גרמה לכך שגוף המטוס יוצר צורה מעגלית (כאשר מביטים על כלי הטיס מקדימה).

יותר מאלפיים מטוסי 777, על כל צורותיו, הוזמנו מאז שהושק (צילום: Shutterstock)

כאשר הדגם הראשון של המטוס הושק, ה-777-200, ניתן היה לטוס עם עד 440 נוסעים, אך בפועל הקיבולת הממוצעת עמדה על כ-310. המטוס אף הגיע לטווח של 5,240 מייל (כ-9,700 ק"מ). מאז, המטוס הושק במספר תת-דגמים נוספים (777-200ER, 777-300, 777-300ER, 777-200LR ו-777F).

כיום, הדגם הגדול ביותר הינו ה-777-300ER, שבו ניתן להכניס עד 550 נוסעים (הממוצע עומד על כ-365). הטווח של המטוס פשוט עצום, ועומד על 8,555 מייל, או כ-15,843 ק"מ.

על אף שישנם מטוסים בעלי טווח ארוך יותר (למשל, הדרימליינר של בואינג), ה-777 עדיין מחזיק בשיא הטיסה הארוכה ביותר (מבחינת המרחק שעבר, לא הזמן). שיא זה נקבע ב-2005 כאשר דגם ה-777-200LR (קיצור לטווח ארוך, או Long Range) טס 13,422 מייל (כ-21,600 ק"מ) כאשר הוא המריא מהונג קונג, וטס מזרחה ללונדון.

עד ה-777, מחלקות היוקרה התאפיינו בעיקר בארוחות, ופחות במושבים (צילום: פינטרסט)

ה-777 הוא מטוס מהפכני, ולא רק מבחינת העיצוב החיצוני. עד שדגם זה נכנס לשירות, חווית הטיסה במחלקות הפרימיום - ביזנס וראשונה - לא הייתה יוצאת דופן. כן, המושבים היו גדולים יותר, והשוני בין המחלוקת הורגש בעיקר בארוחות. אך עם השקת ה-777, חברות התעופה החלו לבצע ניסויים עם מחלקות הפרימיום.

בריטיש איירווייז הייתה הראשונה להתקין מושבי "lie-flat" - אלו שהופכים למיטות - במחלוקת הפרימיום, וזה קרה במטוס ה-777. שמות מוכרים בתחום, לדוגמה אייר פראנס, לופטנזה, יונייטד ועוד, עשו זאת אף הם. כיום, מושבים מסוג זה, וחווית הפרימיום כולה - הפכו לחלק בלתי נפרד עבור הנוסעים במחלקות אלו.

המטוס נמצא בשירות ברחבי העולם, לרבות באל על הישראלית (צילום: Shutterstock)

בשלושת העשורים שחלפו מאז שמהנדסי בואינג החלו לשרטט את ה-777 במחשב, הדגם הפך לאחד מהמטוסים השכיחים בעולם: עד כה, 2,009 מטוסים מדגם זה הוזמנו (1,634 נמסרו). ניתן לראות כי מדובר במספר גבוה בהרבה לעומת נתוני המכירות של ה-747 (1,572 הזמנו, 1,555 נמסרו) וה-767 (1,272 הזמנות, 1,186 נמסרו), וזאת למרות ששני הדגמים החלו להימכר שנים רבות לפני שה-777 בכלל היה בשלבי התכנון.

כיום, ה-777 נמצא בשירות של שלוש ענקיות התעופה האמריקאיות: יונייטד, דלתא ואמריקן (למרות שדלתא מתכוונת להוציא את דגם זה משירות עד סוף השנה בשל משבר הקורונה). גם אל על מחזיקה ב-777, ולמעשה, אחרי שהיא נפרדה מהג'מבו, מדובר במטוס הגדול ביותר שנמצא בשירות חברת התעופה הישראלית.

על אף שדגמים כמו הדרימליינר וה-A350 יעילים יותר מבחינת תצרוכת הדלק, נראה שהבואינג 777 ימשיך לטוס מעל שמי הערים הגדולות בעולם בתקופה הקרובה. בנוסף, מוקדם יותר השנה התבצעה טיסת הניסוי הראשונה של דגם ה-777-9 החדיש, שצפוי לשלב את התכונות הטובות ביותר של ה-777 המקורי, ביחד עם מערכות מתקדמות יותר מהדרימליינר.